עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    "התחלה": ביקורת על סרט השנה שלי

    8 תגובות   יום שישי , 23/7/10, 12:41

    כבר התבאטתי בעבר על אהבתי העזה לסרטים של כריסטופר נולאן. לא בגלל שהוא הבמאי והתסריטאי הכי מעניין שפועל כרגע בעולם הקולנוע, אלא משום שאני מרגיש, באופן קצת טיפשי, שהוא עושה סרטים בשבילי. כל סרט שלו בו צפיתי, היה בדיוק הסרט שרציתי לראות. סרטים כמו שאני חושב שסרטים צריכים להיות. אבל במקרה של "התחלה" ("Inception"), הוא הלך צעד אחד רחוק מדי מבחינתי. מילא לעשות סרט על אדם שתפיסתו במציאות מעורערת, אבל לערער את זו שלי, הרופפת בלאו הכי? בעיה. אני מכיר כמה אנשים שהולכים ישר לבית משוגעים אחרי הסרט הזה. לשאר סתם יתפוצץ המוח. הנה הביקורת שלי עבור עכבר העיר אונליין למה שכנראה יהיה סרט השנה שלי, כפי שכבר הכרזתי עוד לפני שזו התחילה...

     

    ''

    בעתיד הלא רחוק, כאשר התקשורת בין בני האדם תצטמצם למינימום, תחלופת המידע תעשה באמצעות שורות קצרות וממצות. מסרים יהיו למסרונים והכל יצטמק למשקל ציוץ בטוויטר. לו הייתה זו ביקורת קולנוע במתכונת טוקבקית, המילה היחידה שהייתי יכול להקליד לאחר צפייה בסרט "התחלה", הייתה "וואו". זו גם המילה היחידה אותה הייתי יכול לחשוב, להגות או לדמיין לאחר המסת המוח הטוטאלית אשר מעביר הסרט את הקהל שלו. לאחר כשעה של סידור המחשבות והתאוששות מההלם המוחלט, המשתק והמבלבל, ודאי היו מתנסחים משפטים ארוכים יותר. כמו למשל: “זה הסרט הכי טוב אי פעם וכריסטופר נולאן הוא הבמאי הכי טוב בעולם. נקודה". בעצם, שלושה סימני קריאה. עם הספרה 1 אחריהם.

     

    ברם, יש כאן פרדוקס. בעולם שכזה, לא היו קיימים סרטים של כריסטופר נולאן. אנשים לא היו הולכים לבתי הקולנוע כדי שמוחם יתפקע מרוב עומקים ורבדים, אלא היו צופים בסרטון ביוטיוב. ואמנם, קונטרדיקציות מהוות את אחד הנושאים המרכזיים במופת הקולנועי הזה, אשר בו מוכיח נולאן כי הדמיון עולה על כל מציאות. כלומר, אם בכלל ישנה אחת כזאת.

     

    במציאות בה מתרחשת עלילת הסרט, ישנם אנשים שיכולים לחדור אל חלומותיהם של אחרים. כמו שהאקר פורץ למחשב. קוב (ליאונרדו דיקפריו) נחשב למיומן שבהם, המסוגל לשלוף רעיונות היישר מתת-המודע של קורבנותיו. הצעת עבודה מפתיעה מגיעה מכיוונו של איש עסקים אסייתי בשם סאיטו (קן וואטאנבה), המעלה בפניו משימה הפוכה בתכלית – עליו לשתול רעיון חדש במוחו של מתחרה עסקי (קיליאן מרפי). לצורך כך מגייס קוב צוות אשר יסייע לו לחדור אל המוח של מטרתו בכדי לזרוע נבט רעיוני שיגדל בתוכו ויהיה להשראה. עם הכוח נמנים יד ימינו ארתור (ג'וזף גורדון לוויט), אדריכלית בשם אריאדנה (אלן פייג'), זייפן מומחה (טום הארדי) וכימאי הבקיא בסמי הרדמה (דילאפ ראו). החבורה טווה תוכנית פעולה שתאפשר לה לבנות שכבות על גבי שכבות של מצבי חלומות המשתלבים האחד ברעהו, עד לנקודה בה אי אפשר להבין עוד מהו חלום, מהי המציאות ומה בעצם ההבדל בין השניים.

     

    ''

    הצפייה ב"התחלה" משולה לבהייה במספר סרטים במקביל. המבנה הסבוך דמוי מבוך המראות של הסרט מכניס את מוחו של הצופה להיפר-ונטילציה, ממנה תתקשו להתאושש דקות ארוכות. מה גם שהסרט עוסק באפשרות של הפיכת המוח האנושי לדייסה תוך כדי שהוא עצמו עושה זאת לצופיו, שותל בראשם בזמן שהוא מדבר על שתילת רעיונות, ועוד כהנה וכהנה לולאות מחשבה אינסופיות. מפתה להתפייט ולהתחיל דיון המנסה לפענח ולהסביר את הסרט, אשר מעודד את צופיו לעשות כן. רשת האינטרנט כבר סוערת בנושא ורק הזמן יגיד עם מושגים קולנועיים חדשים ייכנסו לז'רגון האקדמי ע”ש מקגאפין, כמו למשל "טוטם". אם זאת, מדובר בסכנת ספויילרים מסיבית ובמאמר בפני עצמו. אז כדי לצאת ידי חובה דעתי הקצרה תואמת פחות או יותר את אופציה מספר 5 בלינק הזה.

     

    מבחינת חלוקה לז'אנרים דרושה כאן עבודת פירוק שוות ערך למלאכת המחשבת של הרכבת התצרף הקולנועי עצום המימדים הזה. בתוך 148 דקות גדושות מצויים סרט מדע-בדיוני מקורי, סיפור מתח מרתק, חתיכת פאראפרזה יצירתית על סרטי שוד/עוקץ, בנוסף לעלילת משנה רומנטית בנויה כהלכה וסצינות פעולה מרטיטות אישונים, אשר ביניהן גם הזוכה המוכתרת בתואר "סצינת השנה של 2010”. זהו סרט אקשן פילוסופי שכולו פליטות פרואידיאניות ובסיכומו של דבר, סרט על אמונה ועל יריבה המר – הפקפוק. נולאן, הידוע כאלוף העולם בהטלת ספק למרחק, חושף סוף סוף את הצד המאמין שבו.

     

    ''

    היו שהגדירו את "התחלה" בתור “'שמש נצחית' פוגש את ה'מטריקס'”. לעניות דעתי אין הגדרה זו, או אחרות מסוגה, מספיקות כדי להעביר את המורכבות והרפלקסיביות העצמית, שכן מדובר למעשה בהתכה של כל הסרטים של נולאן עד כה – לתוך סרט אחד. רק צורף אמן אמיתי יכול להעז ואף להצליח בכך. רק במאי גאון שהוא גם תסריטאי עם יכולת בריאת עולמות אלוהית ממש. העבודות הקודמות של היוצר מופיעים בסרט כנושאים או כתמונות: אדם אשר פטירתה של אשתו האהובה גוזלת ממנו את הכלים להתקיים במציאות (“ממנטו”), סצינות אקשן מושלגות (“אינסומניה”), יורש אמיד החוסה בצלו של אביו (“באטמן מתחיל”), עלילות שלמות המתרחשות בין השורות של העלילה הראשית, עם דגש על צלילה לעוד ועוד שכבות של סיפור (מוטיב קריאת היומנים של שני הקוסמים ב”יוקרה”) וכן הלאה.

