כשהוזמנתי לארוחת בלוגרים על ידי "מיקוני" בתל אביב, דבר ראשון נכנסתי לאתר שלהם (הכתובת בהמשך) כדי להבין על מה אנחנו מדברים. למדתי באתר שהמקום שייך לשף איתי לביא ("ברסרי" "סושי סמבה" ושנים לא מעטות במסעדות בחו"ל) וליאת פלג, ושהקונספט שלהם ייחודי - שילוב של טעמים יפניים בהגשה של אוכל רחוב ברזילאי. "סושי בלאפה" היתה ההגדרה, מעין אדפטציה ישראלית לסושי המבוססת על דף שלם של אצה, כשרול שווה ערך ל12 יחידות "רגילות" של סושי.

למסעדה, שנפתחה בינואר 2010,  קונספט מודולרי - בוחרים קודם את צורת ההגשה- קונוס, רול או "בול" (קערה), ואחר כך בוחרים את התוכן - דגים, פירות ים, עוף או צמחוני, ואז באות התוספות - ירקות חמים, ירקות קרים ועל כל זה - הרבה סוגים של רטבים. למעשה גם לאכילת המנה יש הוראות - אוחזים במנה "כמו בלאפה" , ומזלפים את הרטבים (תוצרת בית איכותית) - בביס הראשון רוטב ג'ינג'ר לבן, בביס השני רוטב צ'ילי, ואת היתר עם רטבי טריאקי או מיונז פיקנטי (או בעצם, מה שבא).

אחרי כל המידע הזה כבר הגיע הזמן לאוכל, והמנות החלו לזרום. פתחנו בכוסית סאקה (יש מוגז או יבש) והתחלנו בטעימות.

(בתמונה למעלה - הסאקה, בתמונה למטה הרטבים)

  - יש לציין שהמנות מוגשות בכלים חד פעמיים מתכלים, כמו אוכל רחוב אמיתי, שמאפשר לקחת וללכת.

הרולים שהוגשו לנו היו גדולים, ולכן לא היתה לי אפשרות לטעום את כולם. טעמתי לכן שניים - רול עוף בקארי (28 שקלים בתפריט - אצה העוטפת עוף עם ירקות קלויים, מלפפון, שומשום ורוטב קוקוס קארי אדום, המנה הוגשה עם חלב קוקוס בצד) ורול סלמון  - 31 שקלים בתפריט, שלא הבנתי בדיוק עם איזה רוטב הוא הגיע).

(בתמונות למטה- רול העוף ורול הסלמון)

אני העדפתי את העוף יותר, היה לי יותר עסיסי , אני לא טיפוס שמטביע מנות ברטבים והעדפתי לשים כמות רוטב סמלית בלבד. המנות הגיעו בתוספת צ'יפס בטטה מתקתק שזכה לתרועות שמחה ולחיסול טוטאלי מצד הבלוגרים, וגם סלטון מתובל בעדינות.

מנות ה"בול" (קערה) הגיעו והגודל בתמונות הוא הגודל האמיתי - קערות מאד נדיבות ומלאות שיכולות בשקט להוות ארוחה משביעה בפני עצמן. מחיר קערה נע בין 34 ל39 שקלים (תלוי בתוכן) וגם כאן יש מודולריות - קודם בוחרים בין אורז לנודלס (אנחנו טעמנו משניהם ואני העדפתי בבירור את האורז), אחר כך בוחרים בין טופו, עוף, שרימפס, סלמון, דג לבן, כדורי בקר או סביצ'ה, ובסוף בוחרים רוטב מבין שלושה, והמנה מגיעה גם עם ירקות חמים וירקות קרים לפי העונה. רק מהרשימה כבר אפשר להבין כמה המנה משביעה. אנחנו טעמנו ארבע מהן - בול דג לבן עם נודלס, בול עוף ונודלס, בול פירות ים ואורז, ובול טופו עם חלב קוקוס ואורז. מבין הארבע- הפחות מרשימה היתה זו של הטופו. טופו דורש הרבה השקעה כדי שלא יהיה תפל, והרבה טעמים עזים, וכאן קצת היתה החמצה, והטופו לא ממש הרשים. מצד שני, המנה הפיבוריטית שלי ושל הרבה מיושבי השולחן היתה מנת פירות הים, שכללו מרקם "סופגנייתי" במקצת בגלל הטיגון העמוק, אבל ביחד עם האורז והרטבים היו פשוט מעדן. ביקשנו עוד.

הבעיה היחידה שהיתה לי עם המנה הזו, ועם מנות הבול בכלל היתה שבגלל שמדובר בקערית חד פעמית, והמנה היתה עמוסה, היה צריך להעביר אותה ביננו בשתי ידיים אחרת האיזון מופר ושלום המנה והשולחן בסיכון.

(בתמונות למטה מנות בול של דג לבן עם נודלס, ומתחת מנת פירות ים עם אורז).

לקינוח קיבלנו את הקינוח היחיד שיש (באמת למה אין יותר?) - "מתוקוני" - שכבות של קרם פטיסיאר, פירות העונה מקורמלים בג'ינג'ר ולימון, פקנים מסוכרים וקצפת. אין מצב שדבר כזה לא יהיה טעים. (17 שקלים, בתמונה למטה)

בקטגורית "אוכל רחוב" - החוויה הכללית שלי היתה מדורגת בציון 3.5.

כתובת האתר - http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=10897