עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    ד"ר סעדיה - שגרת שישי שלי

    15 תגובות   יום חמישי, 9/6/11, 00:58

    ''


    אז אמא שלי אוהבת ללכת למספרה. אבא של שמנת אוהב ללכת למשחקים של מכבי יפו. טל מהעבודה מחכה לאחרי הצהריים לשעתיים של שקט עם עיתון במיטה. שמנת ואחותה אוהבות להסתובב בשנקין. והחבר'ה שלי מחכים במגרש לכדורסל של יום שישי. כל אחד אוהב לבלות את יום שישי שלו בצורה אחרת, אבל החל מגיל מסוים, הבילוי מקבל דפוס מסוים. שגרת יום שישי. ככה שמתי לב שהזדקנתי.

    אז לא כל שבוע אני באזור, ויש עכשיו לימודים על הראש, ועבודה ואירועים חגיגיים, אבל אם אני מספיק לד"ר לפני הכדורסל, אני יודע שמימשתי את יום שישי במלואו. אף פעם לא שאלתי את שני מוכרי הפלאפל למה הם בחרו דווקא בשם "ד"ר סעדיה", וכמה כדורי פלאפל צריך להוציא בכדי לקבל פרופסורה בתחום. אבל דווקא השם המופרך הזה נשמע אותנטי. בטח יותר אותנטי מאשר שם ישראלי שורשי ופשוט, משהו בסגנון "הדוכן" שימכור "קסמים עגולים ופריכים עטופים בתכריכי פיתה". ואם כבר הם הלכו על האותנטיות, היה צריך להוסיף עוד שלט קטן ולא ברור כמו "מקור הכדור" או "מקור הסביח". משהו עם "מקור".

    ''


    אז נכון שגאוות היחידה של המקום הוא הפלאפל, אבל בגלל שעת הצהריים המוקדמת אני מסתפק בסביח. סביח מחוזק בארבעה כדורי פלאפל בצד וצלוחית זיתים. את כל הטוב הזה אני מוריד בעזרת פחית קולה. פלא שאני צריך ללכת לשחק כדורסל אחר כך? אני פותח את אחד מהעיתונים שפזורים על הדלפקים. זה נחמד לקרוא משהו מודפס ולא שוב לקרוא מאיזה צג אלקטרוני כלשהוא.  

    אז בואו תקראו קצת על האוכל. הפלאפל גדול וירוק, כמו האוטו מהשיר, רק טעים יותר. הכדורים תמיד חמים ויוצאים מקערת שמן גדולה ורותחת. השמן תמיד נראה נקי שם, למי מאיתנו שזה איכפת לו. הפלאפל רך מאוד מבפנים ועטוף בקרום מתפצח מבחוץ. וטעים, כבר אמרנו?


    אז בואו נעבור לסביח עצמו. פיתה עבה שתצליח לעמוד במשימה הקשה של לא להיקרע תחת נטל המילוי. חומוס וקצת חריף בבקשה. סלט עגבניות חריף, לא מזיע ולא עייף. ביצה חומה וחצילים ללא קליפה, מלוחים בדיוק במידה. לא לשכוח פטרוזיליה ולחתום את המנה עם כדור פלאפל. ככה, בשביל הגיוון. שתיים-שלוש לחיצות מבקבוק הטחינה הגדול, וקיבלנו גם טחינה סמיכה וטובה מעל לכל. השעה עכשיו שתיים וחצי בלילה, אני מקשיב לשירים רגועים ב-99FM וכותב על הסביח שאכלתי היום בצהריים. בכל זאת, אחרי שסיימתי לכתוב את השורה האחרונה בפסקה הזאת, ממש נהיה לי חשק לעוד סביח.

    ''


    אז יש מקומות מצוינים אחרים. יש את עובד בגבעתיים, שמפנק בחצילים חמים-חמים וביצה חומה כמו שצריך. ככה זה כשאתה מרכיב את המנה הטובה ביקום. יש גם את סביח פרישמן, שלא הצלחתי ליפול ממנו, אבל שמו הגיע לכל רחבי המדינה. לכל רחבי תל אביב לפחות. אבל ד"ר סעדיה זה הסביח שלי. השגרה שלי.

    אז אם עדיין לא נשבר לכם לקרוא פסקאות שמתחילות כולן באותה צורה שגרתית. או לקרוא כל כך הרבה מילים על מנה שמכינים בדקה וחצי ומחסלים בחמש. או לשמוע על שגרת יום שישי. אז בבקשה שתפו אותנו בשגרת יום שישי שלכם.

    בשתי מילים: שמנת מתוקה 32%


    ואם כבר שגרת ימי שישי, תראו איזה סקר אנחנו מכינים לכם,
    חבבו אותנו בספר הפנים!


