עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של איילת הלר

    נגיעות במה שבאמת מעניין אותי

    החיים החדשים שלי

    ביקורת על "החיים החדשים שלי"

    החיים החדשים שלי

    2

    סרטים  

    2 תגובות   יום חמישי, 13/5/10, 14:37

    החיים החדשים שלי הוא סרט קטן ומרגש המשוחח עם הילד הקטן החבוי בכל אחד מאיתנו כשהוא חווה אובדן. הילדה בסרט נפרדת באופן בלתי צפוי וכפוי מאביה והסרט מציג את התהליך של ההתמודדות שלה. הסרט מבוסס על מקרה אמיתי. הצילום בו נהדר, הדיאלוגים מצומצמים. הדיוק בסרט מעורר השראה.

     

     התסריט שנכתב על ידי הילדה הקטנה שבגרה ודרך עיניה של הקטנה לוקח בחוכמה  את בית היתומות אליה היא מובאית על ידי האב והופך אותו למרחב  שישמש לה בתקופה הקשה כמרחב ביניים למשחק ולהתפתחות (ויניקוט, 1996; לנדי, 1993; הואי, 1999). מקום שאפשר לעבד בו את האובדן והאבל על מות האם ונטישת האב; להתחבר אל הכוחות להמשיך לחיות חיים אותנטיים ומשמעותיים; כמו גם להצליח להתמודד עם מציאות החיים החדשה . בבית היתומות חשוב וקריטי היחס של הצוות שמשמש לילדה עוגן. בעזרת התפקידים הדרמטיים שהיא לוקחת לעצמה בתוך המרחב הזה ובעזרת התבוננות בחברות האחרות היא חווה מודלינג  בהתמודדות עם חוסר אונים, עם רגשות הכעס והתוקפנות הבאים לידי ביטוי במרחב הרגשי שם. הילדה וחברה שמצאה שם, מאמצות ציפור פצועה ומטפלות בה. התהליך מאפשר לחפש ולמצוא משמעויות כדי לעבד את האובדן, להתאבל לבנות ולחזק את הכוחות להמשך הדרך. 


     

     

      

    Landy,R.(1993) Persona and Paerformance, London, Jessica Kingsley.
     
     
    הואי,ב. (1999) מי נותן את הטון? גישה פסיכודרמטית לתרפית ילדים. הוצאת "אח" בע"מ.
     
    ויניקוט,ד.ו. (1996)  משחק ומציאות, עריכה והקדמה : רענן קולקה. תרגום: יוסי מילוא. הוצאת עם עובד.
     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/5/10 01:04:

      צטט: דמעה 2010-05-20 22:49:55


      הסרט אולי קטן במובן שהוא לא מקבל יחסי ציבור כמו רובין הוד, אבל בעיני הוא לא קטן בכלל.

      העיניים של גינ'הי ממשיכות ללוות אותי כבר שבוע. הדמעות שזולגות מעיניה כשהיא מספרת לרופא למה להבנתה הושארה בבית היתומים צובטות את ליבי שוב ושוב.

      את מזכירה את הציפור, יש קשר ישיר בין גורלה לנסיון שלה להיות חלק מהאדמה, אולי לא להיות עוד. או אולי עוד שלב בתהליך ההכרה שלה את מצבה, מוות של העבר ומבט אל העתיד ...

       

      הסרט מקסים, השחקנית מדהימה.

      מסכימה עם כל מילה שלך. תודה על התגובה.

        20/5/10 22:49:


      הסרט אולי קטן במובן שהוא לא מקבל יחסי ציבור כמו רובין הוד, אבל בעיני הוא לא קטן בכלל.

      העיניים של גינ'הי ממשיכות ללוות אותי כבר שבוע. הדמעות שזולגות מעיניה כשהיא מספרת לרופא למה להבנתה הושארה בבית היתומים צובטות את ליבי שוב ושוב.

      את מזכירה את הציפור, יש קשר ישיר בין גורלה לנסיון שלה להיות חלק מהאדמה, אולי לא להיות עוד. או אולי עוד שלב בתהליך ההכרה שלה את מצבה, מוות של העבר ומבט אל העתיד ...

       

      הסרט מקסים, השחקנית מדהימה.

      פרופיל

      איילת הלר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין