עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    מה יש מכאן והלאה?

    ביקורת על מכאן והלאה,

    מה יש מכאן והלאה?

    14

    סרטים  

    12 תגובות   יום ראשון, 16/1/11, 21:41

    ''

    אזהרה: הסרט מכאן והלאה אינו מומלץ ואינו מיועד לציניקנים שראו הכל (או חושבים שראו הכל), אך בעיקר לשונאי פטפוטים על תקשורים, דלתות מסתובבות, החיים שאחרי המוות והתעסקויות רוחניות באופן כללי. בכלל, יצא לקלינט איסטווד סרט מעט משונה ומאוד לא קלינט איסטוודי (על פניו, אבל רק על פניו). שכן ממתי גבר גבר שכזה, עוזב את המקום המוכר לו ומתעסק בחיים שאחרי המוות, קיטש והרבה רגש?! האם סופו של כל קאובוי קשוח הוא להיות רך לבב? התושבה היא: ככל הנראה וזה לא רע.

    ועכשיו, אם אתם מתכוונים לראות את הסרט, זהירות מעט ספוילרים.

    מכאן והלאה לוקח שלושה סיפורים חובקי עולם של אנשים שנגעו במוות. אם ראיתם סרט או שניים בחייכם, אתם ודאי מבינים שהם עתידים להארג ולהפגש במפגש (צפוי אך מרגש) שלא יותיר עין רגישה אחת יבשה באולם; בסיפור הראשון, מרי (ססיל דה פרנס) כתבת חדשות מובילה בפריז שנקלעה לצונאמי (בסצנת הפתיחה המדהימה, שגרמה לי לתהות האם קלינט יכול לביים סרט אפקטים) חווה "מוות" באופן אישי ומוחזרת לחיים, אך מה הם החיים אחרי שאתה טועם מן המוות? מכאן והלאה מרי לא מרפה מעניין המוות ומבינה שהחיים כבר לא יחזרו להיות מה שהיו, והיא כבר לא אותה מרי. הסיפור השני מספר על מארקוס, ילד לונדוני, שאיבד את אחיו התאום בתאונת דרכים מטופשת ומקוממת.  מארקוס יינצל בעצמו מאחת (בסצנה אדירה), וגם הוא ימשיך ברדיפתו אחר תקשור ופרידה מהחצי השני שלו. הסיפור השלישי הוא בעצם החוט המקשר והדבק שיחבר את כל העלילות. בסיפור זה ג'ורג' לונגן (מאט דיימון) מתקשר מסאן פרנסיסקו, מנסה לברוח מאותה "מתנה" שקיבל אך לא יכול כבר להתעלם ממנה, היא רודפת אותו בכל מגע עם אדם נגוע במוות. הסיפורים נוגעים במוות ומתקשים להשתחרר ממנו, מנסים להבין מה בדיוק יש שם, והאם יש משהו מכאן והלאה. מרי מתקשה להתאושש ואילו מארקוס פשוט מתגעגע לאחיו המת. שניהם, כל אחד בדרכו, מתמודדים עם השאלה המרכזית העולה כל הזמן – האם המוות הוא כיבוי אורות או האם הוא בכלל פתח דבר? כן, בציניות אפשר להגיד קלינט איסטווד עושה נייט מ. שאמאלן. רק שנייט מ. שאמאלן היה מת לכזה סרט, על אף שלעתים מכאן והלאה נראה כמו סוג של החוש השישי.

    היופי אצל קלינט איסטווד שכהרגלו הוא לא בטוח בתשובה לשאלה וגם אם חושב שהוא כן יודע, הוא אינו מטיח אמת אחת בפנים ותובע מהצופה להתמודד איתה. כשאין תשובות, הוא שואל הרבה שאלות- מדעיות, דתיות, חברתיות ואישיות. באופן הדרגתי, לבסוף הוא נותן לצופה להחליט ולהבין, אם כי בסוף ברורה דעתו. קלינט הוא גם לא פראייר. הוא מודע לציניות של הצופה ומנסה לתת הוכחות ולתת קצת תמות מדעיות, אך בו בזמן גם להראות שיש שרלטנות בכל העניין של מתקשרים ואנשים שעוסקים בגלגולי חיים (בסצנה אפקטיבית בה מארקוס הולך לשלל מתקשרים ואינו מוצא תשובה).

    על פניו, אפשר להגיד שמכאן והלאה הוא אחד הסרטים הכי לא קלינטיים בקריירה המפותלת, ובכל זאת הנוכחות הקלינטית מלאת החמלה מורגשת בכל רגע ורגע בסרט. אם צריך למצוא סרט אחד של איסטווד שמתקרב למכאן והלאה, הוא ההחלפה. משהו בין שני הסרטים מאוד הזכיר זה את זה. רק שמכאן והלאה מרגש (וצפוי) בהרבה. המשותף לשניהם, שהם לא ייזכרו כגדולי הסרטים של איסטוד. להיפך. אך אם מוותרים לקלישאות ונכנעים לקיטש, אפשר בקלות רבה להסחף עם קלינט, להתרגש ובעיקר להנות. מכאן והלאה קיבל תסריט מעט בעייתי (מבית היוצר של פיטר מורגן שאחראי על התסריט של סרטים שווים כמו: המלכהפרוסט/ניקסון והמלך האחרון של סקוטלנד) וסוף הסרט הוא פשוט נורא שלא לומר איום (אח, אם הוא רק היה מסתיים שתי דקות קודם ומונע מאיתנו את כמויות הסוכר האמריקאיות הצורמות). מכאן והלאה הוא אינו סרט גדול בשום פרמטר, אבל כשארבע סצנות מדויקות כל כך ומרגשות כל כך, נשארות איתך אחרי הסרט, סימן שמשהו בכל זאת עובד.

