עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    אדיר והילדות (או האזינו בלי דעות קדומות)

    6 תגובות   יום שבת, 6/11/10, 10:50

    ''

    צפייה חלקית בעונה האחרונה של כוכב נולד והאזנה לאלבומים של בוגרי התכנית לדורותיה, שיצאו בשנה החולפת  (והיו לא מעט כאלה, רוצים דוגמה? קבלו רשימה חלקית ביותר: נינט טייב, שי גבסו, מאיה רוטמן, הראל סקעת, בועז מעודה, מיי פיינגולד ועוד.. במאמר מוסגר אגיד גם שרובם כשלו במכירות) הביאו אותי למחשבה ולתהייה –האם כוכב נולד זו משקולת או מנוף? אני אסביר - משקולת, כי בעצם אתה לא יכול להשתחרר מהתווית הזאת ולא משנה מה תעשה. לנצח תיזכר כהוא מכוכב נולד, אי אפשר יהיה לברוח מזה, ולא משנה לאיזה מקום הגעת. תוסיפו לזה שהאנשים הנכונים בתעשייה יסמנו אותך באות קין שכמעט בלתי ניתנת להסרה (תשאלו את נינט), אגב -גם עורכים מוזיקליים, לטוב ולרע שומעים אותך עם הרבה דעה קדומה. למשקולת יש עוד צדדים רבים, אם לא ניצלת את המומנטום בזמן- אז כולם יספידו אותך בטרם נולדת. בקיצור, מסובך, לא?

    המנוף הוא דווקא ברור בהחלט. אותו קיצור דרך מפורסם והאגדה על 15 הדקות של התהילה. אני מניח שבמציאות התשובה נמצאת איפשהו באמצע וגם תלוי את מי שואלים.

    כל הפתיחה הארוכה הזאת היתה כי התהייה בדבר המנוף והמשקולת עלתה שוב כששמעתי לראשונה את הדיסק של אדיר והילדות. במקרה הזה נראה שכוכב נולד היא הרבה יותר משקולת ממנוף. הילד שהגיע למקומות די גבוהים בעונתו (5 אם אינני טועה) "נמוג" לעבר השכחה ולא הכה בברזל בעודו לוהט, נאלץ עכשיו לכתת רגליו ולהתחיל מחדש (אולי מכאן ההשמטה של האוחיון?). ואתם יודעים מה, במחשבה שנייה אני חושב שזה לא דבר רע כל כך. עכשיו שלב העבודה הקשה מגיע ומי שבאמת רוצה ומתאים יעשה את זה ואין ספק שלאדיר אוחיון, כמו שנראה אז וכן עכשיו – יש את זה בגדול.

    אם המיינסטרים שלנו נשמע לאחרונה עבש, מיובש והכי מנותק ממה שקורה בעולם, מגיע אדיר אוחיון עם הלהקה שלו – הילדות (אל דאגה, מדובר בגברברים צעירים) ומביא אלבום שמתכתב עם לא מעט דברים שקורים עכשיו בעולם וזה יופי. כולם מדברים על השפעות של רדיוהדוכו' אבל אני מוכן לשים את ראשי שאדיר שמע לא מעט גם את TV ON THE RADIOוגם את האלבומים הראשונים של KINGS OFLEON ואתם יודעים מה, אולי הוא גם שמע את קרח תשע ואת נועם רותם. אגב, כל אלה באים דווקא להחמיא לאדיר אוחיון שלא התבייש להוציא מוצר הכי רחוק מערוץ 2 והכי לא שמנוני שיש. אדיר נותן ברוק.

    רבות דובר, כבר אז, על קולו הייחודי של אדיר, קול הפלצט שנשבר לעתים ועולה לגבהים וצובע גם את האלבום הזה בצבע מיוחד ומרשים, אבל אדיר לא מסתפק בו בלבד. בפלצט הוא משתמש בחכמה ובמקומות הנכונים בלבד. נכון, זה לא אלבום מושלם. בכלל לא. יש בו הרבה נגיעות בוסריות שמאפיינות אלבום ראשון, בעיקר בתחום הטקסטים (חמודים למה אתם מתעקשים לעשות הכל? יש לא מעט כותבים מוכשרים שהיו עושים לכם את העבודה, לא פחות טוב), אבל לשיר ולהלחין אין ספק שאדיר יודע.

    האלבום שמצריך האזנות חוזרות על מנת להיסחף איתו, נפתח עם מסך גיטרות עצבני בלא יכול בלי, פשוט שיר גיטרות בלתי מתפשר ופיתחה רועמת מעוררת תיאבון לבא אחר כך.

     לאט לאט, היה סינגל הבכורה שיצא לרדיו שהושמע להרף עין, אך לא השאיר אחריו חותם וחבל. הרי ברדיו שלנו שדוגל בחמאה רכה, נעצים הם לא משהו שקל לעכל והיי מדובר בשיר לא רע בכלל, עם אתנחתאות מבריקות באמצע. שיר שמרפרף להרבה דברים ששמעתם, רק עם יותר אנרגיה.