    שיהיה לכם בתאבון,
    שמן ושמנת.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/7/11 19:09:
      והמקום שלי (החדש) הוא יום טוב באבן גבירול , אימצתי אותו בחום בעקבות מעבר עבודתי לאזור. פשוט נפלא. האוכל המצויין , האדם הנעים והנדיב, וזה בא ,לא מפליא, עם מחירים שפויים ביותר. מי שלא מכיר כדאי מאד .
      עונג שישי..
        12/6/11 14:44:
      שמחתי לראות את הכתבה והתגובות הכל כך מפרגנות נפגש ביום שישי (אם יצא) ביי:) יהודה (סעדיה)
        12/6/11 07:55:

      צטט: גדגדים 2011-06-09 22:39:52

      גם אני אוהב לאכול אצל הד"ר *

       

      אני זוכר. אגב, בזכות ההמלצה שלך אכלתי שם בפעם הראשונה.

      (כתבתי לך את זה אז בפוסט שלך)

      שוב תודה!

        12/6/11 07:54:

      צטט: לוחש לסירים 2011-06-09 21:59:10

      נכון שסביח זה טעים אכל אף פעם לא הבנתי ממה ההתלהבות...... ואין ספק שאתה שייך למשפחה טובה כי גם אני מעדיף לראות את מכבי יפו ולו רק בשביל הנוסטלגיה והזיכרון של גלידה קוזו ( מסטיק ). אחרי הקבב הבולגרי במונקה ואחרי כל זה היינו צועדים אב ובן למגרש..... היו ימים.

       

      אני עדיין זוכר שהבטחת לנו סיבוב של יום שישי במסעדות יפו. תיזהר... צוחק

        10/6/11 22:30:
      התמונה עש\תה אותי רעב לחלוטין...!
      כמה פשוט ככה טעים.
        9/6/11 22:39:
      גם אני אוהב לאכול אצל הד"ר *
        9/6/11 21:59:
      נכון שסביח זה טעים אכל אף פעם לא הבנתי ממה ההתלהבות...... ואין ספק שאתה שייך למשפחה טובה כי גם אני מעדיף לראות את מכבי יפו ולו רק בשביל הנוסטלגיה והזיכרון של גלידה קוזו ( מסטיק ). אחרי הקבב הבולגרי במונקה ואחרי כל זה היינו צועדים אב ובן למגרש..... היו ימים.
        9/6/11 16:11:
      כל מומחי המדיה החברתית צריכים להישלח הביתה. אין שום צורך באיש חכם וגם לא אנשים אמיתיים, טובים, חיוביים, אוהבים, חכמים ומצחיקים...אסור ללשקר ללקוחות, כאשר את נתפסת על חם. אם תשקרי להם ותיתפסי - הם יגידו לך שלום ולא להתראות, בלי קשר לכמה נאמנים הם היו בעבר. מומחי מדיה חברתית יבנו עמוד מעריצים וכאשר כל העבודה הזו לא תתורגם להכנסות הם פשוט יגידו 'בואו נשלח יותר טוויטים וסטטוסים בפייסבוק. מומחי מדיה חברתית לא יודעים לכתוב. בין כל המומחים שקיימים בשוק אין אחד שמסוגל לחבר משפט פשוט.
        9/6/11 16:06:

      צטט: נקיית-דעת 2011-06-09 15:53:31

      עוד מומחים מטעם עצמם לפרסום ברשתות חברתיות....

       

      ואני חשבתי שבסך הכל יש לנו בלוג...

      טוב, למדתי. כשאין משהו חכם להגיד, חשוב להשתמש במילים גדולות. צוחק

        9/6/11 15:53:

      עוד מומחים מטעם עצמם לפרסום ברשתות חברתיות....

      נשמע מעולה!
        9/6/11 11:50:

      צטט: כרוסטוש ברזוקי 2011-06-09 11:34:06

      :-) אני גם טורף שם מידי פעם !!! זה בהחלט הפלפל הכי הכי שווה במדינה. אגב יש שם את אבי (התימני) ואת יהודה (הלא תימני). אבי הוא גם ספורטאי בפארק הירקון אבל יהודה ניחן באוזן מוסיקלית וכשהוא במשמרת תשים לב למוסיקה האיכותית ברקע.

       

      בהחלט מסכים איתך לגבי המוזיקה!

      אין הרבה סביחים עם פסקול של 88FM...

      :-) אני גם טורף שם מידי פעם !!! זה בהחלט הפלפל הכי הכי שווה במדינה. אגב יש שם את אבי (התימני) ואת יהודה (הלא תימני). אבי הוא גם ספורטאי בפארק הירקון אבל יהודה ניחן באוזן מוסיקלית וכשהוא במשמרת תשים לב למוסיקה האיכותית ברקע.

      פרופיל

      שמן ושמנת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין