עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    "רובין הוד": מהנה אך אינו מחדש

    7 תגובות   יום ראשון, 16/5/10, 10:52

    יגיד לכם כל מבקר קולנוע, שישנן שתי סיבות לקבוע הקרנת העיתונאים סמוך מאוד למועד עליית הסרט לאקרנים. האחת היא שהסרט מדובר ומצופה עד מאוד ומגיע לישראל אפילו לפני ארה"ב. כמו במקרה של "איירון מן 2", בו נתבקשו הנוכחים בהקרנה המוקדמת להוכיח כי אין ברשותם אמצעי צילום וגם לכבות לחלוטין סלולריים, מחשש לדליפה. הסיבה השניה היא שמדובר בסרט כל-כך גרוע עד כי יש להגן עליו מפני ביקורות שליליות מוקדמות. יש שיוסיפו סיבה שלישית שקשורה לארגון לא נכון, אבל אני פשוט אסיר תודה על כל הקרנה מוקדמת בה אני נוכח.

     

    מאז שהתחלתי לעבוד בעכבר, לפני קצת יותר משלוש וחצי שנים, אני שומע טרוניות על כך שמבקרי קולנוע רואים סרטים בחינם ולפני כולם. החינם תמיד הצחיק אותי, שהרי זה אפילו "יותר גרוע" מסתם חינם - מבקרים מקבלים תשלום על צפייה בסרט. למה? כי זו העבודה שלהם, זה למה. הגיוני כמו שמלצרים יאכלו במסעדה בה הם עובדים, עובדי חברת חשמל שמשאירים את הבוילר דולק כל היום וכו' וכו'. לגביי הקרנות העיתונאים המוקדמות, הרי שמדובר בכלי עבודה ותו לא. דמיינו לעצמכם שכל סוף שבוע מחייכם יוקדש לצפייה בכל הסרטים החדשים שעלו לאקרנים, שניים עד שישה לצורך העניין, בבחירת המעניינים מביניהם ובכתיבת ביקורות עליהם ליום ראשון בבוקר. לא מאוד נוח, לא ממש יעיל. צפייה בסרטים על פני השבוע כולו מאפשרת חלוקה נכונה יותר של הזמן, זה הכל.

     

    ולמה אני מספר את כל זה? כי את "רובין הוד" הייתי אמור לראות בבוקר יום שלישי, יומיים לפני עלייתו למסכים. סימן רע, מה גם שהציפיות שלי היו נמוכות עד מאוד. אך רצה הגורל וההקרנה התבטלה, משאירה את מבקרי הקולנוע הישראליים עם אופציה לצפות בסרט כמו כולם, החל מיום חמישי. באותו הרגע נזכרתי בחשיבותה של הקרנת העיתונאים. סוף השבוע שלי היה מתוכנן בקפידה (את יהודית רביץ והפילהרמונית בגן סאקר תמורת 20 ש"ח בלבד בחרתי לא להחמיץ למזלי הטוב - היה אחלה), די עמוס ולגמרי לא מסונכרן עם הקרנות הסרט בקולנוע היחיד בירושלים שמציג אותו - גלובוס בנייני האומה. מצאתי את עצמי צופה בו אתמול בלילה וכותב עליו ביקורת בזק כדי שעלתה לאתר עכבר העיר אונליין בבוקר יום ראשון, היום. זה מה שיצא:

     

     

    מי צריך עוד עיבוד קולנועי לעלילותיו של רובין הוד, הגיבור האנגלי שלוקח מהעשירים ומחלק לעניים? אולי לרידלי סקוט הפתרונים. נדמה שהקולנוע תמיד היה מאוהב בשודד מיער נוטינגהאם. זה החל עם "הרפתקאות רובין הוד" משנת 1938 בכיכובו של ארול פלין ומספר גרסאות שחורות-לבנות שקדמו לו. זה המשיך עם פירוק המיתוס עוד בשנת 1976, אז גילם שון קונרי ורסיה מזדקנת של האייקון בסרט “רובין ומריאן”. בשנות התשעים היו "רובין הוד: נסיך הגנבים" עם קווין קוסטנר וגם "רובין הוד: גברים בגטקעס" של מל ברוקס. כעת הגיע תורו של סקוט השאפתן לייצר דיוקן רובין הודי ראשון לעשור החדש. סיפור לידתו של "רובין הוד" מודל 2010 מרתק כמעט כמו זה של גיבורו.

     

    הכל החל בשנת 2007 הרחוקה. מכירה פומבית עקובה מדם בין שלל האולפנים ההוליוודיים הגדולים, העניקה ליוניברסל את השליטה בתסריט של איתן רייף וסיירוס ווריס. “נוטינגהאם", כפי שנקרא התסריט במקור, יועד להיות הסרט שיהפוך את השריף לגיבור החיובי ואת הוד הפושע לאיש הרע. רידלי סקוט נשכר על-ידי האולפנים לביים והביא עימו את ידידו, הגלדיאטור הותיק ראסל קרואו. השניים תיעבו את התסריט וחתרו תחתיו עד להפיכה מוחלטת. בריאן הלגלנד סומן כמושיע אשר ישכתב את הסיפור ויציל את הקהל העולמי מעיבוד נועז. במקום זאת, הוא יעניק לצופים עוד עלילה אפית-רומנטית, בנוסח אמריקאי. כזו התאפשר לבמאי להשתולל עם סצינות קרב מרובות דם ומשתתפים ולשחקן הראשי להפגין את פרצוף הלוחמה שלו, במקביל לפרצוף הדרמתי שזיכה אותו באוסקר.

