עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של איילת הלר

    נגיעות במה שבאמת מעניין אותי

    מחוברים ומחוברות

    1 תגובות   יום ראשון, 7/11/10, 09:03

    בחדרו של סבי היה שעון מטוטלת אימתני, בכל שעה עגולה ומחציתה היה השעון מדנדן דינדונו באמצעות מטוטלת זהב וכל בני הבית היו נרעדים מעט לנוכח עוצמת הקול. תופעת מחובררים ( מחוברים ומחוררים), היא תופעה השמה את מושג היעדר הגבול בצידה האחד של המטוטלת.

     

    בוהן דיבר על קשר עם העולם דרך זולת . תחילת הקשר כעובר בתוך האם ובהדרגה ניבנים ומעוצבים גבולות הגוף והנפש של הילד ואימו והילד והאם חווים נפרדות. בחווית נפרדות אתה יכול להבחין בין צרכייך לצרכי האחר ולקדם את עצמך בעולם כיצור נפרד בעל מטרות, רגשות וצרכים נפרדים.בהעדר חווית הנפרדות מתקיימת תדיר תלות וחרדה מפני נטישה של האחד את השני. החוויה הזו היא כל כך גדולה ואימתינית עד שהיא משליכה על הקשרים הנוצרים עם סובייקטים נוספים בחיים.

     

    תופעות טכנולוגיות ויצירתיות חדשות המתאימות לשנים האחרונות מאתגרות את החוויה הפסיכולוגית של נפרדות.לדוגמה- הפלאפון ששיבש את תהליכי העצמאות וחידד את חרדת הנטישה של אימהות כלפי ילדיהן, הקשר האינטרנטי שיכול להתקיים 24 שעות ללא הפסקה עם סובייקטים בממשקים שונים.והדרישה לזמינות עובדים 24 שעות.

     כאשר סדרה מכנה את עצמה - מחוברים, נשאלת השאלה מחוברים למה? אם הכוונה מחוברים לעצמם , נניח שיש כאן איזה מטרה טובה, אך בפועל התוצאה היא מחוברים לאחר. חיים דרכם דרך האחר. ולא רק כוכבי הסדרה לוקים בכך, אלא גם הצופים. הצופים נקלעים למעשה לתוך חוויה של קשר ללא גבולות, ללא מרחב פרטי. הם שומעים יותר מידי, חווים יותר מידי את האחר, ללא אזורי פרטיות. כאשר מונחת נפש מדממת לפנייך,ומתוך הכללים האמורים של היעדר נפרדות , חווה הצופה חרדה . אין גבולות , אין מי ששומר, אין חוקים מארגנים וחווית הצפייה הופכת לתוקפנות ולביקורתיות. אזורי הביקורת נוגעים לנימי נפשם של הנוגעים בדבר מאחר ונפשם מדממת בהיעדר פרטיות פתולוגית. אין גם את הזמן להתארגנות פנימית והם מתארגנים דרך התגובות התוקפניות של הציבור.

    יש משהו בנו כעת כקבוצה, כחברה המחפש את החיים דרך האחר, המחפש את ההיבלעות בתוך האחר , המאתגר עד למאוד את הנפרדות. המצב הולך ומקצין , הולך ומגיע לקצה המטוטלת וכל מה שנותר הוא לחכות באופן פאסיבי לקול דינדונה, מקווה שלא יהיה צורם מידי.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/11/10 15:52:
      פוסט מעלה זכרונות בהחלט.נקודה ראוייה לדיון..