עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    קראש אינדיד

    3 תגובות   יום שישי , 9/9/11, 15:29

    למועדון הבלוק הגעתי אתמול בלילה מדוכדכת בעקבות השתלשלות אירועי המחאה המעציבים שקורים לאחרונה בתל אביב, בג'סי כהן ובעוד איזורים רבים בארץ. הרגשתי שזה ממש לא סולידרי ללכת לחגוג כשבני אדם טובים עצורים וחוו אלימות של משטרה על לא עוול בכפם ורק כי הביעו את דעתם, לא נראה לי סולידרי לצאת ולחגוג כשבמאהל ג'סי כהן ההרוס אין אוכל לערב שבת ולא נראה לי סולידרי לצאת ולחגוג כשראשי ערים ונבחרי ממשלה מגלים כוחניות ואדישות כלפי חסרי האונים

     

    אבל הלכתי בכל זאת כי קבעתי שבוע וחצי מראש ואני שונאת לא לקיים הבטחות.

     

    אך לא רק שהגעתי מדוכדכת עם חוסר חשק, גם לא ממש ידעתי מה מצפה לי. את די ג'י קראש הכרתי באמצע שנות ה90' כשבאותה תקופה חפרתי קצת בלייבל MO WAX והגעתי גם אליו אך מאז אותה תקופה לא ממש התעמקתי בו או עקבתי אחרי הקריירה שלו, היי אפילו לא ידעתי שהוא יפני מטוקיו שהיה בנעוריו חבר יאקוזה ופרש לצורך עשית מוזיקה בעקבות ההארה שהיתה לו אחרי שראה את הסרט “ wild style” סרט ההיפ הופ הראשון שנוצר בתחילת שנות ה80

    .הקשבתי קצת לקטעים שלו ביו טיוב ערב לפני ההופעה והאמת שלא ממש הצלחתי להתחבר לרובם ושום טראק לא ממש תפס לי את האוזן אבל כבר למדתי לגבי יוטיוב ששום דבר בעצם לא נשמע שם טוב וזה בעיקר נתפס אצלי כרפרנס, אז החלטתי לתת צ'אנס וגם החלטתי לבוא עם צפיות נמוכות וגם התחלתי להפנים מראש שזו לא מסיבה שרוקדים בה אלא שבאים להקשיב ( עד לרגע שהוא עלה לבמה היה לי קשה קצת לראות איך זה יתפוס במועדון ריקודים כמו הבלוק והיה מסקרן לראות כיצד אנשים יקבלו את זה)

     

    אז הגעתי עם " שק" עמוס לעייפה שסחבתי איתי על הגב אבל ברגע שקראש התחיל לנגן הכל התפוגג ונעלם. עמדתי מהופנטת מול השואו המעולה שהוא נתן, מאיכות הקטעים שהוא ניגן, מהאפקטים של וויגי' ותאורה שאשכרה קניתי ונראו לי ממש משכנעים ומוסיפים ברק, מהסאונד היוצא מן הכלל ברמות גלקטיות שיש בבלוק. סאונד שהיה פשוט מתבקש לאמן ברמה של די'יגי קראש , סאונד שהפך את כל הערב לחבילת בילוי מושלמת והעלה את כל חווית היוטיוב המעפנה שהיתה לי לרמות פשוט רוחניות. ממש הצטמררתי משמחה לנוכח הביצועים והמקצועיות,היכולות והנוכחות של היוצר המדהים הזה.

     

    המוזיקה שהוא יוצר ומנגן נוגעת בעיקר בטריפ הופ. אבל אני ממש אעשה כאן עוול אם אקטלג אותו בקטגוריה מסויימת או בז'אנר מוזיקאלי כלשהו כי סהכ ביצירות שלו הוא נוגע בכל ז'אנר מוזקאלי כמעט, ממוזיקת מעליות ממותקת אבל לא קיטשית עד רוק מטאל דרך היפ הופ וראפ ובעיקר אלקטרוניקה והמון אקספרימנטלי. לא נראה לי שיש כאן חוקיות או גבולות והכל הולך ולצערי לא כל מי שמנגן “הכל הולך” גם מצליח לייצר משהו מגובש וראוי כי בעיני הרבה יותר קשה ומאתגר לעבוד ככה לעומת כאילו שתוחמים עצמם בז'אנרים ספציפיים עם חוקיות מסויימת. אבל הסך הכל הזה ו"הכל הולך" אצל ד'גי קראש נשמע כל כך כל כך טוב ואיכותי והגיוני וגם ככ מיוחד.

     

    די הרגשתי כמו בהופעת רוק ולא כמו מסיבת דאנס במועדון אבל זה הרגיש באותם רגעים כל כך נכון. לא היה צורך לרקוד היה צורך לבהות באיש הזה מבצע את אחד ההופעות הכי טובות שראיתי כאן. נראה לי שזה בדיוק כמו ללכת לראות הופעה של קראפטוורק למשל. אפשר לרקוד אבל זה לא הקטע העיקרי ולא בשביל זה באים

    היו אמנם רגעים שקצת איבדתי את הריכוז והיה קשה רק להקשיב ולהפנים אבל בסיכומו של דבר כל 90 הדק של ההופעה שלו היתה מעשה מלאכת אמנות, דיג'וי וסימפול שנבנה ליצירה מוזיקאלית אחת יפה ברורה ומגובשת.

     

    אז אני יכולה בשקט להגיד שאתמול בערב קיבלתי המון השראה מבן אדם בן 50 כמעט שמאחוריו 30 שנות קריירה עמוסה ומפוארת שלא התעייף או נשחק או נח ושנתן הופעה קולית מגובשת מהוקצעת רלוונטית עכשווית ואפילו עתידנית. .

     

    זאת בהחלט היתה זכות גדולה לראות אותו בהופעה.

     

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/10/11 20:31:
      אין, אפשר לתאר איך זה נשמע במועדון שהצליל מקיף אותך מול צפיה בקליף עם שני רמקולים בצד, מהפנט.
        17/9/11 15:12:
      nzni kt vhv
        11/9/11 18:48:
      טוב שהבלוק חזר