עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';
    0

    אלכוהול והמון חשק- מתכון להנאה מובטחת!

    7 תגובות   יום שני, 12/12/11, 00:16

    כרטיס זוגי באדיבות הקפה להופעה של ירמי קפלן, היווה עבורי סיבה מספקת ליסוע לירושלים בשבת בערב. טוב, היו עוד סיבות, אבל זה כבר לא רלוונטי.

    ההופעה התקיימה ב"צוללת הצהובה". זוהי פעם ראשונה לי באולם ההופעות החביב הזה, שמזכיר קצת באפלוליותו את הבארבי בתל אביב, אבל בנוי לטעמי בצורה טובה יותר. לא עישנו שם, שזה יתרון משמעותי וגם, נו, תאי הנוחיות (לפחות לנשים) רבים יחסית מה שמהווה עוד פלוס משמעותי למקום.

    ירמי עלה לבמה באיחור של כחצי שעה (סביר) ומההתחלה נדמה היה לי שהוא כבר שיכור. אמנם ייתכן  כי זה הרושם שנוצר בגלל שאני עצמי שתיתי קצת (הרבה) יין לפני ההופעה ובמהלכה כך שפתאום כולם נראו לי מאושרים ושמחים. אבל בעצם, אני די בטוחה, ירמי היה בראש טוב, ולא רק ממוסיקה.

    הוא פצח ב"תתחיל מאפס" המוכר והטוב אשר הכניס אותנו ישירות לאווירה פרועה ושמחה. משם, הוא ירה להיטים ושירים פחות מוכרים כתותח. השיר "עוד יהיה לך" מאלבומו האחרון "חשק", פוגע בי במדויק. הסוטול של כולנו לא מפריע לי להקשיב למילים ולשיר יחד אתו "עוד יהיה לך בית מלבנים וחלון עטוף וילון פרחים". מבחינתי, להתחיל עם דירת שותפים שכורה, בלי להתקטנן על הדוגמא שתגיע עם הוילון, העיקר שיהיה לי.

    השיר הבא הוא "חשק", שיר הנושא מהאלבום. מדובר בשיר מצוין שחודר עמוק פנימה ומביא אותי להרהורים ותהיות, בזמן שמגע חדש וחם מזעזע, אבל אני עוד כואבת לבד. הרהורי מחיקת הזוגיות ממשיכים גם בשירים "אל תהרסי את הבית", "הרבה דברים" ו"מחטט", כך שכשהוא שר את "כל אחד יכול", גם הוא מתוך האלבום "חשק", אני נעתרת בשמחה להמנון ה"לה לה לה...".

    האווירה חוזרת להתחמם עם הלהיטים "מדוע לא באת" ו"קולה וברה". נחמד לחזור לשירים המוכרים, שהפכו פזמונים שגורים בפי רבים ומזוהים עם ירמי כל כך. בסך הכל, חשבתי שאשמע יותר מהם, שכן ההופעה בצוללת לא נועדה להיות חלק מסיבוב ההופעות לאלבום "חשק" אלא הופעה חד פעמית בה מבצע ירמי שירים מוכרים רבים. עם זאת, שובצו שירים רבים מהאלבום האחרון וההופעה פחות הרגישה חד פעמית. זה לא גרע כלל וכלל מההנאה העצומה שהפקתי, אבל אני מניחה שבאופן כללי הכל הרבה יותר שמח כשאדי האלכוהול מקיפים מכל עבר.

    גם פה, כבכל הופעה של ירמי, הוא מזנק לקהל לחדוות ושמחת הנוכחים. אולם ההופעות של הצוללת לא גדוש מעריצים מכל עבר, אז הם נדרשים להתגודד ולהצטופף מספיק כך שלא ייגרם חלילה נזק מקפיצת הראש לתוך הרחבה. בסך הכל, זה דווקא נחמד, שלא צפוף. אני תמיד נהנית מהופעות שלא מסתירים לי ולא נדחפים לי לתוך הסנטימטרים המועטים שאני מעזה לסמן כטריטוריה משלי.

