עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    שמן ושמנת ב"סינית האדומה" – ושום מילה על שנות השמונים

    20 תגובות   יום שלישי, 9/8/11, 00:49

    ''

    כמה כבר כתבנו וקראנו על ההתניה בין מסעדות סיניות לגעגועים מהעבר. ללא ספק זרע הגעגוע הוא זה ששכנע אותנו לקנות להורים שלי ולנו קופונים לסינית האדומה. אבל בוא נפסיק לקונן על הטרנד שכמעט חלף מן העולם. אם מישהו רוצה לשמוע את דעתנו מלפני שנתיים על מסעדות סיניות ועל הטרנד שחלף, מוזמן לקרוא כאן. אנחנו באנו לבקר במסעדה.

    הופתענו מגודל המקום. באמצע דיזינגוף מתחבאת מסעדה לא קטנה, עם כמה חללים מופרדים בקירות. ארבעה חדרים. חסר רק שירותים צמודים ליחידת הורים והערך הנדל"ני שם יקפוץ פלאים. הגוון האדום שוטף את העיניים לאן שלא תביטו, ואפילו ניכר שעבר על המסעדה הזאת לא מעט והיא קצת עייפה. אבל העיצוב היה רחוק מרע, ומסעדות סיניות שנראות רע (מתוך אלו שנשארו) יש לא מעט.

    ''


    בתור ישראלים מצויים בחרנו בדיל סיני במיוחד, ארוחת קומבינה לארבעה עם אגרול ומרק בהתחלה. למען האמת, התפריט לארבעה היה יקר יותר משני תפריטים לזוג, אז לקחנו שני תפריטים זוגיים.

    המרקים של הפתיחה לא בישרו טובות. אני הזמנתי מרק וון-טון, הגרסה הסינית למרק עוף עם קרפעלך. במסעדות הסיניות בהן אכלתי עד כה התרגלתי לוון טון (אותו כיס בצק ממולא בעוף) מטוגן שהוכנס למרק עוף וחסה. בגרסה של הסינית האדומה הוון טון היה מאודה ולא מטוגן. אני לא יודע איך הסינים התכוונו שזה יהיה, אבל הגרסה המטוגנת עדיפה לטעימה. יש משהו בניגוד בין הבצק המטוגן שטובע בנוזלי המרק שזה תענוג גדול לאכול.
    שמנת קיבלה את מרק התירס שהיא ביקשה. המרק היה עמוס מדי בקורנפלור ומתוק מדי. הגוון הצהוב-זרחני של המרק, לא תרם לתאבון. בתוך הבלילה הסמיכה הזאת שחו מעט "צ'יפסים"  - חתיכות בצק אגרול מטוגנות. הצ'יפסים עשו את המרק הזה למהנה ברובו.

    כל סועד זכה למנת ביניים של שני אגרולים. האגרול היה עשיר בירקות, פריך וללא עודפי שמן. זה נשמע פשוט, אבל לא תמיד אתה מצליח לקבל את האגרול כמו שצריך. טבלנו את האגרול ברוטב האדום המתוק (אגב הרוטב הזה, מישהו פעם הרגיש רמז לחמיצות?) ונהנינו. זאת לא מנה מקורית, או מדהימה במיוחד, אבל תמיד כיף לאכול אותה כפתיח.

    ''


    אני הזמנתי עוף חמוץ מתוק. שועלי מסעדות סיניות ותיקים כמוני יודעים שזה כינוי מחתרתי לכדורי עוף מצופים בבלילת בצק. הרמז היחיד למשהו מתוק ו/או חמוץ במנה הוא הדחף העצום לשפוך מהרוטב האדום (החמוץ מתוק) על אותם כדורים. אבל השילוב של העוף המטוגן בבלילה עם הרוטב הסמיך הזה, עושה לי טוב. אני יודע שזאת מנה פשוטה ודי "טיפשה", אבל לפעמים זה מה שמתאים לי לאכול.

    שמנת הזמינה בקר בשום. הטעם של הבקר כמו תמיד במסעדות סיניות, הוא די ניטראלי וזהה, וסופג אליו את כל טעמי הרוטב. הפיסות הדקות של הבשר היו מצופות בבלילה, ציפוי שהצליח לתת לבשר מעט קרנצ'יות מפתיעה, אבל גם קצת דביקה. המנה הפתיעה לטובה בהתחלה, אבל אחר כך איבדה מחינה. סבירה בסך הכל.

    כמובן שטעמנו מההורים שלי – בקר בנוסח סצו'אן, ברוטב שלא היה חריף מספיק ולא היה טעים מספיק באופן כללי. האכזבה מבין המנות העיקריות. ובקר בפלפלים, שהיה מה שדמיינו. בקר בטעם מינימאלי עם פלפל ירוק ואותו רוטב כמעט שקוף, סמיך ומלא בטעם של.. מונוסודיום גלוטמט אולי?

    ''


    לקינוח הפתענו, את עצמנו.  לקחנו גם הפעם מנה מטוגנת בבלילה. המתנדבים להיטגן הפעם היו בננה ואננס. האננס היה המוצלח מבין השניים, כי הוא הצליח לשמור על מרקם קשיח של פרי ולא נמעך ונמרח כמו הבננה, ברגע שמנסים לחתוך אותה עם הכפית. הסומסום שפוזר מעל שבר במעט את המתיקות של המנה, ובצמוד לגלידת הוניל שגנבתי משמנת קיבלנו קינוח אולטימטיבי לארוחה מטוגנת כהלכה. הצרבת על אחריות המשתמש בלבד.

    נסכם: גם לז'אנר שלה, הסינית האדומה היא מסעדה סינית טובה, אבל לא מצוינת. המנות שומרות על הסטנדרטים (שאמנם נקבעו אי שם בגלגול הקודם) אבל לא מתעלות עליהם. אם היא לא הייתה יקרה בכעשרים אחוז מדומותיה, היינו בוודאי חוזרים לשם בהתקף הנוסטלגיה הקרוב. במחירים שלה, אני בספק.

      
    בשתי מילים: שמנת מתוקה 10%


    לצפייה בכל התמונות באיכות גבוהה ולהמשיך לעקוב אחרינו,
    חבבו אותנו בספר הפנים!



    שיהיה לכם בתאבון,
    שמן ושמנת.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/8/11 08:24:
      לדעתי הרמה לא עלתה שם והמחירים כן
        10/8/11 08:21:

      אתמול הייתי עם אמא שלי בסינית האדומה.
      מאד נהנינו.

      לקחנו למנה ראשונה מרק חמוץ חריף שהיה טעים.

      אגרולים שלא היו שמנונים, כבר יתרון.

      לבן סצ'ואן + עוף השף + אורז מטוגן.

      הכל היה טעים, אכן שנות ה - 80 מצד אחד, אבל מצד שני, מה רע בשנות ה - 80 ? קריצה

        9/8/11 23:50:

      צטט: Penny Lane 2011-08-09 21:40:09

      שוב בחרתם את המנות הלא נכונות. המנות המנצחות של הסינית האדומה הן- בקר בחצילים ועוף בלימון.

       

      אנחנו ממש מוצלחים בזה, הא? צוחק

      לגבי העוף בלימון, רק אחרי שקיבלנו את המנות שלנו, אמא שלי נזכרה שעוף בלימון היא אחת המנות הידועות שלהם. לגבי הבקר בחצילים, לא היה לי מושג.

      ניסינו לבקש מהמלצר המלצות, זה לא כל כך היה אפקטיבי...

        9/8/11 21:40:
      שוב בחרתם את המנות הלא נכונות. המנות המנצחות של הסינית האדומה הן- בקר בחצילים ועוף בלימון.
        9/8/11 19:14:

      אני מכיר את המסעדה למעלה מ20 שנה  ויש לי זיכרונות טובים משם.  בשנים האחרונות לא אכלנו שם , לכן  שמח לשמוע שעדיין שומרת על רמה . ( לפי תאורך , ניראה לי שציון 3 נמוך מדי )

      באשר למנות "פשוטות" כדבריך, אני מברך. כמו שלא מצפה לשינוים במסעדה רומנית, כך גם במיקרה זה. 

      תודה.

        9/8/11 18:40:
      היום הכל יפני תאילנדי, זה כבר משהו שנשאר סיני אחד לרפואה
        9/8/11 17:46:
      מליארד ומשהו סינים לא טועים
        9/8/11 16:48:
      אכלתי את הפאייה שלהם בטעם העיר והיא אפילו הייתה יותר טובה מזו שאכלתי במסעדה... שזה באמת מוזר :) דווקא אני לא מסכים איתך, לדעתי מנות נודלס ולהקפיץ ירקות בכמויות גדולות זה הרבה יותר קל מלהכין אורז. בטח אורז עם פירות ים
        9/8/11 13:50:

      אורן,

       

      דווקא רוקח 73 זו דוגמא מעניינת כי אני זוכר שקראתי ביקורת לא טובה על דוכן כזה שלהם (לא זוכר אם בטעם העיר או בפסטיבל ביפו) שהפאייה הייתה מאד לא מוצלחת.

