עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    תשרין - נצרת מתפתחת?

    0 תגובות   יום שבת, 2/4/11, 23:53

    ''

    אי שם בשנות התשעים, היה קסם. בשני שקלים בלבד, סכום שלכל אחד מהילדים היה, היית יכול לכשף את האוכל. לשדרג אותו פלאים. זאת לא פסקה רומנטית על המחירים של פעם, שבשלושה שקלים היינו יכולים לקנות משולש פיצה במדרחוב. זאת פסקה רומנטית על "הקרמה". בתוספת של שני שקלים, הפסטה במסעדה, מרק הבצל או תפוח האדמה היו מקבלים טעם עמוק של... ובכן, גבינה צהובה. המון גבינה צהובה. יותר מדי גבינה צהובה. אבל אז זה לא הפריע לנו (וכשאני כותב לנו, אני לא מתכוון רק לילדים). מי חשב אז על קלוריות וכולסטרול?

    היום זאת תקופה אחרת לגמרי. גבינה צהובה לא עוברת סלקציה אם אין לה מבטא איטלקי או צרפתי ורק שמיעת המילה "הקרמה" מעלה אסוציאציות של שלוליות שמן. אבל איך נזכרנו בהקרמה אתם שואלים? אכלנו בתישרין.

    כשהיינו בסיור בנצרת (ואכלנו בדיאנא החדשה) המדריך שופע הידע סיפר לנו על ההתפתחות של העיר העתיקה. המדריך התפאר בהתקדמות חיי הפנאי בעיר, עם מלונות בוטיק מפוארים ומסעדות חדשניות. אחת המסעדות (אם לא ה...) שהוא המליץ עליה היה תישרין. וכששאלנו אותו מה דעתו על "דיאנא", הוא ביטל אותנו ואמר "שזאת מסעדה ליהודים". המילים המבטיחות שלו נחקקו בראשנו, וכך מצאנו את עצמנו בנצרת מוקדם מהרגיל. הפעם מנסים את תישרין.

    ''


    המקום היה מבטיח לעיניים. הרבה עץ ואבן גסה, אבל עם חלל כל כך פתוח, שלא מצליח לתת הרגשה אינטימית מספיק. מלצריות חייכניות קיבלו את פנינו ועזרו לנו להחליט על המנות שנבחר לארוחה. התמקדנו במנות שמוכנות בתנור העץ הגדול שבכניסה למסעדה, המנות שהן גאוות המקום.

    התחלנו עם נשנושי פיתה ומעליה שומשום ופרג. פתיחת תאבון מוצלחת בהחלט. מיד הצטרפו לשולחן צלחת עם סלט ירוק סטייל "תשרין" – סלט עם תרד, בזיליקום, גבינה בסגנון של פטה עם עגבניות ורוטב בלסמי מתקתק. סלט טעים ומפתיע. פטריות שמפיניון מוקרמות עם הרבה גבינה צהובה. טעים בשנייה הראשונה, אך מהר מאוד מאכזב. כבר היינו שם לפני עשרים שנה. וחציל בתנור ומעליו שומשום, פרג וגבינה צהובה. אם לא היינו מכירים את "שטנץ" הפרג, השומשום והגבינה צהובה מהמנות האחרות, אולי עוד היינו מופתעים. מנה לא רעה, אבל לא מספיק טובה.

    ''


    המשכנו עם מנות מיוחדות מהתנור: הראשונה הייתה מוחמר – עוף, בצל וצנוברים על אותה פיתת טאבון, עם הרבה תיבול מזרחי מעל. אני עוד חשבתי שהמנה סבירה. לא ממש טעימה, אבל עוד סבירה. שמנת לא הייתה מוכנה לגעת בזה. המצב הלך והתדרדר עם עראיס – שתי פיתות טאבון, עם בשר בקר ביניהן ומעל... גבינה צהובה, שומשום ופרג. דז'ה וו מישהו? הבשר היה יבש עם טעם אנמי וכמות הגבינה צהובה הייתה מדאיגה כל רופא לב מתחיל.

    ''


    לא התייאשנו וניסינו גם צלעות טלה בתנור, עם רוטב יין אדום בצד. הצלעות היו סבירות, אבל רוטב היין לא תרם כלום. צלע עסיסית ונימוחה על הגריל הייתה מתקבלת ביותר שמחה. התוספת שבחרנו לצלעות הייתה פריקי. כבר יצא לנו לאכול פריקי כמה פעמים, ולגבי הריח הלא נעים אין מה לעשות. אבל פה גם הפריקי היה לא טעים, שזאת כבר בעיה.

    הזמנו קינוחים. סיפרו לנו על כל מיני קינוחים בנאליים כמו סופלה שוקולד וגלידות. אבל בדקנו אם יש קינוח מסורתי יותר. אז הזמנו כנאפה טובה מאוד ועוד קינוח ערבי מסורתי, שאת שמו לא ממש קלטנו – שמכיל בעיקר לחם ומעליו סירופ אדום. קינוח שמאוד מזכיר מלבי. המרקם קצת קשיח יותר, אבל עדיין הטעם נפלא. סיום מתוק לארוחה מאכזבת.

    ''


    אולי אם היינו מזמינים פחות מגוון מנות, לא היינו כל כך משתעממים ומרגישים שהטבח משתמש באותם מוצרים לתוצאות לא ממש מפתיעות. אבל זה לא קרה. אנחנו קיבלנו תחושה שמדובר פה במסעדה שנמצאת שעה נסיעה מתל אביב, אבל עשרים שנה אחורה.


    בשתי מילים: שמנת חמוצה 9%


    לצפייה בכל התמונות באיכות גבוהה ולהמשיך לעקוב אחרינו,
    חבבו אותנו בספר הפנים!


    שיהיה לכם בתאבון,
    שמן ושמנת.

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 2 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      שמן ושמנת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין