עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    החולמים בע"מ

    ביקורת על "התחלה"

    החולמים בע"מ

    8

    סרטים  

    4 תגובות   יום שני, 26/7/10, 12:30

    אז מה אתם אומרים על התחלה? יצירת מופת חד פעמית או יצירה מרהיבה אבל בעצם קשקוש משעמם רצח?! האמת היא כמו תמיד בעיני המתבונן. אני מכיר לפחות שני אנשים שיצאו מהסרט באמצע, בטענה שהם לא באו לעבוד בסרט הזה ומצד שני לפחות שניים שהכתירו את הסרט כסרט השנה שלהם.

    שנוי במחלוקת או לא, יש כמה דברים שגם אם תרצו אי אפשר לקחת מהיצירה הכל כך כריס נולאנית הזאת. קודם כל, לטעמי מדובר בסוג של בלייד ראנר רק של ימינו (לפחות בעיצוב החזותי), או לפחות דו"ח מיוחד שהתנגש עם מטריקס, עורבב עם מדעי החלום ואפילו עם שאטר איילנד. אפרופו שאטר איילנד, אפשר לסכם בכמה מילים קצרות שזו לגמרי השנה של ליאונרדו די קפריו. גם כאן וגם בשאטר איילנד (אם תרצו יש אפילו קווי דמיון קלים בין הסרטים, תחפשו היטב) מדובר בחתיכת משחק שהבחור הזה מביא. עם בר, בלי בר- מה זה חשוב. הגיע הזמן להתחיל להעריך את הבחור כשחקן מצוין, שעל אף אנסמבל השחקנים אפוף הסטארים והכישרון סביבו- זה לגמרי הסרט שלו.

    ולעניין ההתחלה,  אם חייתם במערה בשבוע האחרון ולא קראתם עיתון או גלשתם לאתר תרבות זה או אחר, רק נספר כי התחלה, הוא סרטו החדש של כריסטופר נולאן. נולאן הזה הוא אביהם של האביר האפל, ממנטו יוקרה ואינסומניה החד פעמיים ואפילו הפנתיאונים מסוגם, הולך ומתגלה כאחד הגאונים של ימינו אנו, ואפילו אם התקשת,ם לשרוד את חידות ההיגיון הרבות אותן טמן לאורך סרטו הארוך, אי אפשר להגיד שהבחור לא יודע לעשות סרטים. וואו איזה סרטים.

    קצת קשה לספר את סיפור הסרט וגם קצרה עד מאוד היריעה (ויש מצב שחלק אפילו לא הבנתי, צפויה בקרוב הקרנה חוזרת), אך אנסה לתאר זאת בגדול- ליאונרדו הוא דום קוב, סוג של משתיל חלומות (או גונב חלומות, תלוי איך מסתכלים על זה), הנשכר על ידי טייקון יפני (קן ואטאנבה, הזכור מהסמוראי האחרון) המעוניין להרוס את יריבו. איך יהרוס אם לא דרך החלומות? ברור. מכאן העלילה תלך ותסתעף דרך חלומות בתוך חלומות בתוך חלומות, שיעורים בחקר המוח ובמציאות מדומה, בין חמישה מקומות, דמויות רבות מספור, חידות וסמלים לאין ספור (כן, גם הסביבון פה), בין כמה סיפורים מסובכים, שלא מן העולם הזה. הא, וזה גם מותחן פסיכולוגי-פילוסופי. וואו. בקיצור, אחרי כל הקומדיות שראיתם הקיץ- זה לגמרי סרט שבאים לעבוד בו.

    את הניתוחים המעמיקים, את התמות המתוחכמות ואת הדיונים המלומדים, הפעם אני אחסוך מכם ואשאיר לאחרים. אני אתמצת את החוויה. ובכן, במילה אחת: סחרחורת. סרט מסחרר כזה, מזמן לא ראיתי. אולי זה אינסוף הסיפורים, הגודש הויזואלי, סצנות עוצרות נשימה, ריבוי הדמויות והשחקנים, האפקטים, ריבוי הלוקיישנים, הלחן,  הלחץ- באמת הרבה יותר ממה שהעין והמוח מספיקים לעכל בבת אחת. אגב, לטעמי זהו לאו דווקא חסרונו הגדול של הסרט. החסרון הגדול בעיני הוא שעל אף היופי הזה והמורכבות, זהו סרט קר מדי ומעט חסר רגש וככזה לעתים זה מנע ממנו להיות סוחף באמת.

    בצד השחקנים, מלבד ליאונרדו שעושה עבודה טובה, נזכיר גם את ג'וזף גורדון לוויט המעולה (שאני עוד אוהב מ500 ימים עם סאמר), אלן פייג' (מג'ונו), מייקל קיין (ל 3 דקות וחצי), קיליאן מרפי ובעיקר את מריון קוטיאר, שמאז החיים בורוד הבחורה הולכת רק על אפוסים ראוותניים.

    ובכן, בין אם אהבתם לבין אם לא, התחלה זו יצירה שאי אפשר להשאר אדיש אליה. כבר אמרתי זאת השנה על סרט אחר, לא מאוד שונה ממנו אבל גם לא ממש דומה, אווטאר- יום יבוא וילדכם ישאל אתכם אם ראיתם זאת בקולנוע. אין ספק שזה הסרט הכי חידתי שתראו, הכי מורכב, מוטרף, מסחרר אבל גם מעייף שתראו בימים אלה בקולנוע. ואיך אמר ידידי המלומד אורון שמיר: וואו.

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/7/10 13:19:
      מופת קולנועי. מהטובים והמוצדקים
        29/7/10 13:19:
      מופת קולנועי. מהטובים והמוצדקים
        28/7/10 10:25:
      הוואו הכי גדול מבחינתי הוא שהסרט הזה באמת שנוי במחלוקת. סול סיסטה, את צדקת, אני טעיתי. זה כל-כך ברור לי עכשיו עד כי אני לא מבין איך חשבתי אחרת לפני כן. כנראה בהשפעת הסחרחורת...
        27/7/10 08:25:
      לי היה קשה לעקוב אחר העלילה בשל יומרנות יתר(3), אך האפקטים בסרט הרשימו אותי (5) ,אז סיכמתי ב 4, בהחלט לא סרט השנה שלי, אפילו לא בעשיריה הפותחת.