עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    לצפות להתאכזב להשתעמם

    ביקורת על "לאכול להתפלל לאהוב"

    לצפות להתאכזב להשתעמם

    9

    סרטים  

    5 תגובות   יום שישי , 10/9/10, 20:08

    ''

    מכירים את זה שאתם יוצאים לחופשה, מכינים ערימת ספרים, מתלבטים שעות, בוחרים ואז כבר ביומיים הראשונים סיימתם אותם ונותרתם בלי שום דבר לקרוא? כעת כל מה שנותר זה למצוא מישהו ולהשאיל ממנו איזה ספר או שניים וככה יוצא שאיכשהו בזמן חופשה אתה קורא ספרים שבכלל לא התכוונת לקרוא אותם, שלא לומר לקנות אותם כשאתה בשגרת חייך. מכירים?

    לפני שנתיים בדיוק,  בזמן חופשה בלאוס, מלאי הספרים שבאמתחתי הלך ואזל וכל מה שנותר לי לקרוא זה ספר שבחיים לא חשבתי שאקרא, על אף שחצי עולם בערך רגש ורחש ממנו – לאכול, להתפלל, להתאהב – אם כבר הייתי מסתפק בחלק של הלאכול, אבל למי יש כוח לשטויות רוחניות (או פסיכולוגיה בגרוש) של אשה אחת שעשתה לעצמה תרגילים בהעצמה ואחר כך בוחטות של כסף? בטוח לא לי. אבל כמו שלמדתי לא פעם – אף פעם אל תגיד אף פעם. בצוק העתים גם לאכול להתפלל להתאהב הוא ספר. והאמת? הוא היה דווקא חביב בדרכו והתאים בדיוק למצב רוח של חופשה במזרח הרחוק.

     

    והנה שנתיים עברו ושוב שנייה וחצי לפני יציאה (שוב) לחופשה במזרח הרחוק, יוצא הסרט על פי הספר ההוא. בניגוד להצהרותיי על הספר, הפעם היה ברור שאלך לראות, ולו רק בשביל להכנס למוד של חופשה חובקת עולם (כן כן, תירוצים! תגיד שרצית לראות את ג'וליה רוברטס). אך שוד ושבר, מהספר החביב ההוא נותר סרט די קלוש שמתחיל בסדר ואחר כך הולך ונפרם לגמרי....אבל בואו נעשה סדר בעניינים.

     

    לאכול להתפלל לאהוב, ספרה של אליזבט גילברט, יצא לפני קצת יותר משנתיים והפך די מהר לרב מכר עולמי. הספר האוטוביוגרפי מספר את סיפורה של גילברט עת חוותה משבר גיל השלושים פלוס על אף חיים שכולנו היינו מתים לקמצוץ מהם – ג'וב מעולה כעיתונאית תיירות, בית ענק מעוצב למשעי בפרברי ניו יורק, כסף ובעל מסוקס. אך כמו שכולנו יודעים, לפעמים זה לא מספיק. משבר גדול, דיכאון וגירושין גורמים לה לקבל החלטה שאני חושב שאין מי שלא חושב עליה מפעם לפעם (טוב, אני בטוח...) – לזרוק את הכל מאחור ולעזוב  לשנה, ואם לתמצת זאת בשלוש מילים – לאכול (טוב), להתפלל (לשלומי), לאהוב (את עצמי). במילים אחרות – לעשות קצת טוב לנפש ולצאת למסע שיקומי (ברור, לכולנו יש כמה ג'ובות בצד ששמרנו בדיוק בשביל זה). היעדים אם רציתם לדעת (ולמות מקנאה) הם איטליה בשם האוכל, הודו בשם בתפילות ואינדונזיה (באלי) בשם האהבה. מקנא? לא אכחיש זאת.

     

    ואז הגיע הסרט. הבקרוב הבטיח סרט מלא בגוד טיים, נופים יפים ואוכל איטלקי שמצולם נפלא (ובאמת, אל תבואו רעבים). עוד הבטיחו יופי של שחקנים, שכבר לא צריכים להוכיח לאף אחד כלום, כשבראשם צועדת הגברת רוברטס. כששמעתי שג'וליה רוברטס היא היא אליזבט גילברט, חשבתי שאין מתאים ממנה לתפקיד, אז גם התחלתי לפתח כבר איזה חשק קטנטן לסרט. תוסיפו למדורת הציפיות שלי גם את חאוויר בארדם וריצ'ארד ג'נקיס בעלי תו תקן איכותי על פי רוב, את ג'יימס פרנקו הגחל הלוהט וגם את הבמאי – ראיין מרפי, מי שאחראי על הממתק הטלוויזיוני ההיסטרי ואהוב – GLEE . ובכן, כל אחד והארסנל ההיסטורי שמביא איתו, יחד עם ספר חביב היו צריכים ליצור איזה ביג היט מהסרטים, אבל לצערי הרב משהו לא ממש עובד וכל הכשרונות המקסימים האלה לא עזרו להציל את הסרט (והמצב בקופות בארה"ב די הוכיח את זה, עכשיו אני מבין למה).

     

    נראה כי מרפי שקרא את הספר והתלהב, ויתר על המגניבות המאפיינת אותו בדרך כלל לטובת סוג של נשיונל ג'יאוגרפיק מצולם היטב. מרפי עשה קצת יותר מדי קאט אנד פייסט של משפטים נבחרים מהספר, רק לא ראה שמשהו בדבק שלהם לא פעל טוב. מה שיצא בסוף זו עיסה דביקה, מצולמת באופן מרהיב, מלאה בחורים עלילתיים, לא כל כך מהנה ולא כל כך כייפית וחבל. לסרט חסרה איזו תנופה וקלילות שמתחילה דווקא בסדר בפרק של איטליה, אבל מתפזרת לחלוטין בפרק של הודו, המפוספס לחלוטין ואפילו משעמם ולא מרגש (מה למדתם בפרק הזה? מה חוויתם שם? כלום...אם בספר זהו חלק שמסביר דווקא יפה ובאריכות את משמעות התפילות, הקושי והכאב וגם את ההתחברות האיטית של הכותבת לתפילות ולאנשים מסביב בסרט זה מעט דרדלה) והפרק של באלי? כל כולו חורים חורים, מזל שיש את חאוויר.

     

    ובכן, לאכול להתפלל לאהוב, החמיץ קצת את הפוטנציאל שלו להיות סרט המעבר האולטימטיבי בין הקיץ לסתיו, והוא מותיר אותנו בעיקר עם גלויות נוף יפות ושחקנים חביבים, אך בעיקר מפוספסים. לפני שאתם רצים (ובלי להעליב- נראה לי שיותר נכון להגיד - אתן רצות) לסרט, אני חושב שאפשר להמתין לDVD בבית. מה שכן, הוא נותן יופי של רעיונות לטיול.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 2 מתוך 5

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/10/10 19:59:
      הלכנו שלושה וכולנו נהנינו
        24/9/10 02:01:
      חזרתי הערב מהסרט. לא ללכת. נצלו הזמן והתשלום לביביסיטר על סרט שווה אחר. סרט דלוח, לא מחובר לכלום, אסופת סנצות ופניני חכמה שלא עוברים לצופה. במילה אחת: נקסט.
        19/9/10 12:18:
      איזה נדיבות. אני בלי לראות את הסרט הייתי מעניק לו אחד מתוך חמש רק בשביל השם המרגיז והספר הדביק
        12/9/10 17:15:
      גם אני השתעממתי אהבתי את הספר.
      חבל על הפיספוס של הסרט יצאתי לקראת
      הסוף זה נמשך ונמשך...
        12/9/10 15:51:
      אני ממש מזדהה איתך ,אני קראתי את הספר במרוקו וקיבלתי את ספר ההמשך לראש השנה .
      ומה זה התאכזבתי ביום שישי בערב מהסרט .
      ססססתם, איך שהילדים אומרים .
      לבן הזוג שלי היתה דעה ממצה יותר.
      טוב...חביב.
      ולא יותר
      דלגו ,
      לסרט אחר.