    כמעריץ גדול של קלינט, אני מודה –מכאן והלאה הוא לא סרטו הטוב ביותר וזה בסדר. אני מוכן בכל רגע נתון לקבל סרט חלש שלו, שלוקח הרבה סרטים טובים של אחרים. כי בסופו של דבר, קלינט הוא קלינט הוא קלינט. אז אם אינכם חוששים משיחות ופטפוטים על החיים אחרי המוות, שיחות על אבדן ומוכנים לקבל את העובדה שקלינט שואל שאלות על מה הולך להיות עוד מעט וגם מציע תשובה. אם אתם מוכנים להסחף עם ההרפתקה הזאת, מזומן לכם סרט מרגש, מדמיע (מאוד מדמיע. מאוד!). 

    הציון שלי 3.5 כוכבים

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/2/11 12:27:
      גם אני דמעתי בסיום...אי אפשר היה שלא.
      והאמת, לאורך הסרט מאוד התחברתי לסיפור, כך שהייתי ממליצה לראות אותו, אולי לא בקולנוע, אבל בהחלט כסרט DVD לסופ"ש חורפי.
        23/1/11 23:35:
      תענוג צרוף לקרוא ביקורת כ"כ מדויקת
      כמו שרק נסיך יודע לתאר
        20/1/11 23:46:
      היי, רותם,
      אני יצאתי מן הביקורת שלך בהחלטה: לא, לא רוצה לראות את הסרט הזה. ולמה בכל זאת שלחתי את הכוכב שלי במתנה? הסיבה פשוטה: הדרך בה עבר המסר, כך שיכולתי להסיק את המסקנה בעצמי.
      תבורך וסופ"ש נעים.
        20/1/11 11:14:
      בקיצור אני רוצה לראות :-)
        20/1/11 10:06:
      אם אתה נותן לקלינט 3.5 כוכבים למרות שזה קלינט, כנראה שיש לך חוש ביקורת סביר ומעלה, ויכולת התבוננות עצמית לא רעה. אני מת על האיש הזה. מעין ג'ון ויין עם אירוניה עצמית.
        18/1/11 17:06:
      זה קלינט איסטווד.יתכן שזה הסרט אחרון שלו. אין ברירה, צריך לראות למרות שאני מאותם הציניקנים.
        18/1/11 09:12:
      אני נהניתי מכל רגע, אבל אולי בגלל שהיו לי ציפיות נמוכות - קריאת התקציר הכינה אותי לקשקושי שנטי בנטי ולדעתי מה שקבלתי היה הרבה פחות מזה ויותר המחשבות הבסיסיות שיש לרבים מאתנו בהקשר של לאבד אנשים אהובים.
        18/1/11 09:06:

      צטט: blue b 2011-01-17 12:42:47

       שווה ללכת לראות את הסרט רק בגלל הסצינה הכל-כך
       מציאותית ואפקטיבית של הצונאמי..וכל השאר, האמת, כבר פחות מרשים ויותר סכריני.

       

       

      זה נכון!!

      האמת הצילומים ממש יפים לאורך כל הסרט

        18/1/11 09:05:
      ראיתי במוצאש.
      המממ....הרגעים עם התאום שנשאר לבד גרמו לי לבכות...מארי מהממת ביופי שלה....אבל סרט שצריך לראות על הבוקר כשאין סיכוי שנירדם שוב :)
        17/1/11 17:06:
      אני בטח אלך לצפות, אחרי הכל קלינט נחשב אצלי, שחקן ובמאי מדהים.
      :-)
        17/1/11 12:42:

       שווה ללכת לראות את הסרט רק בגלל הסצינה הכל-כך
       מציאותית ואפקטיבית של הצונאמי..וכל השאר, האמת, כבר פחות מרשים ויותר סכריני.

        16/1/11 22:14:
      הקביעה שזה "לא סרטו הטוב ביותר של איסטווד" עושה חסד גדול עם איסטווד במקרה הזה, כי "מכאן והלאה" הוא קיטש ניו-אייג'י רווי במניפסט של פרמיטיביזם פונדמנטליסטי עם רמיזות לקשר קונספירטיבי של הקהילה המדעית המסתירה ( לא פחות ולא יותר ) הוכחות לקיומו של העולם הבא - כך ממש עפ"י האיסטווד הזה. אין ספק קלינט איסטווד התחרפן טוטאלית בסרט הזה. רק גילו המתקדם ואימת המוות ( כנראה ) יכולים לשמש אליבי דחוק לסרט הקיטשי הזה שמזכיר כמובן יותר מכל במבנהו את יצרן הקיטש האמריקאי הגדול מכולם - ספילברג ב"מפגשים מהסוג השלישי". ישבתי בסרט הזה ( מה לעשות - פתאום נוצר חלל של שעתיים פנויות בצהרי היום ) וקיללתי את עצמי ואת האיסטווד הזה. ממרום ההומניזם הנפלא של "גיבורי הדגל" ו"מכתבים מאיבו-ג'ימה " והאירוניה השנונה של חיסולו של הארי המזוהם ב"גרנד-טורינו" הוריד אותנו איסטווד לזבל של "מכאן והלאה". הדבר היחיד שנותר בך לאחר הסרט הזה זו סצינת הפתיחה של הצונמי בתיאלנד שניא הישג צילומי נדיר ומתוחכם. כל השאר - חרא ניו-אייג'י ארור. מדהים איך יש אווילים שעוסקים בזה ברצינות תיהומית.