עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    שמן ושמנת בדדה – או יורי מהעבודה והחצ'פורי הלוהט

    12 תגובות   יום רביעי, 22/6/11, 00:01

    ''

    יורי מהעבודה שלי לא מדבר הרבה. כשיורי מדבר, שומעים אותו חלש. בגלל זה, או אולי דווקא בזכות זה, כולם מקשיבים לו טוב טוב.
    "מחר בדדה, כשאתה תבקש חצ'פורי, המלצר לא יביא לך את מה שאכלנו אז בננוצ'קה, בערב צוות הקודם", יורי התחיל לעשות build up לקראת המפגש מחר, "הוא ישאל אותך איזה חצ'פורי אתה רוצה."

    יורי נוהג להיפגש ב"דדה" עם כמה חברים, כמעט כל יום חמישי. לאכול איזה חצ'פורי או משהו קטן ולשתות צ'צ'ה. לפני שנמשיך בסיפור, נעצור לפרש את המשפט האחרון. דדה – מסעדה גרוזינית בגבעתיים. חצ'פורי – מאפה גרוזיני ממולא בשלל גבינות, מוכר בכמה וריאציות, תלוי באיזה גרוזיני אתה. אחרון נלמד על צ'צ'ה -  משקה גרוזיני עם 50% אלכוהול. אחרי כמה שוטים ממנו, תמיד רואים את חצי הכוס המלאה. או כמו שיורי הגדיר את זה: "אחרי השוט הראשון אתה לא תרגיש כלום, אז תשתה עוד אחד. אחרי השוט השני, כשאתה תקום לשירותים, אתה כבר תיפול"

    ''


    טוב, כמה הסתייגויות: יורי לא גרוזיני. זה כבר שולל ממנו להיות אוטוריטה בקוליניריה הגיאורגית. דבר שני, בשלושת השנים שיורי ואני עובדים ביחד, לא משנה לאיזה מסעדה אנחנו יוצאים לאכול, יורי תמיד יזמין שניצל ופירה. זה כבר שולל ממנו להיות אוטוריטה בקוליניריה הכללית. דבר שלישי ואחרון, שתיתי שוט אחד של צ'צ'ה. אני בספק שאני אפול אחרי השני, אבל שווה לנסות בהזדמנות. עכשיו מספיק לכתוב על יורי, בואו תשמעו על דדה.

    על אחד מקווי התפר שבין רמת גן לגבעתיים, בסוף רחוב ביאליק הרמת גני ואיפשהו ברחוב כצנלסון הסואן, מתחבאת דדה. גדר עץ עם צמחים גבוהים מאחוריה, מנסה לסוכך עליה מרעשי המכוניות, לשמור על האשליה שהנה הגענו למסעדה גרוזינית כפרית, אבל לא ממש מצליחה. רעש המכוניות מצליח מדי פעם להרוס אווירה מאוד נוחה שיש בדדה. מקום קטן ופשוט, משהו בין מסעדת פועלים לבין מסעדה משפחתית בלקנית. אך מכיוון שאף פעם לא הייתי באמת במסעדה בלקנית משפחתית, אני מדמיין את זה כמשהו דומה לטרטוריות האיטלקיות. מוזיקה צוענית ברקע ותפריט עם מילים שאי אפשר להגות אותן. כל אלה נותנות לך להרגיש כמו תייר, אפילו במדינה שלך. רק רעש המכוניות מנפץ את הבועה הזאת, וחבל.

    כאן נגמרים הדברים הרעים. כשאתה מתיישב לשולחן, מקבלים אותך באדיבות ובצלוחית קטנה שמחולקת לשלוש – זיתים, מלפפונים כבושים ותערובת חמוצים. תערובת החמוצים נחמדה, אבל הזיתים והמלפפונים הם מהסוג הפשוט ביותר שנמכר בכל מרכול בקופסת שימורים. לא פתיחה שתרשים מישהו.

    התפריט מבשר על מגוון מאפים במחירים של פחות מארבעים שקלים, מנות בשר מבושלות במחיר נמוך מחמישים שקלים ומנות בודדות יקרות יותר. אני הזמנתי את החצ'ופרי אגרולי – מאפה מאסיבי בצורת סירה, שמחזיק בבטנו שלל גבינות ומעליהן ביצת עין. לפי ההנחיות, היה עליי לערבב את הביצה, שהייתה רכה ונוזלית בגבינות הרכות, כששולי הבצק משמשים כסכר. אין גרוזיני שלא מערבב את החצ'פורי, כך נאמר לי. וכמו שאומרים – בגבעתיים התנהג כגרוזיני.

