עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של איילת הלר

    נגיעות במה שבאמת מעניין אותי

    סול קיטצ'ן

    ביקורת על "סול קיטצ'ן"

    סול קיטצ'ן

    2

    סרטים  

    3 תגובות   יום שבת, 29/5/10, 22:58

    זה סרט שאפשר ללכת אליו עם בן הזוג. הוא מייצג משהו פשוט שיש בבסיס החיים והחברויות הכי ממושכות- אהבה, משברים, תשוקה הומור  ובסיס איתן של ערכים. ממש כמו מערכת היחסים שגיבורינו הטראגי קומי יגיע אליה בסוף הסרט, כך גם העלילה כולה, מורכבת מכל החלקים החשובים הללו. לאורך העלילה המצחיקה עד דמעות, סובל זינוס, מהגר יווני המנהל מסעדה בגרמניה החדשה, מכאב גב נוראי המסמל את הקשיים שלו ומרגע מסוים בו הגב מסתדר, החיים הופכים קלים יותר.

     

    בעלילה, קיים יסוד ערכי חשוב ומרכזי המיוצג על ידי הדמות של הזקן סוקראטס, היווני הגר בירכתי המסעדה בחדר שכור ללא תשלום.הוא לא מעונין במודרניות, הוא שם אוזניות כדי למתן את השפעתה. הוא נמצא כשטוב ונמצא כשרע, הוא נאמן ומגן ומלווה את הגיבור בטוב וברע. יש בו את הנאמנות. הוא מאפשר לנו לראות עד כמה מחבק גיבורינו את המסורת ועד כמה הוא נאמן לה ומכבד אותה. הזקן סוקראטס מטפח סירה. כמו המשיט סירה, גם הוא יודע לאן הוא שט אבל הקצב הוא לא מהיר אלא איטי ובטוח.

     

    בנוסף ליסוד המסמל את הבסיס הערכי- פילוסופי- מוסרי יש כאן בסרט המון אהבה. אהבה פשוטה. אל אשה, אל ידידה, אל ההורים, אל האח אל העובדים במסעדה. קבלה ללא תנאי של האחר, בתמימות ובלב שלם.

     

    משברים- בסרט משברים רבים שמסמלים כמו בטרגדיה יוונית טובה את החלק האכזרי אליו נחשף גיבורינו , האיש הפשוט הנלחם כנגד הקורות אותו. וכשהוא מפסיק להילחם קורים דברים מדהימים.

     

    תשוקה- בסרט יש תשוקה לחיים ולאפשרויות הטמונות לאדם הממוצע בהנאה מהם. תשוקה לאוכל, תשוקה לנשים, תשוקה לכח, תשוקה למשמעות, תשוקה לאומנות. 

     

    הומור- הסרט רווי הומור. הוא מצולם בגרמניה ולועג לדעתי לגרמניות. הדמות הרעה בסיפור הוא "חבר" ילדות שנקרא נוימן, האיש החדש בתרגום חופשי. הוא מייצג את הקפיטאליזם המרוחק מערכיו של האדם הפשוט. את הנזק שעושה הכסף בהשחתתו של האדם. תענוג לראות את הגיבור הטראגי שלנו מצליח להפעיל את הדייקנות הגרמנית כנגד אויביו בעוד הוא משתמש ביעילות שלהם לטובתו. 

     

    לסיכום, גם בעידן הצ'אטים והמיילים, הצילומים במצלמה הדיגיטאלית ובפלאפון, עדיין המסר הערכי שמוביל אותנו הוא חשוב פשוט, התחבר לאנשים הטובים, צא מצרות בעזרת ידידים  ואל תפסיק לעשות מה שאתה אוהב. 

     

    אני נהניתי. בסוף יש ללכת לאכול:) 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/5/10 06:21:

      צטט: איילת הלר 2010-05-30 06:19:15

      צטט: עמנב 2010-05-30 00:08:19

      לא ראיתי את הסרט, אך הניתוח שלך נשמע טוב, כהרגלך.

      אם סוקרטס מייצג בצד הנאמנות גם את הפילוסוף, העובדה שהוא משיט סירה, מזכירה את הדימוי הבודהיסטי על המעבר לספירה הרוחנית הגבוהה, שכה היטיב לתאר הרמן הסה, בספרו סידהרטהה.

      שבוע טוב, עמוס.

       הוא לא משיט את הסירה, הוא מתקן אותה כל הסרט. לדעתי זה קשור לכך שיש תקיעות במעבר לספירה הרוחנית. הסרט הזה הוא יותר גשמיות מרוחניות. וכך אף מתעצם האקט הסימבולי של הוצאת הסירה מתוך המבנה של המסעדה בשלב מסוים בסרט. מעניין מאוד.

       

       

       

        30/5/10 06:19:

      צטט: עמנב 2010-05-30 00:08:19

      לא ראיתי את הסרט, אך הניתוח שלך נשמע טוב, כהרגלך.

      אם סוקרטס מייצג בצד הנאמנות גם את הפילוסוף, העובדה שהוא משיט סירה, מזכירה את הדימוי הבודהיסטי על המעבר לספירה הרוחנית הגבוהה, שכה היטיב לתאר הרמן הסה, בספרו סידהרטהה.

      שבוע טוב, עמוס.

       תוספת נאה.תודה

       

        30/5/10 00:08:

      לא ראיתי את הסרט, אך הניתוח שלך נשמע טוב, כהרגלך.

      אם סוקרטס מייצג בצד הנאמנות גם את הפילוסוף, העובדה שהוא משיט סירה, מזכירה את הדימוי הבודהיסטי על המעבר לספירה הרוחנית הגבוהה, שכה היטיב לתאר הרמן הסה, בספרו סידהרטהה.

      שבוע טוב, עמוס.