וויל (ניקולס קייג') הוא האיש הכי בורגני שיש, ואחד שאפשר בהחלט לכנות "מרובע". הוא מורה לספרות שמלמד את שייקספיר בבית ספר לעבריינים צעירים, ונשוי ללורה (ג'נוארי ג'ונס) המוסיקאית. את חייו השלווים מפרה טרגדיה כשאשתו מותקפת וויל אחוז הזעם מקבל הצעה מפתה מבחור מסתורי בשם סיימון (גאי פירס). ההצעה פשוטה- "אנחנו נתנקם בשבילך, ואתה תעשה לנו טובה בעתיד". וויל, שמאוכזב ממערכת המשפט האמריקאית, מקבל את ההצעה, ומכאן הוא שוקע עוד ועוד בתסבוכת שבה אי אפשר לדעת מי טוב, מי רע, מי מעמיד פנים ומי הבא בתור שינסה להרוג אותך. קייג' מגלם דמות קפקאית, שכוחות רבים משחקים בה, והוא צריך למצוא כל פעם מחדש את דרכו. הסרט מותח מאד, עם הפוגות קומיות זעירות, וכמעט עד לסופו אי אפשר לדעת איך יסתדר הגיבור ומי בעצם הרעים ומי הטובים. מבחינתי היו שתי בעיות עם הסרט. ראשית, התהליך שעובר על וויל, ממורה תמים ועד להפיכתו לסוג של רמבו שמאלתר במהירות פתרונות מצילי חיים ומשנה את כל העקרונות שלו במאה שמונים מעלות, הוא תהליך מהיר מדי. אדם שאינו מנוסה בחיים של מרדפים, יריות, בריחות ומעבר על החוקים, לא יכול להתרגל לכך כל כך מהר כמו דמותו של וויל. שנית, המתח נשמר כמעט עד סוף הסרט. למה "כמעט"? כי בדקות האחרונות, במה שאמור להיות סצינות השיא של הסרט, העלילה גולשת לכל הקלישאות ההוליוודיות האפשריות, בפתרונות עלילתיים שראינו בכל כך הרבה סרטים אחרים, באופן שכבר אפשר היה לנחש במדויק מה יקרה לכל גיבור כפי שאכן קרה.
הסרט יעלה לאקרנים ב24 לנובמבר. ***ביקורת זו פורסמה לראשונה ב"גיבור תרבות" - http://www.gibor-tarbut.co.il/items_show_544.html
|
הציון שלי: 4 מתוך 5
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על תשומת ה
עם הרבה גשם !!!
בשנים האחרונות למדתי שלא לאהוב סרטים הוליוודיים. נדיר מאוד מאוד למצוא סרטים אמריקאיים טובים באמת.
אני רואה הרבה קולנוע מאירופה, מדי פעם מדרום אמריקה והמזרח הרחוק וגם סרטים ישראליים.
לעומת הסרטים האמריקאיים שהם לרוב קיץ' רדוד, אלו שאני הולך אליהם הם לרוב מליגה אחרת (לטובה כמובן)