עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג (עם השם המאוד לא מקורי) שלי

    פוסטים אחרונים

    נעם רותם- ברזל ואבנים

    7 תגובות   יום שישי , 29/4/11, 13:11

    לפני כמה שבועות, כשכתבתי את הביקורת הראשונה שלי על האלבום החדש של הקולקטיב, אמרתי שחיכיתי לאלבום הזה המון המון זמן. כל אלו הם כאין וכאפס לעומת כמה שחיכיתי לאלבום החדש של נעם רותם.

     

    נעם נכנס לחיי בסהרה בעקבות "עזרה בדרך" (כמו גם להרבה אנשים אחרים, אני מניחה). קיבלתי את האלבום שלו לשמיעה יחד עם עוד אלבומים רבים ובהתחלה די התעלמתי ממנו, עד שערב אחד, ברגע המתאים, פתאום שמעתי את המשפט שגרם לי לעצור את הכל:

     

    "כימותרפיה מחסלת טוב ורע, בלי להבדיל,

    ולרפא אותך צריך- אז הם הורגים כדי להציל".

     

    המשפט הכה בי כל-כך חזק, הציף אותי בכל-כך הרבה רגשות שהייתי חייבת לעצור ולחקור מי זה הנעם רותם הזה. וכמו שכבר ציינתי- נפלתי חזק. האלבום הזה כבש אותי לחלוטין כמו גם נעם עצמו. השירה שלו, ההגשה שלו, הרגש.. כל שיר ושיר סחף אותי עוד יותר ולשמוע את הקול שלו שר פשוט פיזר בי רוגע שאני לא יכולה להסביר.

     

    לא פלא, אם כך, שחיכיתי ל"ברזל ואבנים" כמו אוויר לנשימה, ומצד שני תמיד הדהד בי החשש ש.. well.. האלבום יהיה מחורבן. היה ברור לי לחלוטין ש"עזרה בדרך" היא יצירת אומנות שלא תחזור על עצמה (וטוב שכך), ומאוד פחדתי שאם נוציא את המלנכוליה של ההתמודדות ב"עזרה בדרך" מהמשוואה- אולי לא ישאר במה להיאחז.

    מצד שני היו זכורים לי כמה שירים ששמעתי כבר בהופעות, כמו גם "הכיתה שלנו" ומשפטים שזכרתי נוסח: "היו לי חלומות רעים, הלוואי שלא היו אמת..." שגרמו לי בכל זאת לקוות לטוב ולסמוך על מה שנעם מבשל לו שם.

     

    והנה- זה הגיע (לפני חודש אמנם, אבל אני קצת איטית...).

    השיר הראשון שיצא היה "ברזל ואבנים" שזה בדיוק השיר שלו חיכיתי. בשיר הזה גיליתי עוד כמה הברקות שגרמו לי לעצום עיניים ופשוט... ליפול. במובן הטוב.

    אחריו הגיעו כל השאר: "קראת לי קין" שקיבל את הכבוד הראוי לו בגלגל"צ, "כולם מדברים על הילד", "נטלי", כל שאר השירים המעולים באמצע, והשיר הסוגר  שהוא גם השיר השני שחיכיתי לו בקוצר רוח: "אל סוף היום".

     

     

    ''

    נעם רותם ואדם שפלן במופע החשמלי בעשן הזמן, ב"ש.


    ניסים קלדרון אמר בספר שלו "יום שני" שהמילים של המשורר הן המילים הכי טובות שיש לך ברגע הלא-צפוי ביותר, ושהמשורר משאיר לנו מעין נוסחה לשונית שאנחנו נשתמש בה אחרי זה כדי לפתוח דלתות, להבין מישהו או להרגיש רגע מסוים, שאין דרך טובה יותר להרגיש אותו.

    נעם אלוף בנוסחאות האלה. לנעם יש איזשהי יכולת מופלאה להבין רגעים, להבחין בניואנסים וחשוב מכל- לתאר אותם כמו שאיש לא יכול, ויש לי עשרות דוגמאות שנוגעות בי אישית רק מהאלבום הנוכחי:

     

    "רק אני אדע תמיד
    שתי דמעות זלגו לים
    נשטפו עם הגלים,

    ולעזאזל איתם"
    (ברזל ואבנים)

     

    "כבר סלחתי לך,

    מתי תסלח לעצמך?"
    (קראת לי קין)

     

    ואחד האהובים עלי ביותר:

     

    "אני אוהב כל צלקת על הגוף הלבן,

    כשאת מתרחצת מבהיקות ביופיין.

    לא נותנות לי לשכוח את חוכמת היוצר

    מרפא ופוצע, מאחר ושובר"
    (אל סוף היום)

     

    ''

     

    השורה התחתונה היא שנעם יכול למכור הכל, לפחות לי. לא משנה מה השיר, לא משנה האם זה קאבר (גם אותם צריך לדעת לעשות...), ולא משנה מה עומד מאחוריו- נעם יודע לגעת בדיוק בנושאים שכולנו מתמודדים איתם ולהעביר לנו בדיוק את התחושה שהוא היה רוצה להעביר. ובדיוק את התחושה שאנחנו היינו רוצים לקבל. אי אפשר שלא להאמין לו, ואי-אפשר שלא להתרגש יחד איתו.

     

     

    קראתי ביקורות האומרות שנעם התעלה על עצמו באלבום הנוכחי אפילו מעל "עזרה בדרך". לי קצת קשה להסכים עם זה כי "עזרה בדרך" פשוט זעזע את עולמי ומבחינתי הוא תמיד ישאר ברשימת האלבומים החשובים. אבל ללא ספק נעם חושף כאן צד אחר שלו ויחד עם זאת- הוא עדיין נשאר נעם, שזאת בעייני סגולה ששמורה רק לטובים ביותר.

     

    או בקיצור- האלבום מדהים. הוא הצליח לעמוד בכל הציפיות שלי ולהעמיד את נעם במקום חדש כמוזיקאי וכיוצר. היה שווה לחכות חצי שנה :)

     

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/5/11 19:24:
      אחלה ביקורת! מזדהה עם ההרגשה שלך לגבי השירים של נעם ולגבי החשש מאלבום חדש שלא ייאחז בסיפור האישי הכל כך עצוב שהחזיק את האלבום הקודם. באלבום הזה הוא מצליח לעשות מה שברוס ספירגסטין עושה מעבר לים- לספר סיפורים אישיים קטנים ומרגשים במסגרת שיר רוקנרול קצר וקליט (נטלי דוגמה נהדרת לכך).
        14/5/11 22:45:
      אלבום טוב מאוד של אחד האמנים האיכותיים שיש לנו בארץ.
        12/5/11 17:25:
      מופת! אלבום מעולה, בעיני, זה הישג אחרי "עזרה בדרך" המעולה לא פחות.
        30/4/11 14:09:
      ביקורת מעולה. עשית לי חשק להקשיב לדיסק הזה קצת יותר ברצינות :)
        29/4/11 19:47:
      מדהים ליזה!!!
        29/4/11 18:13:
      תודה :) לשמחתי הרבה- לא חסרות ביקורות טובות על האלבום הזה :)
        29/4/11 16:30:
      כתוב מאד יפה. גם אני אהבתי את "עזרה בדרך" (בעיקר השירים : קול פנימי, בשורות רעות - http://www.youtube.com/watch?v=ksWSHFTiz-k). חיכיתי לביקורת טובה על הדיסק הזה.