עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';
    0

    אסור לעשן- מותר בהחלט לרקוד! קוסטוריצה והחבר'ה מרעידים את היכל התרבות בתל אביב

    0 תגובות   יום שבת, 5/3/11, 11:41

    להופעה הזו לצערי, אני לא מספיקה להצטייד בבקבוק מים וזה יהיה אולי הדבר היחיד שיפריע לי מהגעה לאקסטזה מושלמת. טיפ- להופעה של אמיר קוסטוריצה, ד"ר נלה קרז'ליץ' ולהקתם The No Smoking Orchestra, תביאו מים מראש. שכחו מלצאת באמצע ולקנות- ראשית, חבל לפספס כל שנייה מהטירוף האקסטטי שהולך על הבמה ושנית- אין סיכוי שתצליחו לפלס דרככם מבעד ההמון הנלהב, שעומד על הרגליים ברוב הזמן ומקפץ בהתלהבות מצד לצד. עדיף פשוט שתתפסו לכם פינה טובה במעבר (כדי לא להסתיר למי שבכל זאת מעדיף לשבת) ותקפצו גם אתם. זה סוג של רפלקס, ברגע שהמתופף, הגיטריסט, הבסיסט, הכנר, נגן הטובה, נגן האקורדיאון והסקסופוניסט מפליאים בנגינה מדוייקת וקצבית, אי אפשר להישאר ישובים במקומות. הגוף מעצמו מזנק אל על והידיים מונפות באוויר בשלל תנועות שמזכירות ניסיונות עיקשים למחוץ זבוב. אני לא אומרת את זה בביקורת, חלילה לי, שכן גם אני הייתי במקפצים, ועוד דווקא במיקום בו אנשים פחות נטו לקפץ ויותר בהו עלי בתמיהה. בהמשך, עם זאת, גם הם מצאו עצמם מקפצים בהתלהבות. ככה זה, מי שמגיע לאנדרלמוסיה של צבעים, מנגינות ומילים, לא יוכל להישאר אדיש וככל שהערב מתקדם, האווירה מתחממת ומתלהטת וכולנו הופכים לניצבים בסרט/מופע של קוסטוריצה. לכן- תביאו מים מראש. חשוב!

    ההרכב הפותח הוא הרכב הכליזמרים המצויין "אוידיוויז'ן". לצערי פספסתי חלק מההופעה שלהם והספקתי רק לשלושה שירים אבל אוי גוועלד (לא מכירה ביטויים אחרים ביידיש) איזו מוסיקה מזרח אירופאית משובחת שהחבר'ה הללו מפיקים!

    ומסאונד יהודי עוברים היישר לסאונד בלקני. הגיע הזמן להופעה לשמה נתכנסו כאן הערב. קוסטוריצה בחולצת צ'ה גווארה, ג'ינס ובחיי שראיתי גם חצאית, מצליח במפתיע לא להתבלט כלל ולהשאיר את כל הפוקוס לד"ר קרז'ליץ', אשר מגיח אל הבמה לבוש תחפושת big blue bird ובכל פעם שמניף את ידיו, חושף קרומי בד כחולים. אני מציינת לשבח את אומץ ליבו, להשתולל שעה ו-45 דקות על הבמה עם תלבושת לייקרה צמודה וארוכה, ובמקביל מציינת לשבח את אומץ לבם של נגני ההרכב, לעמוד לידו במהלך ואחרי ההופעה.

    מתוך המוסיקה הנפלאה שכתב גוראן ברגוביץ' לסרטיו של קוסטוריצה, זיהיתי בעיקר שירים מ"שעת הצוענים", "החיים הם נס" ו"מחתול שחור-חתול לבן" (או כמו שקרז'ליץ' הוגה את זה: "שחתול שחור-שחתול לבן"). לפני שקוסטוריצה מתחיל לנגן בגיטרה, מציג אותו הד"ר כאמיר קלפטון, אחיו הצעיר של אריק, ובקהל נשמעים גיחוכים. בהמשך עבר קוסטוריצה לנגן גם על התופים והראה לנו בלייב כיצד נראה איש אשכולות בפעולה. במהלך ההופעה שולבו התחלות של שירים מוכרים שממש לא שייכים ללהקה, כמעין טיזינג משעשע לכלום. כך שמענו את הפתיחים של "I want to break free" של קווין, ""shine crazy diamond " של הפינק פלויד, "smoke on the water" של דיפ פרפל והפזמון של הפנתר הורוד שחיבר הנרי מנסיני.

    קצת על ד"ר קרז'ליץ', מכונת אנרגיה של אדם אחד: אין שנייה בה הוא נח בשקט. הפה שלו בפעולה תמידית- בין אם בשיחה עם הקהל ובין אם בשירה. הוא רוקד וקופץ ויוצא לקהל ועולה על הכסאות ומטפס על המעקה ומזכיר לי קצת את רוברטו בניני בליל האוסקרים, כשזכה על "החיים יפים". גם הד"ר נראה כמו כלבלב מאושר שלא מפסיק לכשכש בזנבו. והוא עושה אותנו אפילו מאושרים יותר. באחד השירים אני קולטת חצי מהאולם בהיכל ריק. כולם על הבמה בחגיגת שכרון חושים עם הלהקה. בשיר "רומיאו וג'ולייטה", מעלים אשה מהקהל לבמה שצועקת לנו בעברית "האם אתם מוכנים"? וכולם משיבים בצעקות. ד"ר קרז'ליץ' רוקד עם האישה, עם עצמו, עם הנגנים ועם כל מה שיכול לזוז. בכלל, יש לו חיבה לנשים יפות, שכן בשיר אחר, הוא מעלה עוד שתי נשים ייצוגיות על מנת שיאחזו מגבוה בקשת ענקית ויאפשרו לכנר ולקוסטוריצה על הגיטרה, להפליא בגימיק מצחיק ומרשים, של נגינה על גביה, כל אחד בתורו ובקצב הולך וגובר. עוד קטעים משעשעים שתפסו את העין היו גיטרה מוארת המסתובבת בחושך ודו קרב בין הד"ר לנגן הטובה שהשכיב אותו לרצפה בצלילים רועמים. אבל גימיקים זה רעיון נחמד, אשר לא יכול להיות כל ההופעה אלא להבליח בין לבין על מנת לשמור על הקהל משועשע. הלהקה יודעת זאת היטב ובהחלט נתנה הופעה מהודקת של פזמונים קליטים וקצביים, המשלבת בין הקצב הבלקני לרוק צועני (יש מילה כזו בכלל? טוב, אמרתי אותה ומרגע זה היא קיימת).

    וחזרה לעניין השתייה. אסור להכניס לאולם משקאות (מלבד מים), אך ריח חריף של בירה ווודקה נישא באוויר באופן שקשה להתעלם ממנו, וברור לי שחלק מהאנשים דאגו "לתדלק" לפני ההופעה. זה מצחיק אותי, לשתות אלכוהול טרם הכניסה להיכל התרבות. אבל ההופעה של קוסטוריצה, ד"ר קרז'ליץ' וחבריהם אינה הופעה בהכרח להיכל, יותר כמו לאיזה אמפיפארק רחב ידיים. ולכן, בערב שבו עלו החברים לנגן בהיכל התרבות, שינה זה אופיו והפך לקרנבל בו הכל מותר והכל מתקבל בברכה.

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה