עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    אמיצ'י חזק ללב

    7 תגובות   יום שני, 24/5/10, 09:12
    אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני. כל פרחח יודע זאת. וכמה קשה לתקן רושם ראשוני שלילי? אוהו, זה כמעט בלתי אפשרי. אבל מה קורה כשיש שם טוב שאינו עומד בציפיות? האם תתנו הזדמנות שלישית? ובכן, במקרה של אמיצ'י, המסעדה האיטלקית החדשה, זה דרש מאמץ כפול ומכופל.

     

    לא מעט באזז היה סביב פתיחתה של אמיצ'י. לא רק שהיא התהדרה באחד האיזורים השווים בעיר, בקרן הרחובות יבנה ומונטיפיורי, היא גם התהדרה בשם של אחד השפים המסקרנים בעיר, ערן שטרויטמן. אבל באזז יכול להיות גם שלילי: לא מעט אנשים שהיו בעת הרצת המסעדה התאכזבו ומיהרו להצהיר "ערן שטרויטמן איבד זה!" או "איפה זה ואיפה אורקה..." וכך, ממסעדה גדולה עם הרבה תקוות, הפכה אמיצ'י להיות מסעדה עם חרושת שמועות רעות שחגה סביבה כמו ענן דבורים עוקצני במיוחד. אז מי זרק את מי ולמה זה ממש לא חשוב וממש לא העניין הגדול כאן. מה שחשוב כאן זה האוכל, כי לאמיצ'י יש כל כך הרבה מה להגיד בעניין. ואם לחולל סערות, אז רק בגלל שמדובר באחת המסעדות השוות כרגע בעיר. כך ששווה שתתנו לה צ'אנס, עושים כאן אוכל מהלב. חכו ותראו.

     

    עקב רעב מתקדם, היינו הראשונים על הבר בשישי נעים במיוחד, ובעוד המסעדה מתארגנת אט אט לקליטת סועדים לארוחת ערב שישי חגיגית, היינו א' ואנוכי שקועים עמוק בתוך תפריט מלא בהצעות מגונות ופתייניות.  אתם יודעים שפחמימה איטלקית טובה מכניעה אותי כמו כלום, אז דמיינו לעצמכם תפריט שמלא כל כולו רק דברים טובים? על מה ללכת? על הפסטות או על הפיצות? הרי יש גבול גם לקיבולת הקיבה שלי. לבסוף הוחלט פה אחד ללכת על מנות ראשונות וביניים ולטעום כמה וכמה מנות.

     

    את הערב התנענו עם פתיחה כל כך מעולה, שהיה חשש שכמעט כל מה שיבוא אחר כך יחוויר לעומתה. ואנחנו בכלל לא נוטים להזמין מנות כאלה. תאשימו את אלין, הברמנית המקסימה בהמלצה. ברוסקטה כמהין. אחרי שהגיעה לבר מנת לחם הבית המעולה עם סלסת עגבניות טריות פינת פלפל חריף וגבינה (שכולם היו טובים, אך דרשו חיזוק של מלח), קיבלנו, מזוגגי עיניים, ברוסקטה כמהין (26 ₪ השווים אפילו הזמנה חוזרת). טוב, תגידו. קדימה, אני שומע אתכם - מה אתה מתלהב? כולה ברוסקטה. אז זהו, שלא. הברוסקטה הזו, שמגיעה בצורת כמה משולשים יפים ועליהם מרוחה לה בנחת אותה פטרייה, כממרח שחוזק למעלה בביצים חצי קשות, אם אוכל לסכם אותה בשתי מילים, אומר רק: שאני אמות. פשטות גאונית וחלומית. אולי כדאי לפרוש עכשיו מרוב שטעים? אולי, אבל לא כדאי.

     

    זה היה כמעט צפוי שהמנה שתתלווה אליה תכשל, אבל לא ידענו כמה. ליד הברוסקטות הזמנו סלט אנדיב (42 ₪), שהיה יפה בגודלו, אך מריר בטעמו. האנדיב המריר היה מר מהרגיל והשתלט על הכל, ואילו ויניגרט ההדרים היה כל כך חיוור שכמעט ולא הורגש. אלין ההיא, שראתה שלא ממש נפלנו מהסלט, מיהרה להציע מנה חלופית. התלבטות קצרה בין ברזאולה לקרפצ'יו הובילה מיד למנה האהובה. כן, הבחירה שלנו היתה כמובן קרפצי'ו בקר (45 ₪), שמלבד חוסר במלח, היה אחד המשובחים שטעמנו לאחרונה. בשר הבקר הפליא באיכותו, הבלסמי המצומצם היה חזק וטוב והשתלב מצוין עם הפרמזן. ואת לחם הבית הזכרתי? נו, ברור שהיתה פה עוד מנה שלו.