     

    אומרים שכאשר המוח נמצא במצב של שנת חלום, הידועה גם כ-R.E.M, תת המודע בעצם מסדר מחדש גירויים שנקלטו בזמן העירות ועדיין מעסיקים אותו. הוא עושה זאת עד ידי הצפתם אל החלום והנחתם במקומם החדש כזכרונות. במילים אחרות, המוח מבצע תהליך המזכיר Defragment (איחוי דיסק) שהמחשב מבצע בכונן הקשיח שלו, בו מאוחסנים הזכורנות. אם כך, הרי שסרט של כריסטופר נולאן על חלומות ותת-המודע, בהחלט ראוי שירגיש כמו השלכות של כל הנושאים שהטרידו אותו בקריירה הקולנועית שלו. סיכום של כריסטופר נולאן עצמו, אותו כתב במשך עשר שנים, לרזומה הקולנועי שלו עד עתה. כנראה כדי שיוכל להמשיך בראש נקי להשלמת התסריט הכה מצופה של סרטו הבא, שיהיה המשך עלילות איש העטלף אחרי "באטמן מתחיל" ו"האביר האפל".

     

    עד אז, אפשר להסתפק בהבטחה - לא תראו השנה סרט טוב מ"התחלה". באחריות. בשביל סרטים כמותו המציאו את הקולנוע. והרי לא ייתכן שיהיה אחד דומה לו ברמתו, אלא אם אנחנו חיים באוטופיה, במציאות בלתי סבירה ממנה כולנו עתידים להתעורר יום אחד. אם כך הדבר, נקווה רק שהחולם האחרון, יהיה כריסטופר נולאן.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/11/10 03:39:
      הייתי מתקן אותך ואומר
      שהסרט הרבה יותר טוב מהביקורת

      ולא שהביקורת רעה הביקורת מצויינת

      פשוט הסרט טוב בצורה בלתי רגילה

      כלכך מיוחד כלכך שובה עיניים וכלכך מקורי

      שאם היה אפשר הציון שהייתי נותן לו היה 6 כוכבים מתוך 5
        27/7/10 20:35:

      צטט: אורון שמיר 2010-07-26 19:13:16

      צטט: Soul Sista 2010-07-25 20:10:15

      טוב, אתה יודע שאני חייבת להגיד את זה- הביקורת יותר טובה מהסרט:-)
      חיפשתי אותך בפייסבוק כדי שתשתתף בדיון שהתפתח שם ולא מצאתי.
      בכל מקרה, אין הרבה דברים שאני אוהבת יותר מלראות אנשים אוהבים קולנוע בצורה כ"כ תיאורית וחזקה.
      חבל לי שלא ראיתי את הסרט מהעיניים שלך:-)

       

       

      תודה על החיזוקים, היום אני צריך חיזוקים... ועל הזהרת הספויילרים עבור הקוראים.

      אין לי פייסבוק כי אני מפחד מרשתות חברתיות ובמיוחד מהאח הגדול AKA ספר הפרצופים. אני משתתף בדיון שאצל יאיר רוה בסינמסקופ, וקיוויתי שאולי גם בזה שיתפתח כאן. לעזאזל, אני מתגעגע לעין הדג...

       

      וטוב שראית את הסרט מהעיניים שלך, בפעם הראשונה. אם יום אחד תקדישי לו עוד צפייה, זו תהיה הזדמנות לנסות זוג עיניים חדש חיוך

       

       

      אני גם לא מאוהבת בפייסבוק, אבל הקפה די מבאס לאחרונה אז נדדתי קצת לשם.

      אפרופו מה שאתה אומר על עין הדג, אצלי בפייסבוק נוצר מיני איחוד של פורום קולנוע של Ynet מימים עברו:-)

       

      הבנתי שיאיר רוה מאד אהב את הסרט.אני מלא זמן לא קוראת אותו.פעם הוא היה המבקר האהוב עלי.