    אווירת הבלאגן הכיפית נמשכת כשהוא שר את אחד השירים האהובים עלי "אני אשתנה" ואני צועקת בכל הכוח את המילים, עד ששתי בחורות משמאלי בוהות בי במבט מזועזע. או שאולי לא זו הייתה הסיבה?... "כמה את צודקת" היפה, גם הוא מהאלבום "חשק" מכניס לאווירה רומנטית אך גם עצובה אבל ה"דפוק" שאתו מסיימים ירמי וחברי הלהקה, לפני ההדרן המתחייב, מחזירים אותנו לקפיצות ולרקיעות. בשלב הזה, הכל כבר מעורפל. ירמי אומר כל מני דברים, מודה לכל מני אנשים אבל אני כבר מבסוטית דיי מכדי לא להתעמק יותר מדי ולנתח כל דבר. הוא מסיים ב"מודדת", שיר אחרון ראוי ומצוין ויורד מהבמה.

    מכונת אנרגיה של אדם אחד, ירמי והתלתלים. כבר כתבתי את זה עליו באחת הביקורות שלי. הזמר המוכשר הזה לא נח לרגע ואי אפשר, פשוט אי אפשר לקלוט שהוא כבר בן 50. ראיתי אותו אמנם בהופעות טובות יותר, אבל גם ההופעה של אתמול, למרות שנראה היה כי הוא לא מפוקס לפרקים (או ששוב, אני זו שהייתה לא מפוקסת), הייתה מצויינת. אני מניחה שבגלל האינטימיות שלה, בגלל הקסם של האווירה הירושלמית, הצליחה ההופעה לעשות לי נעים עד קצות האצבעות והותירה אותי כרגיל, עם המנטרה הקבועה: "ירמי תעשה לי ילד". הבחור שאתי אמר מאוחר יותר כי הוא מבין מדוע אני חושבת שירמי הוא אחד היפים בגברים. "כשהוא סיים להופיע", כך אמר, "גם אני מצאתי אותו יפה ביותר".

     

    חוץ מירמי היו על הבמה גם: רן שמעוני על התופים, עופר קורן על הבס, ניר גבע בגיטרה ועמנואל (פוץ') שטיינבאום על הקלידים.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/12/11 21:59:
      הוא ממש אחלה,ראיתי אותו בצוללת לפני כמה שנים ממש כיף
        13/12/11 20:25:
      מצטער נלחץ. אני לאיודע מי זה הבחור הזה שהיית איתן אבל גם אני הייתי שם ובאמת הייתה אחלה הופעה וגם חרמנות. אחלה ביקורת ;-)
        13/12/11 16:39:

      יפה. ראינו את אותו מופע

      מה, לא רשמת חרמנות? מוזר... מגניב

        13/12/11 16:19:
      מי דיבר על חרמנות?! (אמור להופיע פה אייקון של משקפי שמש, אבל המחשב מתנכל לי). ירמי הוא אחד התותחים. השטיק של הצלילה לקהל אכן מפסיק לרגש כשרואים את זה שוב ושוב, אבל זה רק אומר שלא נמאס לראות אותו מופיע... ראיתי אותו עם המג'יקל, רציתי לבכות מרוב שזה היה טוב: http://cafe.mouse.co.il/review/1998952/ באופן כללי, צריך להלחים אותו לחמי רודנר ולצאת לסיבוב הופעות.
        13/12/11 16:05:
      בגדול אני לא חסיד של רימי קפלן (אבל כן של אלכוהול ותחושת חרמנות). ראיתי אותו בהופעה של הלהקה שעושה קאברים לביטלס והוא היה עם רמות אנרגיה בריטיות מגניבות ומאז אני קצת יותר תופס ממנו. השטיק של הקפיצה לקהל קבוע ומאבד לפעמים את האטרקטיביות בפעם השלישית שרואים את אותו אמן מבצע. אפילו אפילו אפילו גלעד כהנא שאותו אני מאד אוהב עושה שטיקים קבועים בשירים קבועים. אישית ראיתי אותו כבר יותר מ-4 פעמים עומד על בקבוקי בירה בברים שונים ברחבי הארץ. פעם אחת הוא נפל, אבל הוא עדיין הכוסית המועדפת עליי בתחום
        13/12/11 15:59:
      כיף לך.... הוא מקסים.
        12/12/11 13:10:
      יירמי זמר מוכשר, אין אפס.