"פיצריה? מה יש לכתוב על פיצריה?"  בפתח תקווה יש שני סוגי פיצריות  - המותגיות, כמו "פיצה האט" ו"דומינו" והשני, העממיות , שנפתחות (ונסגרות) בקצב של שתיים ליום. הבעיה עם העממיות, בלי להכליל, זה שהמחיר הזול (מאד) מפתה, ותמיד, אבל תמיד אני מתאכזבת מהתוצאה. הפעם האחרונה שאכלתי אותה היתה כשפלאייר צבעוני פיתה אותי להזמין פיצה במחיר אטרקטיבי "לרגל הפתיחה" מפיצריה שמוקמה במרחק רחוב אחד מהבית שלי, חמש דקות הליכה. "משלוח חינם" אמרו וחשבתי לעצמי שככה לא צריך להתלבש ואפשר להשאר בטרנינג. טעות, טעות גדולה. לקח לשליח קרוב לשעה (!) להגיע, כמובן ללא שום פיצוי, ובתוך הקופסה חיכתה פיצה קרה, עם גבינה בצורת פירורים  וחסרת כל טעם. מאז נזהרתי.

אבל... לעיתים נדירות יש גם הפתעות נעימות. את פיצה "קרוזו" פגשתי במקרה, מכיוון שהיא די נחבאת אל הכלים. הקהל הרגיל שלה הוא הקהל הרוסי ויוצא חבר המדינות, והפיצריה בנויה בהתאם, קטנטנה אבל מקושטת מאד ועם שולחנות ארוכים. המחירים סבירים מאד (בערך חצי ממחירי המותגים – פיצה משפחתית שמשביעה בכיף שלושה אנשים רעבים במחיר 40 שקלים והתוספות בשקלים בודדים נוספים).  השירות מהיר מאד, גם במשלוחים וגם ב"טייק אווי". בניגוד לרוב הפיצריות בקריית הקודש פתח תקווה, הפיצריה איננה כשרה ויש אפשרות לתוספות כמו שרימפס, מולים וסוגי נקניק, וכן החידוש בחמישים שקלים – פיצה שוקולד, שהיא "בצק אפוי עם המון נוטלה". הפיצה החביבה עלי היא כאמור הפשוטה ביותר, והסוד הוא כפי הנראה בבצק שפשוט טעים ולא משמש רק כתחתית לגבינה. הגבינה עצמה מפוזרת בנדיבות רבה והיא גבינה אמיתית ולא תחליפים. הרטבים המצורפים הם רוטב אדום קצת פיקנטי, וה"היילייט" מבחינתי, רוטב השום המהמם שלהם, שאני תמיד מבקשת (ומקבלת) בכמות של פי שלוש, ולא אכפת לי שאחר כך כולנו מריחים שום למשך שעות.

בשורה התחתונה:

מהירות – שירות זריז ומהיר

שירות – תמיד אדיב ועם חיוך

טעם – מעולה

מגוון – רחב.

כשרות – לא, מה שיכול להיות יתרון או חסרון, לפי בחירתכם.

לפיצריה "קרוזו" יש סניפים נוספים ברחבי הארץ.

עוד מידע ב -

http://www.2eat.co.il/pizza-kruzo/