     

    בסוף המאה ה-12 אנו פוגשים את רובין לונגסטרייד (ראסל קרואו), קשת מצטיין בצבאו של המלך ריצ'רד לב הארי (דני יוסטון). שליט אנגליה נמצא בסיומו של מסע צלב מתיש, בדרכו חזרה אל לונדון הבירה. אך במקום להגיע הביתה בזמן לתה וביסקוויט של שעה חמש, משהו משתבש ומכאן אנו נאלצים להמשיך לעקוב אחרי רובין משתחרר מעול הצבא ויוצא לדרך עצמאית. הוא מקיים את הבטחתו לזר גוסס ומגיע אל העיירה נוטינגנהאם. שם יפגיש אותו הגורל עם סר וולטר לוקסלי (מקס פון סידוב, שוב בתפקיד אביר) ועם העלמה מריון (קייט בלאנשט, בעוד סרט תקופתי). הוא אף יחוש להציל את הממלכה הבריטית מכיבוש צרפתי, אשר התאפשר בזכות בגידתו של גודפרי (מארק סטרונג), המשנה למלך. אבל בשום שלב בסרט, הוא לא יהפוך לאותו רובין הוד שכולנו, הצופים והקולנוע עצמו, מכירים ואוהבים.

     

    סרטו של רידלי סקוט הוא למעשה פריקוול לעלילות נסיך הגנבים. ה"באטמן מתחיל" של רובין הוד. הוא מסתיים בנקודה בה האגדה מתחילה, מותיר את צופיו עם תחושת טעם לפגם במקום עם טעם של עוד. אחרי 140 דק' של קרבות חרב ודיונים על נטל המסים והקשר העתיק בין הון ושלטון, ברוח המשבר הכלכלי בארה"ב, מסתבר שהיה זה רק הקדימון. המתאבן המבשר את בואה של המנה העיקרית, אם וכאשר.

     

    ברם, הסרט עצמו סוחף ומלהיב למדי, גם אם מפוזר במקצת, ואף משכיל לא לשעמם לרגע. השחקנים, ברשות קרואו המעט מאוס אך לחלוטין כריזמטי ובלאנשט המקסימה אף יותר מהרגלה - צולפים למטרה. התסריט מסייע בהיותו אשפת החיצים מלאת החידודים וההלצות מחד והנאומים מלאי הפאתוס מאידך. זאת למרות ריבוי בדיחות על איבר המין הגברי, מסיבה שאינה ברורה. רוב המהלכים העלילתיים אמנם מצוצים מהאצבע ורק מקדמים את הסרט אל הקרב הבא, אך ניתן לקבוע כי מלאכת השכתוב נחלה הצלחה. בהנחה שמטרתה הייתה הרפתקה הוליוודית מהנה ברובה, אשר אינה מחדשת דבר על אף שהיא בהחלט מתיימרת לעשות זאת.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/5/10 09:08:

      צטט: y2work 2010-05-19 01:21:20

      אני מאוד נהנתי.

      ושכחת את מקס פון סידוב המופלא :-(

      וכשרידלי סקוט עושה סרט בדרך כלל הוא לא משעמם (בכלל) :-)

       

       

      לא שכחתי, הוא דווקא מוזכר בפסקה המתארת את עלילת הסרט + מחווה ל"החותם השביעי".
      אין שום עוררין על מופלאותו, רק שלתפקיד הזה היו יכולים ללהק גם את סבתא שלי והתוצאה הייתה דומה. סתם בזבוז של מקס פון סידוב.

       

      כשרידלי סקוט עושה סרט, בעשור האחרון, אותי הוא בדרך כלל כן משעמם, לגמרי. בשתי מילים - "שנה מופלאה".

        20/5/10 09:04:

      צטט: nashbell 2010-05-18 23:48:32

      אז מה אתה אומר. לילדים שאוהבים מאוד את רובין הוד הסרט כן מתאים?

       

      תגדיר "ילדים"...

      יש בסרט די הרבה דם ואלימות די גראפית ולא מעט קרבות.

      ז"א, לא נדמה לי שיתאים לילדים מתחת לגיל 10, אולי אפילו 12-13 למחמירים.

      תלוי גם בילדים עצמם, כמובן.

       

      בכל מקרה, עדיף שיראו את הגרסה עם ארול פלין. אין עליה.

        19/5/10 01:21:

      אני מאוד נהנתי.

      ושכחת את מקס פון סידוב המופלא :-(

      וכשרידלי סקוט עושה סרט בדרך כלל הוא לא משעמם (בכלל) :-)

        18/5/10 23:48:
      אז מה אתה אומר. לילדים שאוהבים מאוד את רובין הוד הסרט כן מתאים?
        17/5/10 18:34:
      מדאיג גם אותי , אבל זה מה יש
        17/5/10 18:14:

      צטט: e.sh 2010-05-17 17:29:37

      שמעתי זה חביב

      נעלמה לךתמונה.

      הדמות של רובין הוד - היא משאת נפש עתיקה של האדם.

      לפעמים קוראים לה משה, לפעמים ישו, לפעמים רובין הוד, ולפעמים יאיר לפיד.

       

       

       

      תודה, החזרתי את התמונה הסוררת. מקווה שהיא תישאר.

      האדם האחרון ברצף של קצת מדאיג אותי, בין אם יצטרף לאחרים או שכבר הצטרף ושכחו לעדכן אותי...

        17/5/10 17:29:

      שמעתי זה חביב

      נעלמה לךתמונה.

      הדמות של רובין הוד - היא משאת נפש עתיקה של האדם.

      לפעמים קוראים לה משה, לפעמים ישו, לפעמים רובין הוד, ולפעמים יאיר לפיד.