עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    אי של שמחה ונחמה - קלמטה

    14 תגובות   יום חמישי, 17/2/11, 09:59

    ''

    בפעם הראשונה זה היה ערב קריר פוסט סערה, שנדרשה בו כמות גדולה מאוד של נחמה. בפעם השניה זה ערב קריר אחרי סערה. בפעם השלישית ובפעם הרביעית זה כבר סתם היה תירוץ לנחמה. בפעם החמישית זה בגלל שזה היה יום שבת שטוף שמש חמימה ומנחמת. ומה מנחם יותר מחברה טובה, אוכל מעולה ואווירה? או האווירה. כן, לפעמים השילוש הקדוש הזה של חברה-אוירה-אוכל טוב יכולים לעשות פלאים לנפש האדם. וכשאני מחפש מזור לנפש ולגוף ולא יכול לארוז את עצמי לחו"ל, אני מגיע לקלמטה הכי קרוב שאגיע כנראה ליוון בתקופה הנוכחית. אני מצמיד את עצמי לאוזו ולכמה תופינים שעושים לבכות.

    השבת החמימה פשוט הזמינה את העובדה שצריך כאן ועכשיו לשבת מול הים, עם אוכל טוב, חברה טובה ואם אפשר לשתות משהו טוב על הדרך, אז בכלל. שיהיה רק טוב. וקלמטה לא מאכזבת. בביקורים חוזרים ונשנים המשולש הנצחי של אוכל-אוירה-חברה מוכיח את עצמו שוב ושוב כמתכון מנצח ובמקום היפואי הזה, מול הים, בין הכנסיות בלב יפו העתיקה  החופש נראה כל כך קרוב.  קסם המקום שלא מתבטא רק במוזיקה היוונית השמחה והנעימה, ולא רק בבית האבן האופייני למתחם אלא  בעיקר האוכל (טוב והשירות המעולה, נסו את אדם או את רונה המלצרים). שילוב שלוקח את כל מה שטוב באגן הים התיכון הזה ורוקח אותו לכדי מנות פשוטות, מרעננות ומפתיעות. כן, ההפתעה היא בעצם הפשטות. ואיזה כייף זה אוכל פשוט. פשוט אבל במובן החיובי של המילה.

     

    ''

    בארוחת הצהריים השמשית (טיפ קטן: חובה להזמין מקום ליד החלון כשבאים באמצע היום בסופי שבוע) התחילה כמו שצריך עם קצת אלכוהול לשמח לבב אנוש. הבחירה הישירה היא טורקיש (39 ש"ח), קוקטייל משמח על בסיס ראקי ולימונדה שמעלה אותך יפה על הקו הנכון לסופשבוע טוב. עכשיו רק צריך לאכול על מנת שזה לא יעלה לראש. מכל הביקורים במקום כבר יש פה מנות שסומנו מזמן כפייבוריטיות שלי, זאת אומרת שאף ביקור בקלמטה אינו שלם בלעדיהן , ולכן זו התלבטות האם לגוון או ללכת על המוכר והאהוב, כי הרי סוס מנצח לא מחליפים גם כשמדובר באוכל. הפעם החלטנו לשלב – המנות ראשונות המנצחות כתמיד ומנות עיקריות שטרם ניסיתי קודם.

    לא משנה מה יקרה תמיד זה יתחיל במנת לחם הבית (18 ₪) ולא פעם אחת. אני מתנצל, זה פשוט לחם מצויין שעד לפני שמישהו שם לב הוא נגמר כלא היה. אז הזמנו אותו פעמיים, שלא יחסר צוחק. הלחם החמים והפציח מגיע עטוף בנייר עיתון יווני, קצת כמו לפתוח חבילה ריחנית וטעימה. כאילו שלא יכולתי להסתפק בלחם לבדו, מגיעים בצד שתי הפתעות כי הרי צריך לטבול את הלחם במשהו. ממרח חצילים שמפתיע כל פעם מחדש בצבע הירקרק ובקרמיות שלו.  הממרח השני והמצויין לא פחות הוא של לבנה עם נענע. למה להזמין עוד מנות אם אפשר למות כאן ועכשיו?

     

    אבל האם נראה לכם שבזה היינו מספקים? איפה. מנת הדגל של מנות הפתיחה היא פרחי הכרובית הצלויים בתוך עציץ חרס (21 ₪) שגם פה אי אפשר הרי בלי לטבול במשהו, אז הכרובית מגיעה כשבצידה  איולי מושלם שמקבל טוויסט טוב בזכות המלפפון חמוץ שבו. אם לא הייתי מתבייש, הייתי כותב עליו שיר. הוא היה מתחיל ככה: הו איולי שלי... בכלל מנות הפתיחה של קלמטה הן חזקות מאוד ובהזדמנות כדאי לפתוח שולחן רק איתן ולחלוק.

    עוד הזמנו במסגרת מנות הפתיחה סלט סלקים צלויים (28 ₪) ואם יורשה לי גילוי נאות, בהתחלה לא ספרתי אותו. נו מה כבר אפשר לחדש בסלט ועוד עם סלק. מסתבר שוב שאני פשוט לא מבין כלום מהחיים. הפתעה זה לא מילה. זה מתחיל עם הרבה עלים ירוקים, אבל ירוקים לא מהזן המוגש בכל מקום ואתר אלא הרבה נענע-פטרוזיליה-כוסברה ושות' כשהשוס המרכזי הם כמובן הסלקים ועגבניות השרי הצלויים, אבל מי שגונב את ההצגה הוא בעצם הרוטב האדמדם (תודות לחומץ היין האדום) שהופך את המנה לדוהרת חזק בחיך וכל ביס הוא הפתעה. אז מי אמר שסלט לא יכול להפתיע? עוד סלט שלא מכזיב פעם אחר פעם הוא סלט עגבניות ומוצרלה (34 ₪) שמתובל בהרבה זיתי קלמטה (כיאה למקום), אבל הטויסט בו מופיע דווקא בתחתית. שני קרמים מושלמים – קרם עגבניות לוהט דהיינו חריף במקצת, אבל הוא מקבל איזון עם קרם השום. בקשו עוד לחם ותטבלו להנאתכם.

