עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של איילת הלר

    נגיעות במה שבאמת מעניין אותי

    על אהבה ושוקולד

    7 תגובות   יום שלישי, 21/6/11, 08:30

    אם אתה לא ביישן ו/או לא מטפל בבישנות וחרדות חברתיות. בכנות, אין לך מה לעשות בסרט הזה.

    אין בו אנשים יפים, אין בו שמחת חיים מתפרצת ואין בו תקווה מעבר לסדרה הכי פשוטה בטלוויזיה.

    אבל יש בו מוזרות חיננית של אנשים שסובלים וכאבם בדרך כלל לא נשמע כי הם או מתעלפים או מתביישים להשמיע אותו. וכן, גם להם מגיעה אהבה ומימוש עצמי.


    ללכת רק אם חייבים.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      השורה התחתונה זה בדיוק.
        11/8/11 11:42:

      צטט: ניאלה 2011-06-28 00:32:33

      אני אהבתי מאוד את המשחק, את הצילום, את קצב הסרט. סרט צרפתי עדין, עם סוף מפתיע :)

      קראתי ביקורות רב האנשים שכתבו באמת מאוד אהבו את הסרט.אני בשוק.

        28/6/11 00:32:
      אני אהבתי מאוד את המשחק, את הצילום, את קצב הסרט. סרט צרפתי עדין, עם סוף מפתיע :)
        23/6/11 14:23:
      שכנעת אותי. לא אלך...
        22/6/11 07:31:

      צטט: עמנב 2011-06-21 23:29:28

      ממש ביקורת לא אוהדת, איילת. איך שוקולד יכול להיות כל כך לא מושך? כל טוב, עמוס.

      מה אני אגיד לך, אפילו השוקלד לא משו....

        21/6/11 23:29:
      ממש ביקורת לא אוהדת, איילת. איך שוקולד יכול להיות כל כך לא מושך? כל טוב, עמוס.