עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    לה מיזון/ La masion – איך לעזאזל אוכלים את זה?

    7 תגובות   יום חמישי, 3/3/11, 00:41

    ''

    לאחרונה אנחנו מחפשים מקומות כיפיים. כאלה שמשלבים אוכל טוב עם אווירה טובה ושמחה. לא סתם מסעדה שבאים אליה בכדי לאכול, ולא רק פאב שבאים אליו בכדי לשתות, אלא חוויה שתביא לנו כל טוב מעולם האוכל והשתייה. באחת הפעמים האחרונות שחיפשנו מקום כזה, לצאת אליו עם זוג החברים ליאה ויונתן, נזכרנו ב-La Masion. על המקום קראנו המון מילים טובות, וראינו תמונות מפתות ברחבי הבלוגספירה. זה היה נשמע מקום אידיאלי לערב מהנה.

    למי שעדיין לא שמע על המקום הזה, אז נקדיש שתי שורות של רקע: שני שפים בוגרי המטבח של "יועזר בר יין" המוערכת, החליטו לפתוח מעדנייה (סוף שורה ראשונה להקדמה). כבר כמה חודשים טובים, שבערב המעדנייה מתפקדת כמסעדה קטנה (סוף ההקדמה).

    ''


    התקשרנו בכדי להזמין מקום לתשע וחצי, אפילו שבכרטיס פרטי המסעדה בעכבר העיר כתוב שהם פתוחים רק עד שמונה (זה היה נכון פעם, כשהם היו רק מעדנייה). קצת נאבקנו עם חיפוש חנייה באזור, עד שנכנענו לחניון. הבעיה האמיתית התחילה דווקא כשנכנסנו למסעדה. אנחנו בעד מקומות קטנים, אבל פה מדובר במסעדה פצפונת – בר לארבעה סועדים ועוד שולחן קטן. המסעדה/מעדנייה מעוצבת חמים להפליא – כמו מטבח גדול עם שיק קצת חו"לי. למרות זאת ולמרות מוזיקה נעימה, קשה להפוך מקום כל כך ריק לתוסס. רק מלראות את הפרצופים של הבנות שאיתנו, יונתן ואני הבנו שיש פה בעיה.

    "אפשר ללכת למקום אחר", הצענו.
    בפרצופים חמוצים הן הסכימו להישאר. בשקט בשקט, בלי ששמנת תשמע, אני יכול לספר לכם שלי דווקא לא הפריע השקט של המקום. מצד שני, לי לא אכפת להיות סועד יחיד במסעדה ריקה. לשמנת זה נותן הרגשה לא טובה.

    החלטנו ללכת על ארוחה קלה בלבד. צלחת ועליה 2 סוגי נקניק בייצור עצמי, צלחת גבינות, לחם וחמאה. זה כמובן למנה ראשונה. למנה עיקרית שמנת ואני הזמנו נקניקיית חזיר, יונתן וליאה הלכו על נקניקיית בקר. את הארוחה הזאת ליווינו עם בירות חזקות ומעורפלות ממגוון הבירות (בבקבוק) שיש ללה מיזון להציע. זה כבר זמן מה שבירות איכותיות שוטפות את היובש המדברי פה בארץ. ואם עד לפני כמה שנים שמחנו על כל כניסה של בירה חדשה לשוק (לף  - דוגמא לבירה שחדרה לראשונה רק לפני כ-10 שנים), היום אנחנו מוצפים במגוון כל כך רחב של בירות, שאני כבר מתקשה לזכור את השמות של הבירות שהיו אהובות עליי במיוחד.

    תנו לנו לספר לכם על צלחת נקניקים מעולה. לקס שינקן שהיה טוב ופרשוטו אווז שהיה חלומי. האיטלקים לא ידעו מה הם מפספסים כל השנים האלה בהתעקשות שלהם על פרושטו לבן. בצלחת הגבינות לעומת זאת לא נרשמה התפעלות מיוחדת – 3 סוגי גבינות, שאף אחת מהן לא הצליחה להפתיע את בלוטות הטעם. הפירות ששובצו בצלחת היו טריים ושדרגו את המנה. כך שניתן לסכם את המנה כחביבה, וכמשלימה לא רעה לצלחת נקניקים. בנוסף, נהנינו גם מלחם טרי וחביב וחמאה מוצלחת מאוד שהייתה איתו. רכה ורבת טעם.

    ''


    ועכשיו מה נספר לכם על הנקניקייה? שהיא הנקניקייה הכי טובה שאכלנו עד כה? אני לא בטוח. אבל בהחלט היא נותנת "פייט" אי שם בצמרת הגבוהה. נקניקייה מעולה, עסיסית ולא משעממת לרגע. הנקניקייה הגיעה בחברת פירה ביתי וטעים מאוד, כרוב כבוש וחרדל טוב. מנה קלאסית. לגרמניה...או לימים הממש קרים של תל אביב. מזל שהיינו ביום קר כזה.

    בהשוואה מול הנקניקייה של ליאה ויונתן (בלי להיכנס לתיאורים גרפים מדי), הטעם היה יותר בנאלי. הנקניקייה לא הייתה רעה, אבל לא טובה כמו שלנו. לדעתנו. יונתן אמר את הדעה ההפוכה על הנקניקייה שלנו.

    נשארנו יחסית עד מאוחר, ולרגע לא קיבלנו הרגשה שמסלקים אותנו. להפך, חילקו לנו קינוח בצורת שני חטיפי שוקולד ביתיים, קראנצ'ים וגם הם שומרים על רמה גבוהה.כשהתחילו לנקות את המקום, הבנו את הרמז וביקשנו חשבון. שוב, לרגע לא גרמו לנו להרגיש לא רצויים.

    אז איך נסכם מקום כל כך ייחודי? מקום עם אוכל מהמם ואווירה שלא תתאים לכל אחד. דבר ראשון נמליץ לכם על המקום הזה, שמרגיש קצת כמו חו"ל באמצע תל אביב. דבר שני, נוסיף אזהרת נסיעה חמורה – המקום לא יתאים לכל אחד.מקום שקט, אינטימי (או גלמוד, תלוי בזוית הראיה), קטן עם אוכל גדול.

    בשתי מילים: שמנת מתוקה 16%


    לצפייה באלבום תמונות המלא ובאיכות גבוהה, ולהמשיך לעקוב אחרינו,
    חבבו אותנו בספר הפנים!


    שיהיה לכם בתאבון,
    שמן ושמנת.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      מעורר תיאבון. תודה!
        6/3/11 18:50:

      צטט: לוחש לסירים 2011-03-04 00:41:22

      יופי של פוסט. מה הכתובת?

       

      טשרניחובסקי 1,תל אביב.

      תודה.

        4/3/11 12:00:
      בתיאבון חברה. שבת טובה *
        4/3/11 00:41:
      יופי של פוסט. מה הכתובת?
        3/3/11 12:07:
      תודה, חברים... :-)
        3/3/11 09:46:
      כרגיל- אחלה פוסט תודה...
        3/3/11 07:24:
      מת על לה מיזון. פוסט מהמם!

      פרופיל

      שמן ושמנת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין