עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של איילת הלר

    נגיעות במה שבאמת מעניין אותי

    על אלוהים ואנשים

    3 תגובות   יום שישי , 20/5/11, 00:31

    בדרך כלל סרט מתח הוא סרט המשולל כל קשר ישיר למציאות היומיומית, זה מאפשר לצופה להתרווח בכסא, לאמר לעצמו- "לי זה לא יקרה", "לעמי זה לא יקרה" וגם "ילדי בוודאי לא יפגשו בדמות מוקצנת הלקוחה ממוחו הקודח של התסריטאי". לא כך בסרט הזה.


    בסרט הזה, מצאתי את עצמי נקשרת מהר מאוד בעבותות אהדה עד משיכה לתמימות הנאצלת של שמונת הנזירים במנזר אלג'יראי בשלהי שנות התשעים. באותה עת בה הנזירים מעבדים בפשטות את חלקת אלוהים שלהם, קבוצות טרור איסלמי רודפות את הזרים ברחבי אלג'יר. לאחר האקספוזיציה המבטיחה, אתה נזרק למספר רציחות בהן זוויות הצילום לא היו מביישות אף חוקר תאי עור באוניברסיטת באר שבע מה שהביא אותי מיד להרגיש את הבטן.


    הבמאי מיטיב לתאר את הרגע בו מבינים הנזירים את גורלם בארוחה שנראית בדיוק כמו  הציור " הסעודה האחרונה" הרי גם הם מיעוט ....אבל להם, יש את אלוהים. כמו שלנו היה אלוהים בשואה. אה, הוא לא היה?

    כדי להעצים את החוויה של הפחד המלהקת בחרה נזירים מבוגרים מאוד חלקם ממש זקנים עיניהם טובות הם חסרי הגנה זולת מבטחם באלוהים.

     

    מבחינת ג'י פיס אס היסטורי 

    מדובר בשנות התשעים כלומר לפני פחות מעשרים שנה.גם היום מבקשים מזרים להתפנות, קבוצות טרור קיימות גם היום ברחבי העולם.  עבור האזרח ברחוב, קבוצות הטרור הן האיום הכי בולט  אם לא ה...

     מתוך העמדה הרגשית הזו הייתי בהזדהות מוחלטת עם הפחד האוחז את הנזירים והבנתי בכל אחד מנימי את עומק הקונפליקט. מצד אחד הם   הענף עליו יושב הכפר- הרופא המקומי, כותב המכתבים המקומי,הרוח החיה ומצד שני מיעוט נרדף שקיבל אזהרה חמורה ובקשה שיצאו את גבולות הארץ.

    מה עושים? אם תוכלו לעמוד בפחד ובמתח הישארו עד לסוף.

     

    החלק שאותי עיינין במידה הרבה ביותר הוא דמות הגבר המורכב מכל כך הרבה אפשרויות של צירופי תכונות. ומאחר ובקהילת הנזירים לא היו נשים היה מעניין לצפות בתכונות הנחשבות נשיות באות לידי ביטוי בחברה גברית. 


    הסרט איטי ומפחיד מאוד מאוד. מתאים למבחן סבילות פחד וחרדה.

     

    #alt


    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/5/11 09:00:

      צטט: גכעכגנגעהנ 2011-05-22 23:03:23

      סרט מעולה! כמעט כל סצינה - ניתן פשוט לצייר. פחד? לא הרגשתי. יותר הערצה ומין וווואה

      אני הרחבתי על חווית ה-וווואה

        22/5/11 23:03:
      סרט מעולה! כמעט כל סצינה - ניתן פשוט לצייר. פחד? לא הרגשתי. יותר הערצה ומין וווואה
        22/5/11 00:18:
      תיארת יפה מאד את תחושותייך מן הסרט, ומש עושה חשק לראות אותו. לעומת זאת, היינו בהצגה "מכולת", שניסו לנגן בה על כל נימי הרגש, כולל נושא השואה, וצר לי לומר, שנשארתי אדיש לחלוטין לדמויות בהצגה ולתהפוכות חייהן. שבוע טוב, עמוס.