    זוכרים את הימים שהייתם קונים תקליטים בזכות שיר אחד ואחר כך מתאהבים ביתר? קבלו את שיר מספר 3 – סילביה. זהו המנון האצטדיונים של אדיר והילדות. נשבע לכם. אם היהודים הצליחו להתפלק אי אז לפלייליסטים, לא ברור איך השיר הזה לא. מדובר בלהיט.סילביה, פסגת האלבום ולחלוטין השיר הכי טוב בו (שאם עד עכשיו הייתם צריכים סיבה לרכוש את האלבום, הנה היא). בלדת רוק גדולה מהחיים עם הפקה עשירה מצויינת ומצוחצחת היטב. בואו נאמר שתום פטרובר היה הורג בשביל שיר כזה. והשורה המנצחת: אני אדמה לרגליך. מתי אמרו לכם את זה לאחרונה?

    גם ההמשך לא טומן ידו בצלחת – אסופת שירים לא רעים בכלל, מפוצצים באנרגיה ובקצב טוב (סוף סוף צעיר שנשמע צעיר ולא זקן בן מאה) כמו שני השירים הבאים  – לא היית מוכרחה וכל מה שרציתי להיות, נראה לי שאלו השירים בהם אדיר נותן טעימות לכל מה שהקול שלו מסוגל לעשות. תגבירו ותהיו מוכנים להזיז את הראש בקצב. כל מה שרציתי להיות הוא התשובה של שנת 2010 לקרח תשע ויותר ממזכיר (לטובה) את נועם רותם.

    זה לא הסוף, עוד שיר לא פחות מעולה עם פזמון שעושה את העבודה ומשתמש ביעילות בקולו של אדיר, מזכיר מעט את הרוח הסבנטיזית של רוקפור (ושוב, זו מחמאה, רק אילנות גדולים הולכים פה). פשוט שיר מצוין.

    סוגרים את האלבום עוד שני שירי גיטרות אנרגטיים. הקצר ביניהם (באופן יחסי) הוא גם בעל קצב לא רע בכלל, חושך, שזוכה בסיום הכי פומפוזי באלבום. האלבום נחתם בלב אל לב. לא זה לא שיר הפסטיגל ההוא, אלא תשע ומשהו דקות של שיר. תגידו יומרני? אז תגידו. מדובר בשיא של ממש שנותן לא מעט כבוד לא יוצרו.

    בשורה התחתונה אפשר להגיד שאדיר אוחיון מעורר בי סקרנות לקראת הבאות. האלבום הראשון שלו פשוט מפתיע – תצוגת תכלית עשויה היטב, מופקת מצוין ועדכנית, גם אם מעט בוסרית. אדיר הוא ילד והוא בוגר, הוא שבור והוא אנרגטי, כמו שמזמן לא נראה כאן מישהו. לחובבי השקט, זה ממש לא אלבום בשבילכם. למי שלא פוחד מרוק גיטרות, שיודע יפה מה הולך עכשיו בעולם, זה לגמרי אלבום בשבילכם. האזינו בלי דעות קדומות.

     

    אדיר הילדות/היי פידליטי

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/11/10 09:13:
      שמתי אוזן על אדיר עוד בכוכב נולד, ושמחה שחוזר לממש את ההבטחה שהסתמנה כבר אז.
      מצטרפת להמלצות של רותם ומוסיפה המלצה חמה לראות ולשמוע אותם גם בהופעה.
        8/11/10 13:47:
      נשמע מעניין, מקווה בשבילו שיתפתח לרמה טובה יותר, כי השוק רווי בזמרים צעירים מתחילים פליטי הראליטי.
        8/11/10 13:46:

      צטט: מלוסינקי 2010-11-06 23:43:42

      קשה לקרוא בלי לשמוע... למה ככה, למה? אנחנו עצלנים, אנחנו (נו טוב, אני).
      אז קודם כל למען שכמותי:
      סילביה
      כל מה שרציתי להיות
      לא היית מוכרחה
      זה כמה שהספקתי.
      בכל מקרה, אני לא מצופי ה-TV אז לא הכרתי את מר אדיר מכוכב נולד ואפילו שכנראה לא אשמע אותו ואת הילדות שלו עוד, אין ספק שמה שכתבת חצוב באבן. לחנים מעולים ושירה בהחלט מוכשרת.
      תודה.

       

      תודה על הקישורים.

      העצלן

        8/11/10 11:41:
      הייתה זו זוגתי שחשפה אותי לפלא. אחרי שמיעת התקליט ואחרי הופעה שלהם אני בהחלט יכול להסכים עם המשפט שיש בי צפיה לקראת הבאות
        8/11/10 09:39:
      יופי של ביקורת. מאוד רוצה כבר לשמוע. אני בעד אדיר עוד מאז. נראה מה יעשה לי הראשון שלו.

      אושר,
      גלי
        6/11/10 23:43:

      קשה לקרוא בלי לשמוע... למה ככה, למה? אנחנו עצלנים, אנחנו (נו טוב, אני).
      אז קודם כל למען שכמותי:
      סילביה
      כל מה שרציתי להיות
      לא היית מוכרחה
      זה כמה שהספקתי.
      בכל מקרה, אני לא מצופי ה-TV אז לא הכרתי את מר אדיר מכוכב נולד ואפילו שכנראה לא אשמע אותו ואת הילדות שלו עוד, אין ספק שמה שכתבת חצוב באבן. לחנים מעולים ושירה בהחלט מוכשרת.
      תודה.