עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    על שבלונות, מחלות ותוכן שיווקי או בקיצור - על אהבה וסמים אחרים

    7 תגובות   יום ראשון, 23/1/11, 09:03

    ''על הנייר דווקא היה פה פוטנציאל גדול. שני שחקנים אטרקטיביים, סיפור שעשוי לחרוג מהמסגרת ולתת תנופה מעניינת לז'אנר הקומדיות/דרמות על מחלות ולא, זה לא סרט רע, סתם סרט פיל גוד, שהיה רוצה להיות אולי הגרסה הקלילה יותר של סיפור אהבה, אבל לרגעים מרגיש יותר כמו אמריקן פאי. אהבה וסמים אחרים, הוא חמוד אבל  זניח ודי שכיח (שניה אחרי כבר לא תחשבו עליו) והתחושה היא שיכול היה להגיד הרבה יותר ובחר לומר הרבה פחות.

    הסיפור הוא גם משהו שכבר ראיתם, שמעתם, קראתם. ג'ימי רנדול גבר מסוקס ויפה עד מאוד (ג'יק ג'ילנהול, רוב הזמן ללא בגדים, חינני ומתוק) ציניקן להחריד, אך כמו תמיד מסתיר לב רך כמרשמלו. בעוד בני ביתו הם מצליחנים אחד אחד, ידידנו (באיזשהו שלב בסרט זה מרגיש כאילו אנחנו מכירים שנים) ג'ימי עושה דווקא והולך להיות סוכן מכירות. מהר מאוד מבינים שכוחו בלשונו ובאיבר מינו. שניהם מנווטים את חייו. מצחיק, נכון? סקס במקום העבודה שולח אותו לחיפושים אחר קריירה חדשה, כתועמלן או במילים פשוטות יותר- סוכן למכירת תרופות של חברת פייזר, ארץ המולדת של הויאגרה. הוא נחשף כך לעולם הרפואה, רופאים ותועמלנים מתחרים ובמעשי קונדס (חינניים במקרה הטוב ומרושלים במקרה הפחות טוב), הוא מצליח להפוך להבטחה. תוך כדי קנדוס על מנת למכור תרופות נוגדות דיכאון והפרעות שונות, הוא נחשף למגי מורדוק (אן התאוויי, מקסימה ורוב הזמן נראית כמו תעתיק של ג'וליה רוברטס בשנות ה90) אמנית צעירה ובעיקר חולת פרקינסון בת 26. אם עד עכשיו ג'ימי היה ציניקן רך לבב, מגי שמה אותו בכיס הקטן של הציניות ולרגע מתהפכות היוצרות – חשבתם שגבר הוא משתמש וזורק והאשה היא תלותית? אתם הכי 1996. כנראה שלהיות צעירה עם מחלה שכזאת גורמת לך להתעטף בהרבה ציניות וכעס על העולם ורצון להשתמש בגברים ולזרוק. הכי רחוק זה סטוץ חד פעמי. כמובן וזה הרי ברור כשמש, שגם היוצרות האלה יתהפכו ותיכף יהיה פה סיפור אהבה נוגע ללב, כשברקע תהדהד המחלה (מישהו צעק פה סתיו בניו יורק?), ההתגברות הזוגית עליה והקושי לחיות איתה. והסוף? תנחשו כבר לבד...

     

    אדוארד זוויק, שאני והוא לא ממש חברים טובים, במאי לגעת ביהלום (המפתיע לטובה) והסמוראי האחרון בין היתר, הפתיע בסרט קצת אחר. לא מתח, לא פעולה, דרמה קומית או קומדיה דרמטית סוחטת דמעות, הכי שנות ה 90. הפספוס הגדול ביותר הוא בכך שזה סרט צפוי וכמעט כל מהלך בו הוא צפוי – רעידות, שכרות, סטוץ שמתאהבים בו, וכן הלאה וכן הלאה, מה שמפתיע הוא כמות העירום הרבה של שני החמודים האלה. אמריקה השמרנית ראי הוזהרת. עוד משהו שפחות חזק הוא הסמים האחרים, כי אמנם סיפור האהבה הוא צפוי דווקא, אך הוא עובר יופי. בעיקר בזכות הכימיה המעולה בין התאוויי וג'ילנהול (הפעם מערכת היחסים שלהם טובה יותר מבהר ברוקבק)  והם באמת עושים כמיטב יכולתם בתסריט שכזה. הסמים, או התרופות ליתר דיוק עובדים קצת פחות. למעט קטע אפקטיבי אחד בכנס לאנשים חולי פרקינסון התמונה מתערערת לרגע, סוף סוף הסרט מביא משהו אחר. מסר אחר. גישה אחרת. בעוד שברוב הזמן מאכילים אותנו בכפית, כמה זה לא קל לחיות עם מחלה. גם בדמות של ג'ימי שבכלל הוא סוג של שרלטן שעסוק בshow me the money, בעולם שבו כל האמצעים כשרים על מנת למכור את התרופות. האם זו הגישה התאגידית למכור בכל דרך? לכל אחד? רוצים ביקורת חברתית וכאן יש פספוס גדול. כי כשהמחלה מגיעה לסף ביתו, חל מהפך בחייו. לפתע הכל משתנה, וכסף זה לא הכל בחיים. מפתיע, בחיי.

    אגב, מעניין כמה שילמה חברת פייזר ליוצרי הסרט על אהבה וסמים אחרים על מנת לעטר את הסרט במותג הידוע. לעטר? הרבה יותר מכך. אחד הדברים שמבאסים אותי כצופה בקולנוע זה לראות בסרט פרסומת אחת גדולה וארוכה. תוכן שיווקי? אני מעדיף אותו, אם בכלל, מחוץ לאולם ואם כבר אז בקטנה.

    אז זה מתחיל מקושקש (אבל עם אחלה פסקול של הניינטיז), משתפר מאוד עם כניסתה של אן לתמונה, ובסוף קצת הופך לסנטימנטלי מדי, צפוי מדי אך שווה בזכות שניים שעושים כאן יופי של עבודה- אן התאוויי, חמודה אימים ממשיכה את קו הדמויות של רייצ'ל מתחתנת ( אחח לו היה ג'ונתן דמי מביים את הסרט הזה) צריכה להקפיד מעט יותר על בחירות הסרטים שלה, בצם נראה לי שגם אני לא הייתי ממש מסרב לשחק מול ג'יק ג'ילנהול, שפרצוף הכלבלב שלו עושה כאן להטוטים. לכו תראו, תצחקו, תבכו ותשכחו.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/3/11 04:12:
      סיימתי לכתוב עכשיו את שלי והתיישבתי לקרוא את שלך, יצא לנו די דומה, מצחיק, אבל שלך יותר חזק. אני אתחיל לקרוא באופן קבוע כדי ללמוד ממך..
        24/1/11 15:09:
      ביקורת מצוינת - כמו שביקורת צריכה להיות. ולגבי התרגום של "3" - אקח את מילותיה של אורית...
        24/1/11 10:00:
      הסרט באמת חמוד ותו לא, אבל כן הפליא אותי הרזון החולני שלה ובאופן מפתיע- גם שלו.
        23/1/11 20:38:
      ראיתי את הסרט לפני כמה ימים, ואכן, כמו שכתבת - חמוד ונשכח.
      ואכן ראוי לציון הכימייה המצויינת בין ג'ילנהול והאתאווי. חבל שלא היה להם תסריט טוב יותר ליישם עליו את הכימיה הזו.
        23/1/11 20:34:
      3 שלך אומר לי שבי בבית ואם במקרה, לא בכוונה יצא לך לראות...פסדר:-)
        23/1/11 19:26:
      נסיון תגובה
        23/1/11 10:26:
      את הסרט הזה עדיין לא ראיתי, אבל בהקשר לטלוויזיה דווקא - לאד זוויק שמור מקום בגן עדן על "להתחיל מחדש", אחת מהסדרות הגדולות ביותר אי פעם.