       

      בכל אופן, יש מנות אוכל שנוח להכין בכמויות ושומרות על רמה נורמאלית (אורז למשל או מאכלי קדירה), יש כאלה שדורשות הקפדה ודיוק כמו למשל להקפיץ ירקות או נודלס.

       

      ויש מנות שקשה מאד להוציא כמו שצריך באירועים המוניים - בשר צלוי על גריל למשל באיכות טובה וברמת צלייה נאותה

       

      זה כמו שנדיר לפגוש אוכל ממש טוב במטבח צבאי, למרות שאותו טבח יכול להכין אוכל נפלא בארוחה זוגית 

      וואו, איזה נוסטלגיה עשיתם לי עכשיו!!
        9/8/11 13:18:
      זה נכון שזו לא אינדיקציה לכלום, אבל אם הם כבר משתתפים בטעם העיר, אז שידאגו לא לעשות לעצמם שם רע :) הדוכן של רוקח 73 לדוגמא, היה מעולה.
        9/8/11 12:57:

      אורן, טעם העיר לא אינדיקציה לכלום. באמת

       

        9/8/11 12:56:

      קטע מגניב. ראיתי שכמות התגובות עלתה במונה, אבל לא ראיתי תגובה חדשה בפועל.

      תכלס יש כמה באגים בקפה די מעצבנים.

      כמו שזה שגם אם אני מגיב/מצטט לתגובה של מישהו אחר - לא רואים את התגובה שלו וכך נראה שאני כותב לעצמי תגובה ראשית

       

      בכל אופן, יש כמה מנות בסאן פלאוור שאני מאד אוהב. פעם היה שם בופה צהריים חופשי בימי רביעי וזה היה לדעתי הדיל הכי טוב בארץ. משהו כמו 55 ש"ח. היו מרקים, מטוגנים (אגרול וכאלה), 2 מנות עיקריות, תוספות, קינוח והכל בבופה ללא הגבלה. והכל טעים ומוקפד כמו במנות הרגילות שבתשלום. בלי לחפף

       

      חושב שהפסיקו די מזמן.

        9/8/11 12:44:
      יאיר, כבר ניסיתי לענות לתגובה שלך פעמיים ולא הצלחתי, אז אני אחזור בקצרה: אנחנו באמת מסכימים איתך. עוד בסינית האדומה הסכמנו ש"סאן פלאוור" מראשון לציון עולה עליה בכמה מהמנות, וגם בזכות מחירים שפויים יותר
        9/8/11 12:42:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2011-08-09 12:35:38

      מאותו ז'אנר יש את סאן פלאוור הוותיקה בראשון לציון הביצוע שם מדוייק וטוב בעיניי (כאמור, בהתאם לז'אנר). המרקים טעימים מאד ומנת בשר סצ'ואן שם מיוחדת במרקם. הבשר נחתך דק ומטוגן בצורה שהופכת אותו לקריספי מאד ומעל רוטב מצויין.

       

        9/8/11 12:35:
      מאותו ז'אנר יש את סאן פלאוור הוותיקה בראשון לציון הביצוע שם מדוייק וטוב בעיניי (כאמור, בהתאם לז'אנר). המרקים טעימים מאד ומנת בשר סצ'ואן שם מיוחדת במרקם. הבשר נחתך דק ומטוגן בצורה שהופכת אותו לקריספי מאד ומעל רוטב מצויין.
        9/8/11 09:40:

      אני איתך אורן- פת קואה מפתיעה לטובה בתחום הסיניות הישראליות!

        9/8/11 09:39:
      ממש נוסטלגיה..:) לאחרונה חשבנו לבקר בה (קיבלנו ואצ'ר שגם היא באפשרויות שלו) וראיתי שריעננו שם את התפריט באוכל יפני ותאילנדי.על פי הפוסט הזה נראה שאולי עדיף לנסות את המנות החדשות
        9/8/11 08:44:
      פוסט של נוסטלגיה לשנות ה - 80. פוסט מקסים כרגיל.
        9/8/11 01:16:
      בטעם העיר אכלתי מהדוכן של הסינית האדומה והרגשתי כמו אני אוכל בפאסט פוד של אוכל סיני, להוסיף לזה את הביקורת שלכם (שכתובה היטב) - אני לא רואה את עצמי מגיע לשם שוב. לאוהבי האוכל הסיני (וגם לאלו שפחות) ממליץ מ-א-ו-ד על מסעדת פאת קואה בהרצליה פיתוח. המחיר דיי יקר, אבל אם הולכים בעסקית זה דווקא מחיר מעולה ביחס לאיכות. בא לי ללכת לשם רק כדי שיהיה לי תירוץ לכתוב עליהם ביקורת :)

      פרופיל

      שמן ושמנת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין