עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    BARND NEW DAY

    בירבור חיים אמיתיים ובדיוניים בעירבוביה

    0

    סרט: חצות בפריז - מסע קסום ומחוייך

    8 תגובות   יום שני, 18/7/11, 15:16

     

    חצות בפריז אולי בעצם סרט על אחד שנמלט מהדקדנס שמציעים חייו העתידיים ככותב תסריטים שטוחים ונשואים לאשה חומרנית וההורים הנובורישים שלה.

     

    ''
     

    הוא בכלל שואף להיות סופר רציני, וחלומו מתממש בפנטזיה נהדרת עם כל גדולי התרבות והאומנות בשנות ה-20 של המאה ה-20 בפריז היפה (אולי את היופי שלה השלמתי מזכרון אישי). הוא מגלה שגם אז התבוססו בדקדנס בעזרת אדריאנה האהובה (ושל עוד כמה) שנוטשת אותו בשנות ה-20 לטובת המאה ה-19 בכלל...אז הוא חוזר למציאות יותר שלם עם עצמו, נפתר מהמיותר בחייו, ובתוך שיטוט רגיל ותמים ברחובות פריז בלילה הוא פוגש אהבה חדשה.


    מסע נהדר.

    ''

     

     

    הסרט מתבסס על עקרון הנטיה של האדם להתרפק על העבר ברומנטיקה, ולהאמין שאז היה טוב יותר (נוסטלגיה תמיד מתוקה אחרת היא סתם זכרון :).

    לצורך הענין גוייסו מלא ענקי תרבות מפורסמים, כך שהצופה לא יוכל לא לרצות להתרפק גם הוא ולשקוע באשליה ויזאלית מתוקה. אבל אני לא הצלחתי להתרפק. לא בגלל מבחר הזקנות הפנסיונריות שהיו איתי באולם, ושבעיקר הטרידה אותי חזותן המרוטה ורישרוש שקיות החטיפים והפירות שהביאו עימן לסרט ממש כמו בשנות ה-70.... זה לא הן.

    זה משהו בתסריט, והרצון של וודי אלן לדחוס את אמריקה הסתמית בתוך ענקיה הגולים בחברת ענקים אחרים. אפשר לומר שהפריעה לי התצוגה של השטחיות שבנחלת הארוסה והוריה ומנהגיהם הצרכניים, שלא צריך סרט בשביל לחזות בזה... אמנם זה המחיש את הקוטב שבין זוג הנאהבים בהווה, אבל היה יכול להיות מוגש בצורה יותר מעודנת ומצומצמת.

     

    מה שכן אהבתי "ללמוד" דברים קטנים על ענקי התרבות שהתארחו בסרט, וגם אם הם לא הכי נכונים, הם תובלו בהומור מעט גרוטסקי אופייני לוודי אלן (כלומר אי אפשר לא לנחש מי הבמאי); כמו הביצוע הנהדר של קול פורטר השרמנטי ומבטו רוחש התאווה....או המינווגי שמחובק עם ספרדי חתיך, בקבוק ויסקי, ומחפש עם מי ללכת מכות....או ההתפרצות של זלדה פיצ'גרלד המאיימת לזנק לנהר ומגישים לה וואליום היישר מהשנים שלנו (ליטוף של וודי אלן הישן והטוב).

    ''

    חצות בפריז הוא אחד מהסרטים הטובים המוצגים עכשיו בארץ. הסרט עפ"י מדד וודי אלן עם עצמו; היו טובים ממנו אבל לא דומים לו. ואילו הסרט עפ"י מדד וודי אלן מול אחרים; היו דומים לו, וטובים ממנו בעיקר כי היו שונים ממנו כי בבסיסם תרבות הרבה יותר משובחת וותיקה מהאמריקנית (שכבודה במקומו מונח).

     

    ותודה ל cafe' שהזמינו אותי לסרט צוחק

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/7/11 07:41:
      ביקורת נהדרת. תודה.
        23/7/11 20:21:

      ב"יס" הם כולם מסוכסכים בניהם. כל אחד מהם מפוצץ כשרון, ואולי השיקול שלהם לא להתחנן לג'ון כדי שלא יכסה אותם בנוכחות שלו (אני עדין מאמין שכשהמשיח יבוא ג'ון ישיר לו מראש הר חחחחחחחחחח). טוב, זה הדיסוננס שלי צוחק

      עכשיו אני בדכאון ומאזין לאיימי ויינהאוס שמתה לפני שעה... בוכה

        23/7/11 19:39:

      חבל רק ש"יס" החליטו להופיע ולהקליט בלי ג'ון אנדרסון ולקחו זמר של להקת קאברים במקומו

        23/7/11 19:35:
      לא יכול שלא ללכת אחרי הפוסט הזה
        21/7/11 16:16:

      תודה ESH מגניב

      שתדע שהפוסט שלך העשיר אותי בפרטים מהסרט 

      אז אני ממליץ שיקראו גם אותו http://cafe.themarker.com/review/2275488/

        21/7/11 16:09:

      תודה Mazavharuach 

      ושתדע שעמלתי קשות להסיר את הלוגו מהעטיפה צוחק אני עושה איתם טורניר בשבת !

        21/7/11 08:42:
      ביקורת יפה
        19/7/11 17:48:
      הביקורת מצוינת. כך גם הרקע..!yes