עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    דיאנא החדשה – נצרת

    6 תגובות   יום שני, 14/2/11, 23:47

    ''

    בשנות ה-80 זה היה עפרה חזה מול ירדנה ארזי. בשנות ה-90 אלו היו פיט סמפראס ואנדרה אגאסי.  עכשיו אפשר להגיד שזה אייל שני מול חיים כהן. לא חסרות דוגמאות לענפים שונים בתקופות שונות בהם היו שתי דמויות  שבלטו ושלטו בענף. שתי דמויות שמחלקות את קהל המתעניינים בענף לשני מחנות נגדיים. כאלה הן המסעדות הערביות דיאנא ואל באבור.

    את שתי המסעדות האלה בכוונה כינינו מסעדות ערביות. הכוונה כאן היא למסעדה מזרחית משודרגת – סלטים מיוחדים בפתיחת הארוחה (שאמורים לייצג אוכל ערבי אותנטי יותר), תבשילים מיוחדים למנות עיקריות וגם קינוחים שרחוקים אלף שנות אור וכשעתיים נסיעה מהמסעדות המזרחיות שבמרכז. וכן, גם המחיר בהתאם.כאן המחיר גבוה יותר בהתאם למסעדה שהשף שלה הוא דמות מוכרת בתחום המסעדנות, ומנה עיקרית לסועד יחיד תנוע בין 70-100 שקל לאדם.

    ''


    העיצוב של דיאנא החדשה הוא חלל גדול ולבן, נקי מפריטים שהיו עשויים לחמם את המקום ולהשרות אווירה נעימה. מעין עיצוב היי טק, אבל יחסית לשנות ה- 80, עם שולחנות וכסאות פשוטים שמונחים כל כך סימטרי ומסודר שזה מרגיז. עוד לפני שהספקנו להתלונן על האווירה הלא ממש כיפית במקום, המטבח והמלצר ירו לשולחן סלטי פתיחה בצלחות קטנות, בקצב של מאגיסט בגולני.

    ''


    ומה היה שם? לבנה מעולה עם שום ואגוזים שנותנים חריפות וקרנצ'יות בהתאמה. חומוס מוצלח עם גרגירים רכים מעל. כרובית בטחינה, שלכאורה זה רק.. כרובית וטחינה, אבל השילוב ביניהם מוצלח יותר מסך מרכיביו. גם חצילים קלויים עם טעם חרוך שמאוד נהננו ממנו ועוד סלט חצילים פיקנטי שהיה נחמד ונשאר מאחורי כל הפתיחים המוצלחים ממנו. כל זה כמובן, נוגב בעזרת לאפות חמות.

    ''


    חצי שבעים, ניגש אלינו המלצר לשאול מה נרצה למנה העיקרית. בחרנו במיקס של צלעות כבש וקבב. אני חושב שצלעות הכבש שהגיעו היו סבירות, לא יותר טובות מזה. שמנת טוענת שהצלעות היו טובות ולא מעבר. הצלעות היו קצת עשויות מדי ובאופן כללי לא רכות ונימוחות כמו שצלע טובה יכולה להיות. (אלבאבור היא דוגמא טובה למקום כזה). הקבבים היו אפילו מאכזבים יותר. עם יותר מדי קינמון, ופחות מדי מעוף. נכון, יש גבול כמה קבב יכול להיות טוב, אבל זה שהוגש בדיאנא לא מתקרב לטובים שאכלנו במקומות אחרים.

    ''


    לקינוח לקחנו כנאפה, שהוכנה במקום והוגשה חמה. הכנאפה הייתה מוצלחת, אבל באופן חריג ומפתיע היה חסר בה סירופ סוכר. יש המון אנשים שהיו מברכים על הכנאפה מהדור החדש והבריאותי, לנו היה קצת חסר את המתיקות העודפת הרגילה.

    אז איך נסכם את ההתמודדות בין 2 המסעדות הערביות המובילות בארץ? נפרגן בתיקו רב שערים (3:3 לפחות). ניתן היה לראות שדיאנא מוליכה בסלטים ביד רמה, בעוד התבשילים המיוחדים של אלבאבור, וצלעות הכבש שלה מקנות לה יתרון בעיקריות.

    בשתי מילים: שמנת מתוקה 16%
    במספר עשרוני אחד: 3.5


    לצפייה בכל התמונות באיכות גבוהה ולהמשיך לעקוב אחרינו,
    חבבו אותנו בספר הפנים!


    שיהיה לכם בתאבון,
    שמן ושמנת.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/2/11 13:58:

      תודה רבה.

        16/2/11 09:54:
      תודה חברים...

      :-)
        16/2/11 00:16:
      יופי של ביקורת.
        15/2/11 20:17:
      אני השמנתי רק מהתמונות..
      :-)
      שבוע טוב לצמד האכלנים הרזים
      *
        15/2/11 17:08:

      צטט: איבי מלכת האור 2011-02-15 14:37:54

      הציון מאד גבוה לתחושה שהעברתם בפוסט :)

       

      אז משהו לא הצלחנו להעביר בתחושה- הסלטים של הפתיחה היו מעולים! שווה אפילו בשבילם לנסוע לנצרת.

      המנות העיקריות לא ממש התרוממו... (סבירות-טובות), תלוי את מי מאיתנו את שואלת.

        15/2/11 14:37:
      הציון מאד גבוה לתחושה שהעברתם בפוסט :)

      פרופיל

      שמן ושמנת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין