עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של איילת הלר

    נגיעות במה שבאמת מעניין אותי

    לך תשכנע שיש לך תקלה

    ביקורת על תקלה בלתי נראית- התמודדות בניסידאן

    לך תשכנע שיש לך תקלה

    1

    צרכנות ורכב  

    1 תגובות   יום חמישי, 12/8/10, 18:52

     

    מקרה שהיה כך היה


    אני מגלה יום אחד בעת כניסתי לרכב שהוא לא מניע. בתגובה הגיונית כהרגלי במצבים שכגון אלה אני מייד מגיבה ברצף הבא-

    עצבים,

    סף דמעות,

    טלפון לחברת החילוץ,

    המתנה של שלוש שעות,

    החברה של הגרירה מגיעה,

    אני מראה מה הבעיה, מנסה להראות שהרכב לא מניע,

    ו- ...... הרכב מניע.

    גבות מורמות,

    תביעה לגשת למוסך, "גברת, התפקיד שלי רואה שמניע, אם מניע הולכת למוסך".

     מבט משתומם ,חיוך של התנצלות. 

     נסיעה למוסך שנמצא בעיר הגדולה,לב פועם, חשש מתמיד שהמנוע יכבה,תחילת השיחה עם הרכב: "רכב טוב, רכב טוב, אתה נוסע ולא מפשל".  המוסכניקים המקסימים לא מוצאים את התקלה שואלים שוב ולא מאמינים למשמע אוזניהם, אומרים לכי הביתה כששוב זה יקרה תזמיני שירות. מזמינה שוב שירות לאותה תקלה. אופסססס אין שירות גרירה חינם לאותה תקלה . נציגת שירות בטלפון- שלמי גברת כי המוסך מתקן ואין לנו בחוזה הסכם לגבי תקלות חוזרות שלא תוקנו. שאני אפנה אותך למחלקת תלונות? ביומיים שאחר כך אני מדברת עם שתי נציגות מאוד מבינות של חברת הגרירה ושל חברת הביטוח .כל נותן שירות מתפלא בדרכו על התקלה המוזרה שמופיעה רק בנוכחות הנהגת. האשמות על טיפול לא תקין מתחילות להכות כל אחד במשוואה- הגרירה מאשימה את המוסך שמאשים באדיבות אותי שמאשימה את חברת הביטוח שמאשימה את המוסך שניהם באוזלת יד.

     

     צהריים, רצה מהר החוצה מהעבודה, חום אימים, צריכה לאסוף ילד מבית הספר, להכין ארוחת צהריים. האוטו לא מניע.

    טלפון למוניות,

    האוטו נזוף בחניית העבודה.

     חוזרת לעבודה עם חברה בבוקר.

    בסוף יום העבודה  יוצאית אליו, מניע. ח-מוד. נוסעת חוזרת ושוב כך כמה שבועות ו-אופס לא מניע בחזית הבית. בוקר, חייבם להגיע לעבודה, יש בבוקר ישיבה בעוד חצי שעה בעיר הסמוכה.


    מקלחת

    קפה

    מתגנבת סיגריה

    טלפונים

    סף דמעות

    נשימות


     ממתינה שלוש שעות פתאום הכל בסדר. האוטו מניע. נוסעת למוסך, האוטו נשאר במוסך יום שלם. החבר'ה מודיעים:" אין לנו פתרון, אם אנחנו לא רואים את הבעיה ". אני בעבודה.אני נוסעת למוסך אחרי שלוש שעות צינון שלי,משליכה את המפתחות בדרמטיות על השולחן ואומרת- חבר'ה, אני והאוטו התגרשנו. שלום בית רק אחרי שתמצאו את התקלה. האוטו ישן אצלכם עד שתגלו מה יש לו. מצידי יום יומייםשבוע שבועיים, אני לא נתקעת שוב בחום של שלושים מעלות עם קפריזה של רכב שצריך המתנה של שעות שעות עד ההתנעה.


    המוסכניקים מקסימים מבצעים את הבדיקות, מניעים נוסעים עם הרכב, משתעשעים ככל הנראה על חשבונה של ההיסטרית הזאת שמביאה כל פעם אוטו תקין לבדיקה. מצד אחד אמפטיים להחריד מצד שני מרימים גבה. ובסוף אומרים- גברת, אין לנו מושג. תביאי כשתהייה התקלה, כשהיא לא נמצאית , אנחנו לא יודעים מה היא.

    בינתיים:

    מוניות ,

    חברות

    ייאוש

    מכירה בראש של הרכב

    התעללות ברכב בפנטזיה

    רחמים עצמיים.

    התעלות

    לקיחת אחריות

    לקיחת אוויר

    לקיחת מונית למוסך

    בחשיבה קרה אני מבצעת ניתוח קליל עם ההוא מהמוסך, אדם חביב ואינטילגנטי, אני אומרת לו- נכון מדובר בתקלה בחשמל? הוא ואמר לי ככל הנראה כן, אם כי אנחנו לא מצאנו שום דבר , גם לא במחשב.

    שימי לב מה אני יכול לעשות- אני יכול בכל פעם לנתק חלק אחר ולבדוק אם הוא הבעיה.וככה אחרי כמה ימים שבכל פעם ננתק חלק אחר נוכל להגיע לשורש הבעיה.  אולי יש פיתרון אחר, אני אומרת לו, האם חשמלאי ברגע האמת יוכל לאמר מה הבעייה? הוא חושב ואומר - כן בטח .סעי הביתה תתקשרי אלינו כשזה יקרה לך.


    נסעתי


    ומה נראה שקרה עוד פעם?


    קרה, בטח קרה, היום בארבע. היום היה מישהו אחר במוסך. הוא אמר- עד שיגיע אלייך האיש, האוטו יניע ואני אשלח לחינם אלייך בן אדם ששעות עבודתו הסתיימו. את גרה מאוד רחוק, את גרה מחוץ לעיר ואני עונה לו- אם הייתי גרה בעיר העוצמה של התקלה הייתה פחותה, היו לי לפחות אוטובוסים. אני לא נכנעת ואומרת לו תוך הכנת הקייס שלי לתביעה מדומיינת. מה שאתה אומר לי בעצם זה שאתה לא יכול לספק לי חשמלאי מטעם המוסך אחרי חצי שנה של חוסר מציאת התקלה שיקפוץ ויחווה דעה בעוד אני כבר יודעת שהתקלה מתרחשת לפחות לשלוש שעות? כן לא שחור לבן, הוא מתרצה.  

     

    המנהל הטכני הגיע. תוך עשר שניות עלה על הבעיה. לא היה מוכן לקחת כסף, זה היה לו לכבוד להגיע ולמצוא את התקלה.


    חבר'ה חצי שנה!

    חצי שנה של חוסר ודאות

    חצי שנה שכל הנעה של הרכב גוררת דפיקות לב

    חצי שנה שלמדתי לשחרר שליטה

    חצי שנה שלמדתי אמונה מה היא

    עלות מוניות בינעירוניות

    ואנשי מוסך מקסימים



    העיקר הבריאות, חברים, העיקר הבריאות.

    כולי תקווה שמחר בשבע בבוקר האוטו יניע והוא ואני ניסע להחליף סטרטר. מניע, זה כל מה שהיה חסרלי בסיפור הזה, מניע.


    אז מה היה לנו?

    תודעת שירות יוצאית מהכלל,

    מקצועיות ואמינות נהדרת

    הקשבה ללקוח

    ושיתוף פעולה עם לקוחות בבעיות שהמוסך לא מוצא להן פתרון מיידי.

     

     

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/8/10 11:43:
      איילת, את מוכרת?
      אולי האוטו שלך ילמד גם אותי "אמונה"?
      שבוע טוב, עמוס.