עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';
    0

    בקרדי מרטיני – לא מה שחשבת.

    ביקורת על מותג "בקרדי מרטיני" בבר "טישלר"

    בקרדי מרטיני – לא מה שחשבת.

    2

    מסעדות ואוכל  

    1 תגובות   יום חמישי, 12/8/10, 18:19

    ''

    לפעמים , בלי כוונה, דברים משתלבים בדיוק מופלא, כזה שגורם לך להתפעל.

    במקרה הזה, הזמנה לערב טעימות של משקאות אלכוהוליים המיובאים על ידי חברת "אקרמן"  - ליתר דיוק, במותגי בקרדי - מרטיני, שנערך בבר "טישלר" ברחוב קרליבך 7, בתל אביב.

    זו היתה הזדמנות מצוינת גם לראות מה התחדש בתחום האלכוהולי, וגם לבדוק את הבר , שקראתי עליו בעבר אבל לא יצא לי לנסות.

     

    על כוס "קוסמופוליטן" סקסית הוצגו בפנינו שני כוכבי הערב – הברמן הבריטי מארק פלמברידג', מומחה בתחום וצ'ארמר אמיתי, וסידרת משקאות ה"גריי גוס" שעתידה להופיע ברוב המשקאות שדגמנו.

    מסתבר שהבקרדי, שזוהרו קצת הועם בשנים האחרונות בעקבות העליה של הוודקה ומשקאות האנרגיה למיניהם, משמש כמאזן מצויין למשקאות ויכול להוות בסיס להרבה סוגים של קוקטיילים, מעדינים כדוגמת דאקירי למיניהם, ועד קלאסיקות כמו המוחיטו.

    ''

     

    בהדגמה העביר לנו מארק הרבה טיפים והרבה סיפורי "מאחורי הקלעים" כדוגמת המדחום שנמצא בשימוש ברמנים שעובדים עם לקוחות כמו כוכבי סרטים בפסטיבלים דוגמת פסטיבל קאן, ומשמש לדיוק הטמפרטורה כדי ליצור את המשקה המושלם, את חשיבות קירור הכוסות על ידי קרח וסודה, ואפילו כיצד התזה של שניה של תמצית  קליפות תפוזים ולימונים, יכולה ליצור אווירה אחרת. (וסוד שלו – להתיז קצת מהתמצית של הפרי על הכוס עצמה מבחוץ, כדי שניחוח המשקה ישאר על הידיים ויזכיר לאדם את ההנאה שהרגע חווה, פטנט שאני הולכת לאמץ.)

    ''

     

    עוד גילה לנו מארק כי ג'יימס בונד טעה כשביקש את המרטיני שלו "מנוער ולא מעורבב" מכיוון שבניעור האיכות יורדת במקצת לעומת עירבוב. המרטיני של מרק היה מושלם, ואני בטוחה שבונד היה נהנה.

    עוד למדנו שהגריי גוס בקירור מספיק, הופך אפילו למין סירופ, ושתמיד כדאי למזוג מלמעלה כדי להכניס חמצן למשקה.

    ''

     

    (בתמונה מעל - הקייפיריניה.)מכל מבחר המשקאות שמארק הכין, החביבים עלי היו הקייפירינה, עם גריי גוס בטעם לימון, והמוחיטו על בסיס הרום של בקרדי ("והרבה אהבה" כפי שהדגיש מרק).

    את הטאץ' המרשים ביותר הוא הוסיף על המוחיטו, כשטבל עלי נענע באבקת סוכר ויצר מעטה "שלג" מרשים לקישוט.

    '' 

    (בתמונה למעלה - המוחיטו).

    בין לבין , כדי שלא נאבד את הראש במהירות, עברו מלצרים וכיבדו אותנו במיטב הנשנושים שנועדו לרפד את הקיבה ולהגן עליה מהשפעות מהירות מדי של אלכוהול – כמו פשטידת גבינה וטוסטונים עם סלט חצילים, פרוסות דגי סלמון עסיסיים וירקות כבושים וחיים.

    ''

     

    מה שמצא חן בעיני במיוחד ב"טישלר" הוא שהאווירה מאד חמימה. בניגוד לברים אחרים שיכולים להיות "סנובים" ולשדר לך "תגיד תודה שאנחנו מאפשרים לך להיות פה", בטישלר מקבלים אותך בחיוך, תוך חמש דקות הצוות כבר חברים שלך, וגם תפריט המזון שכתוב על הקיר (בסגנון מזרח אירופאי, כולל אפילו גפילטע פיש (!) עם מחירים ידידותיים ביותר.

    מה שעוד נחמד הוא שכל ערב שייך לסוג מוסיקה אחר, ככה שאפשר לבוא לבלות בבר לפי הטעם המוסיקלי. כך לדוגמא בימי שני יש ערב מוסיקה יוונית, ובימי רביעי, היום שבו אנחנו היינו, מוסיקה של שנות השבעים שמונים, מנוגנת מתוך תקליטים אמיתיים כאלה של פעם.

    ''

     

    לסיכום, זו היתה חוויה לראות אומן בר כמו מרק בפעולה, ולטעום את המשקאות המגוונים שניתן להפיק מבקרדי ומרטיני איכותיים, בצירוף הנשנושים הטעימים והחיוך בעיניים של הצוות.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/11/10 11:59:

      יש כאן מתכון נוסף של קפיריניה וכמובן מידע משלים למי שאלכוהול זה הקיק שלו ורוצה לעבור קורס ברמנים...