עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פאפא'ס - אמא מבשלת טוב יותר

    5 תגובות   יום שישי , 20/5/11, 23:13

    ''

    רון אני מצטער, אבל זה הולך להיות עוד פוסט נוסטלגי. כשהייתי ילד קטן היה לי אקווריום בבית. כיאה למשפחה פולנית מסודרת, דג זה חיית המחמד היחידה שאפשר היה להחזיק בבית – היא לא מרעישה, לא מטרידה ויותר מהכול, לא מלכלכת את הבית. אבל אהבתי את האקווריום ואת כל הדגים הצבעוניים שבו. הייתי בוהה בו שעות ונותן שמות לדגים ששחו בו. לאלו שהיו שוחים נגד הזרם (של הפילטר) הייתי נותן שמות של מורדים.

    ואז, אחרי שהדגים אכלו וחירבנו במשך חודשים, הם מימשו את הפונקציה האחרונה שנותרה להם בארסנל. הם מתו. לא כולם בבת אחת כמובן. פעם אחד קפץ, פעם אחר נעלם. עד שנותרו לי דג וחצי באקווריום. השורדים האחרונים שהגיעו לגמר. אבל הגמר לא היה מעניין כל כך. האקווריום כבר לא היה שוקק חיים ולא עניין אותי יותר מדי. המשכתי לטפל בדגים שבו, להאכיל אותם, לנקות אם צריך... אבל כבר לא נתתי להם תשומת לב.

    ואז קרה נס. אבא שלי לקח אותי לחנות חיות לקנות עוד דגים. בתור ילד זה סוג של דבר מופלא. בחרנו דגים צבעוניים, פעלתניים, ממינים מגוונים. הכנסתי את שקיות הדגים לאקווריום בזהירות, נותן לדגים להתאקלם למים החדשים. ואחרי כשעה, שוב היה זה אקווריום שוקק חיים וגונב את תשומת ליבי. הסתכלתי בו שעות. והכי חשוב נהניתי ממנו.

    ''


    זה בערך מה שקרה "לבלוג האוכל של שמן ושמנת". צברנו הרבה רשמים ממסעדות שהלכו והתיישנו בפנקס הוירטואלי שלנו, אבל בקושי הצלחנו להעלות פוסטים חדשים. תקופה לחוצה בעבודה ובלימודים מנעו מאיתנו את תחזוקו הנאות של הבלוג. העניין של הקוראים בו ירד, ובעקבות זה גם העניין שלנו. נהיינו אותו אקווריום ריק שרק פוסט כל שבועיים מחזיק אותו מלהתייבש סופית.

    בכזה מצב עמדו בפנינו שתי אופציות. לאפסן את האקווריום, אולי לכמה חודשים, אולי לצמיתות. לוותר על הפוסט בן החודשיים על הארוחה שעשינו עם החברות של שמנת בפאפס. על הארוחה במקום של בשר לכבוד היום הולדת לאבא של אפרת. על "לבריטוריו די פסטה" שדגמנו בשביל הכתבה לעיתון הסטודנטים.

    בחרנו באופציה השנייה. נוסיף עוד פוסטים. צבעוניים, מגוונים. שישחו להם אי שם באקווריום הווירטואלי. שיפיחו חיים ועניין חזרה בבלוג שלנו. אתם כמובן, מוזמנים כתמיד להצטרף ולבהות בו שעות.

    ''


    ואיך היה בפאפ'ס? מנות ראשונות טובות, מנות עיקריות לא מרשימות. 

    חבבו אותנו בספר הפנים!

    שיהיה לכם בתאבון,

    שמן ושמנת

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/5/11 09:08:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2011-05-25 14:37:09

      תמיד כיף לקרוא אתכם, אל תפסיקו.

       

      תודה!

      תמיד כיף לקרוא אתכם, אל תפסיקו.
        22/5/11 22:35:
      אנלוגיה יפה (למרות שלא הרגשתי שהזנחתם...אולי גם אני הייתי עסוק :) אבל בחייאת...רק משפט על פאפס?! :)
        22/5/11 09:01:
      זה היה אמור להיות פוסט ארוך על האוכל בפאפ'ס עם מעט הקדמה על הבלוג. זה יצא הפוך :-) או כמו שחבר אחד שלנו אמר: "זה יצא מהקישקע"...
        21/5/11 17:48:
      לא הבנתי כלום אולי בגלל שקמתי משינה...

      פרופיל

      שמן ושמנת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין