"אהבה זה לא הכל"/בית לסין. זהו מחזה הנחווה כקומיקס של מערכת זוגית עם מסר מאוד ברור- אהבה היא ממש לא הדבק בחיי זוג לאורך זמן. אם חשבתם שעל אהבה אפשר לבסס קשר זוגי אז חברים- טעיתם ובגדול. אהבה היא התחלה, משיכה היא ההמשך אבל מעבר לזה צריכים להכיל, לקיים להלל לעדור לעבוד קשה ולהתמודד עם פיתוח של משהו שהוא מעבר לרק אהבה. 

ואם בקומיקס עסקינן הרי שהדמויות סטראוטיפיות, הצבעים חדים והרפליקות מדויקות וקצרות. כל זה מתקיים אך הפיתוח הרעיוני דל. הרעיון הפשוט הזה של "יש יותר מאהבה כדי לקיים מערכת זוגית" הוא רעיון מוכר ושחוק. העובדה שאנחנו דור אימפוטנט שבקושי מצליח להתרומם מעל לתרופות שלו, שמפחד להרגיש ומפחד להיפגע הם הפיגומים שעליהם בנוי המחזה. השיח המתמיד עם הפסיכולוגים בהיבט הבימוי - נהדר. העיבוד לעיברית גם הוא מעולה והתפאורה בחלקים הלא אלקטרוניים שלה- גאונית, לא פחות. בעיניין התלבושות מיה לבושה בהתאם לדמות שלה וליאור ממש לא. מבחינת המשחק- דוז פואה. יש משהו במיה דגן ובליאור אשכנזי שנותן ויאגרה תיאטראלית לכל המחזה הזה. הם מצחיקים עד דמעות, יש ביניהם תקשורת טובה על הבמה הם נראים טוב ביחד ולחוד ויש להם נוכחות מתפרצת.

גשו בהזדמנות לראות במראה את מה שכולנו מנסים להסתיר. אה, כן ותשלחו גם את רוחל'ה המתחתנת שתבוא עם הפרס שלה על ההצגה הטובה ביותר של השנה להבין מה קורה אחרי החתונה...

קומדיה רומנטית מאת בארי קרייטון. תרגום שלמה מושקוביץ . בימוי רוני פינקוביץ תפאורה ניב מנור משחק- ליאור אשכנזי ומיה דגן האחת והיחידה.