      מה שכן, מבקר שאני מאד אוהבת כיום-אהרון קשלס- לא אהב אותו, אז -אתה רואה- היקום מאזן את עצמו:-)

      אני די בטוחה שלא אקדיש עוד צפיה לסרט.הראשונה לא היתה מהנה מספיק, סורי:-)

      (העיניים העששות שירתו אותי נאמנה, קולנועית ווייז)

        26/7/10 19:13:

      צטט: Soul Sista 2010-07-25 20:10:15

      טוב, אתה יודע שאני חייבת להגיד את זה- הביקורת יותר טובה מהסרט:-)
      חיפשתי אותך בפייסבוק כדי שתשתתף בדיון שהתפתח שם ולא מצאתי.
      בכל מקרה, אין הרבה דברים שאני אוהבת יותר מלראות אנשים אוהבים קולנוע בצורה כ"כ תיאורית וחזקה.
      חבל לי שלא ראיתי את הסרט מהעיניים שלך:-)

       

       

      תודה על החיזוקים, היום אני צריך חיזוקים... ועל הזהרת הספויילרים עבור הקוראים.

      אין לי פייסבוק כי אני מפחד מרשתות חברתיות ובמיוחד מהאח הגדול AKA ספר הפרצופים. אני משתתף בדיון שאצל יאיר רוה בסינמסקופ, וקיוויתי שאולי גם בזה שיתפתח כאן. לעזאזל, אני מתגעגע לעין הדג...

       

      וטוב שראית את הסרט מהעיניים שלך, בפעם הראשונה. אם יום אחד תקדישי לו עוד צפייה, זו תהיה הזדמנות לנסות זוג עיניים חדש חיוך

        26/7/10 19:09:

      ספויילרים!

       

      צטט: cinemaniak 2010-07-26 02:02:21

      אפתח בזה שאהבתי את הסרט מאוד. שאלה שרציתי לשמוע דעות עליה: למה קוב - כשהוא נמצא עם מאל בחלום בתוך חלום וכו' לא הורג אותה ומתאבד בחלום במקום לשתול את הרעיון שזה יבוא ממנה ?

      אם הכוונה לתקופה שהם ב"לימבו", אז זו שאלה טובה שאין עליה תשובות. לא מוסבר בסרט מה קורה אם אתה מת בלימבו, רק שזה רעיון ממש רע. למעשה, קוב אכן ניסה להרוג את מאל ולהתאבד - זה הקטע ברכבת. אבל העניין בסרט הוא שכל האפשרות של חלום משותף אפשרית רק דרך המכונה. והיא על זמן. ואם אתה מת לפני הזמן, אתה עף ללימבו. הדרך היחידה לעלות חזרה מפלס תודעה אחד, דהינו להתעורר, היא "Kick" ואין מי שיפיל את מאל וקוב בזמן שהם חולמים, כי שניהם שם. ועכשיו כשאני חושב על זה, בסצינה שהם מתעוררים על השטיח הם לא מחוברים למכונה....... הסרט הזה כולו לופים, מדרגות של אשר.

      סוף ספויילרים!

       

        26/7/10 07:35:
      ספויילר מתחתי...
        26/7/10 02:02:
      אפתח בזה שאהבתי את הסרט מאוד. שאלה שרציתי לשמוע דעות עליה: למה קוב - כשהוא נמצא עם מאל בחלום בתוך חלום וכו' לא הורג אותה ומתאבד בחלום במקום לשתול את הרעיון שזה יבוא ממנה ?
        25/7/10 20:10:
      טוב, אתה יודע שאני חייבת להגיד את זה- הביקורת יותר טובה מהסרט:-)
      חיפשתי אותך בפייסבוק כדי שתשתתף בדיון שהתפתח שם ולא מצאתי.
      בכל מקרה, אין הרבה דברים שאני אוהבת יותר מלראות אנשים אוהבים קולנוע בצורה כ"כ תיאורית וחזקה.
      חבל לי שלא ראיתי את הסרט מהעיניים שלך:-)
        23/7/10 18:30:
      אכן וואוו!!
      (גם הביקורת)