     

    בשלב הזה כבר התפוגגה השפעת הקוקטייל, אז אין כמו מנת אוזו (26 ₪) ותוספת מיץ אשכוליות אדומות (7 ₪)כדי לעלות שוב על הגל. מעיין נשארה סולידית והלכה על הסודה (10 ₪) מגניב.

     

    אם חשבתם שכאן נגמר המצעד אפשר להגיד שאנחנו רק במחצית הדרך. עכשיו הגיע הזמן לעיקריות ופה הסתמנו בול פגיעה והפתעה. ההפתעה היא מנת הפסטה. כן פסטה "פסטונטי פטריות" (52 ש"ח) מבחינתי היתה פסגת הארוחה. מה שהיה כביכול המנה המאזנת למנת הסינטה עם עדשיםשחורים (עדשים זה הכי 2011, בכל מקום רואים אותם עכשיו) הפכה את היוצרות. כי מה כבר אפשר לחדש בעוד פסטה עם פטריות ושמנת לא עלינו? מסתבר שהכל. כזאת פסטה פשוטה אך מופלאה מזמן לא טעמתי והשמנת? מי הרגיש אותה בכלל.

    שלא תבינו לא נכון גם מנת סינטה (105ש"ח) היתה טובה מאוד ואפילו למעלה מזה. העדשים היו מצויינים והסינטה עשויה בדיוק כמו שצריך ומדויקת כל כך, אבל אני כחובב פחמימות חלמתי על הפסטה.

    נשאר לכם מקום לקינוח? אצלי עוד נשאר איכשהו מקום, אבל ההתלבטות היתה על איזה קינוח ללכת. לבסוף ההכרעה נפלה על עוגת השוקולד. לרוב מדובר בקינוח שהוא ונחמה חד הם, כלומר הרבה חום ואהבה כמו שרק עוגה נוטפת גנאש שוקולד ושברי אגוזי לוז יכולה להרעיף עליך, אבל הפעם זה היה (אולי כי אכלנו קצת קודם?) טיפה כבד ומא-וד מתוק. מזל שיש אמריקנו שמחליק את הכל היטב למטה.

    ''

    קלמטה שוב עשתה את זה. החל מהשירות המופלא ודרך מנות מצויינות אחת אחת וכלה במוזיקה היוונית שעושה נעים באוזן והשמש שעשתה נעים בגב, כל אלה הפכו את צהרי השבת למושלמים. מי צריך חו"ל?

    ''

    תודה למעיין נדיר על התמונות ועל החברה הנעימה תמיד, וכאן תוכלו לקרוא את רשמיה המלומדים מאותו ביקור ממש

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/2/11 17:24:
      התיאורים שלך נוטפים תאווה כך שבתכל'ס הכל עושה חשק, אבל הכי בא לי עכשיו לגדל לעצמי כרובית אפויה בעציץ. גאוני!
        21/2/11 08:51:
      עושה חשק ללכת לאכול שם, אתה גאון
        19/2/11 14:10:
      מעולה מעולה מעולה.. הכי כיף זה לצאת איתך לארוחות :) או לארח אותך.. תלוי מי מסתכל על זה :P
        19/2/11 09:47:
      נקרא ונראה מעולה !
      *
        18/2/11 23:04:
      ממממ.
      בד"כ אומרים לי את זה אבל אתה מנצח בהליכה.אתה חי נכון!
      :-)
        18/2/11 07:42:
      סידור התמונות ממש יפה ואכן מזכיר את יוו, רק חבל שכמו בחלק מהאיים לנו אין כפרים שלמים מבתים מצופים לבן וכיפות כחולות. ביקורת האוכל עושה חשק לנסות.
        17/2/11 20:15:
      יופי של ביקורת כרגיל
      התחלתה להתייון לנו באוכל
      סופ"ש טוב
      :-)
        17/2/11 17:35:
      הכחול של הים. הכוכב הפעם זה לתמונות המקסימות
        17/2/11 16:00:
      רותם,
      ביקורת מקסימה שעושה חשק לעוף הישר לשם...עכשיו!!!
      מאוד מתאים לבן זוגי ולי, שמתים על יפו -
      הזדמנות ראשונה ונגיע!
      נהניתי מאוד לקרוא גם אצל מעיין בביקורת שלה.
      תודות לשניכם!
        17/2/11 15:55:
      קיבלתי הרגשה של טיול בכפר יווני.
      לא פעם ראשונה שאני שומע דברים טובים על המקום.
        17/2/11 15:54:
      תמונות מדהימות.
        17/2/11 13:51:
      יאסו
        17/2/11 12:39:
      הפכת בפוסט אחד את כל ההיבט המחשבתי שלי לגבי האווירה היוונית, וגרמת לי לרצות לטעום ממנעמיה..

      נקודה למחשבה: כשירות לקוראים, אתה חייב לציין תחת פרטיך הביוגרפיים את שם המגזין בו מסתתר הטור הכובש שלך(!) ואל תגיד לי שאין לך, כי אם נכון הדבר, אז מישהו בעולם התוכן פיספס ובגדול!
        17/2/11 11:04:
      פוסט נפלא ומקום שנראה מעולה.

      התחלה טובה לסופ"ש שאוטוטו מגיע...

      תודה!