     

    אחרי מנוחה קצרה לצורך עיון מדוקדק בתפריט ולצורך פינוי מקום בקיבה, נוצרה התלבטות רבה לגבי ההמשך. שתי מנות משכו את עינינו כבר בהתחלה – ריזוטו אספרגוס (48 ₪), שנראה מסקרן מאוד, ואנלוטי, שנראה מפתה מאוד (48 ₪ אף הוא). האם התעוררתם אתמול בלילה שטופי זיעה ושאלתם את עצמכם מה זה לעזאזל אנלוטי?! טוב שבאתם. אנלוטי הוא כמו רביולי מוארך מעט, שבמקרה הזה היה מלא בבשר ובארטישוק ירושלמי. הפור נפל דווקא בחלקו של הריזוטו, אך פנינו לא הושבו ריקם, כי הברמנית החליטה לצ'פר אותנו גם באנלוטי. אמרתי מקסימה או לא? בשני המקרים קשה לנו להחליט מה היה מושלם יותר ממה: האם זו מנת הריזוטו הכי טובה שטעמנו אי פעם? או האנלוטי שהיה הפתעה בכל מובן, ובכל נגיסה טעמים חדשים נפתחו בפה? א' בחר באנלוטי ואני בריזוטו. האנלוטי נמס בפה ורצועות הבצל הקריספיות שנחו מעליו היו מקוריות וטעימות לא פחות מהחצי פירה אפונה וארטישוק ירושלמי עם לימון שרבץ תחתיו. כבוד. אבל בואו נדבר רגע על הריזוטו הזה. בצלחת קטנה (קטנה מדי אם תשאלו אותי J), הגיעו גבעה ואגם. האגם הקטן והמוקצף של פרזמן נשק לגבעה ירקרקה של ריזוטו מעלף ומאלף. ההנחיה היתה לשלב, לא לערבב. לתבל. ובכן, למה לדבר הרבה – זה הריזוטו הכי טוב שאכלתי ואם לא הכי טוב, אז בצמרת הריזוטואים. מושחתים, לכו הביתה כבר. מספיק.

     

    בשלב הזה אמיצ'י כבר המתה סועדים וסועדות ותפריט הקינוחים שהוגש כמעט שבר אותנו סופית. מה, לא ידעו שיש פה חבר'ה עם קצת קושי בקבלת החלטות? איך אפשר לבחור בין כל כך הרבה דברים טובים? בעולם מושלם, בו אין משטר קלורי, הייתי אומר - למה לבחור? אך בעולמנו אנו נבחר גם נבחר. אז אחרי כל הטעמים העדינים הערב, התחשק לנו משהו משהו עז יותר, ואת מבוקשנו מצאנו בנמסיס (38 ₪). קינוח שוקולדי מענג, עם גלידה קרמית של שוקולד בין תקרה פצפוצית חצי שרופה ותחתית עוגתית, מוקפת בקולי פטל - שזה אומר, במילים אחרות, רוטב פטל מתוק וטעים - שהלך מעולה עם השוקולד. קפה חזק עזר להשקיע את הכל טוב טוב בתחתיות הקיבה (ולחשוב שאחר כך הלכנו להופעה לקפץ ולפזז).

     

    ובכן, אם עוד לא היה ברור, בשלב הזה שכחנו מכל השמועות השליליות על אמיצ'י (וכיפאק היי לשי דובלרו, השף הנוכחי). המסעדה הפתיעה אותנו מהרגע הראשון: החל משירות מופתי על הבר המרהיב מול מקרר יין ענקי (וישיבה על בר במסעדה היתה שמורה עד כה למסעדה האהובה עלינו בלבד), עבור במנות הפתיחה המוצלחות מאוד (הברוסקטה הברוסקטה) ועד מנות ביניים נפלאות אחת יותר מהשניה (וגודלן בהתאם, בינוני). כן, בסוף הארוחה כבר חשבתי על הביקור הבא פה (נו, שמעתי שיש עסקיות מעולות בשבת) ועל כך שזהו אחד המקומות הטובים בעיר. אפשר להציע חברות?

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/5/10 08:08:
      עתידות: עד גיל 50 תהיה דניאל רוגוב
        25/5/10 13:52:


      ביקרתי במסעדה פעמיים, בשתיהן האוכל היה מוצלח מאד אך השירות שנוי במחלוקת, המלצרית היתה מצוינת אך המארחת הרבה פחות.

      אבך התחום הבעייתי ביותר, מביקורי שם הוא היין,בביקור השני שירתה אותנו סומלייה שלא ידעה להמליץ על יינות על אף הכוונה לסוג היין המועדף עלינו - ממקום שמגדיר עצמו כמסעדה ובר יין ציפיתי להרבה יותר.

      שורה תחתונה, לבוא בשביל האוכל ולבחור את היין לבד.

        24/5/10 22:39:


      תודה על ההמלצה...נלך לבקר..

      לך*

        24/5/10 21:03:


      בכל פעם שאני עובר ליד המקום (בד"כ בדרך להוטל מונטיפיורי :-))

      אני לא יכול שלא לחוש תחושת ניכור פורצת מהמקום.

      באחת הפעמים בהן החלטתי לנסות את המקום, גישתה הבעייתית

      של המארחת הרתיע אותי.

       

      הביקורת שלך משום מה משכה אותי לנסות בכ"ז - אדווח לאחר הביקור

        24/5/10 16:11:

      כיף לראות ביקורת מפרגנת כזאת.

      מה שברור שנהניתם....

       

        24/5/10 13:47:


      כבר הרבה זמן שהמסעדה ברשימת ה"חייבים לבדוק" ועכשיו זה רק התחזק..

      אח... כמה יפים היו יכולים להיות חיינו ללא תקציב וללא דיאטה!

       

       

        24/5/10 09:34:

      כל מה שקראתי על המסעדה לאחרונה היה אם השף ערן שרויטמן עזב/הועזב כן/לא.

      כיף לקרוא ביקורת על האוכל שלה, לשם שינוי. צוחק

      עוד יותר כיף שזאת ביקורת חיובית על אוכל טוב. לא חסרים מקומות טובים, אבל תמיד נחמד שנפתח אחד חדש.


      אחלה ביקורת!