    ''


    ביס ראשון מהבצק והוא נחמד. בצק שמרים אפוי, קריספי מבחוץ ורך מבפנים. אבל כשמשלבים אותו עם הגבינה והביצה, מקבלים סינרגיה של המרכיבים. מאפה משביע מאוד וטעים לכל אורכו, בלי שישעמם לנו בפה לרגע. אני חיזקתי את החצ'פורי בכפיות מקערת רוטב חריף ירוק שקיבלתי בצד. הגבינות לא עמוסות ושמנות מדי, והטעם השולט מזכיר את הגבינה הבולגרית. השילוב הוא זה שעושה את העסק. כדאי.

    לא יכולתי להתאפק וטעמתי גם מהמנות של החברים לשולחן. קבארי – מאפה גבינות סגור ומטוגן. מעטפת המאפה מזכירה מעט לחם מטוגן בביצה, רק הרבה יותר קשה. עם הגבינה שפורצת מתוך המאפה ונמתחת על כל הצלחת, מדובר במאפה מוצלח מאוד. המנה מכילה שני מאפים כאלה, מה שיכול לשדרג אותה למנה זוגית קלילה. פייט חזק יש בין הקבארי לחצ'פורי על המנה המוצלחת של אותו ערב.

    טעמתי גם את הצ'יבורקי. זהו מאפה זהה לקבארי, רק ממולא בבשר ולא בגבינה. הבשר לא הרשים אותי ואפילו הוריד את המנה. הוא הזכיר מעט את הבשר התעשייתי שיש בתוך קרפלעך שמוכרים במעדניות שונות. רטוב ורך מדי וללא טעם אמיתי של בשר.

    עוד היו שם החינקלי, הדים סאם הגרוזיני. ניסיתי כופתא אחת ממולאת בגבינות. הבצק היה עשוי במידה, אבל הטעם הכללי היה רפה מאוד. מנה עדינה מאוד, אולי עדינה מדי. הרוטב שמוגש עם החינקלי הצליח מדי פעם להרים קצת את המנה. ולמרות שאני לא נפלתי מאותה מנה, כמה מהחבר'ה שטעמו ממנה זיכו דווקא אותה כמנצחת הגדולה של הערב.

    אז מה היה לנו? מסעדה גרוזינית עם אווירה משפחתית, מאפים מעולים ורעש טורדני מבחוץ. למרות המגרעות של המקום הוא מצטרף לרשימת הפייבוריטים שלנו למקום שאפשר להעביר בו ערב רגוע עם בירה ואוכל טוב.


    בשתי מילים: שמנת מתוקה 32%


    לצפייה בכל התמונות באיכות גבוהה ולהמשיך לעקוב אחרינו,
    חבבו אותנו בספר הפנים!



    שיהיה לכם בתאבון,
    שמן ושמנת.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/7/11 09:16:
      נו, והיום יש קופון. אם למישהו נפתח התאבון http://www.wallashops.co.il/ws/a/gdp.aspx?ai=2581633
        3/7/11 15:27:
      נשמע מצויין ועוד מאחד כמוני שמשוגעעל פחמימות ולחמים בשלל טעמים
        26/6/11 16:47:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2011-06-26 13:14:50

      לייק!!

       

      תודה! צוחק

      לייק!!
        24/6/11 17:14:

      גרמת לי להתגעגע לחבר הגרוזיני שהיה לי בכיתה יב'...קריצה

        24/6/11 09:32:
      ואי ואי ואי לבלוע הכל
        23/6/11 12:49:

      הרסתם אותי :)

      אודליה מתי אנחנו הולכות לשם ?

      זה קרוב לנו הביתה ?

      אולי נלך ברגל ?

        23/6/11 00:00:
      אין כמו חצ'פורי טוב.... יופי של ביקורת.... כרגיל.
        22/6/11 18:27:

      צטט: wuthering 2011-06-22 17:47:33

      אכלתי שם לפני שלושה שבועות, ועד עכשיו אני עורג לאיזה חצ'פורי!!

       

      אני הייתי הורג עכשיו בשביל איזה חצ'פורי :-)

        22/6/11 17:47:
      אכלתי שם לפני שלושה שבועות, ועד עכשיו אני עורג לאיזה חצ'פורי!!
        22/6/11 17:45:
      תודה לכם וליורי בזהירות עם הצ'צ'ה. :-)
        22/6/11 11:48:
      מאוד אוהבת חצ'פורי אבל כבר שנים שלא אכלתי אחד מוצלח :-)

      פרופיל

      שמן ושמנת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין