עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    "רחובות הדמים": אוסף קלישאות זולות

    4 תגובות   יום שני, 10/5/10, 13:48

    מישהו אמר פעם שהסיבה היחידה לכך שסרטים גרועים עדיין נעשים, היא כדי שיכתבו עליהם ביקורות שיקרעו את הסרטים לגזרים ואת קוראיהן מצחוק. אישית, אף פעם לא הבנתי את הכיף בלכתוב ביקורת קוטלת. גם לקרוא כאלה אני לא מאוד אוהב. אבל יש סרטים שזה כל מה שמגיע להם. שאין בהם אפילו דבר אחד טוב. במקרים כאלה, אני משתדל לגייס מעט חוש הומור במקום להתבאס לחלוטין. נראה לי שזה עובד לא רע גם בחיים.

     

    הנה ביקורתי עבור העכבר האונליין, בצירוף בקשה צנועה אל אלוהי הפילם - בחייאת רבאק, אל תגרום לי לראות יותר סרטים כאלה. זה פשוט לא שווה את זה.

     

    קלישאות הן חלק בלתי נפרד מעולם הקולנוע, בכך אין ספק. הזוג הבלתי אפשרי בקומדיה רומנטית, אשר שונאים במערכה הראשונה ומתנשקים בשלישית, למשל. העובדה שגיבור סרטי פעולה מסוגל לרוץ בין כדורים שנורים עליו אבל תמיד יחסל את אויביו ביריה אחת מדוייקת, לדוגמה. אך נדמה שהשחוקות מכולן הן אלה הנוגעות לסרטי משטרה. אביו של הגיבור שהיה שוטר אף הוא, השותף הותיק שנרצח ויש לנקום את מותו ושוטרים מושחתים באופן כללי. אלה הן היתדות המחזיקים את אוהל העלילה הרעוע של "רחובות הדמים", שלא יעוף ברוח שיצרו הפיהוקים של הקהל.

     

    מדובר בקהל חסר מזל במיוחד, שכן הסרט מוצג אך רק בקולנועים מסויימים מאוד ברחבי הארץ, נבחרים ממש. המשותף לכולם הוא היותם קומפלקסים מרובי מסכים. בארה"ב, ארץ מוצאו, סרטו של צ'רלס ווינקלר כלל לא ביקר בבתי הקולנוע, אלא יועד מראש למסך הטלוויזיה. אבל אצלנו, מה לעשות, סינמה סיטי ויס פלאנט פשוט מוכרחים למלא את אולמותיהם הרבים.

     

    ואל קילמר מגלם את הקלישאה, כלומר, את גיבור הסרט אנדי דברו. זה שאביו היה שוטר ושמצא את השותף שלו ללא רוח חיים, במה שהוא חושד שהיה רצח אבל נראה כמו תאונה. הוא מחליט לחקור את המקרה, לוקח לו שותף חדש בדמות סטן ג'ונסון (הראפר “50 סנט”, סליחה, השחקן קרטיס ג'קסון) וצולל אל מעמקי העולם התחתון של ניו-אורלינס פוסט הוריקן קתרינה. בינתיים האף.בי.איי לוחץ על התחנה של אנדי וסטן בחיפוש אחר שוטרים מושחתים. את הלחץ מעביר מפקד התחנה אל הפסיכולוגית של היחידה (שרון סטון), אשר מסרבת לחשוף את הנעשה בקליניקה שלה.

     

     

    התסריט של יוג'ין הס מחליט למקם את העלילה הזו בתוך מסגרת שהיא אסון קתרינה, אשר הכה את ניו-אורלינס בעשור שחלף. הסרט מתחיל עם נזקי הסופה ומסתיים בתמונות שיהוו רקע מרגש לקרדיטים להתגלגל עליו. אין ביקורת, תובנות, או אמירה משמעותית על היחס של ארה"ב לאירוע, או על ההתדרדרות של ניו-אורלינס בעקבותיו. סתם ניצול ציני של לינק ישיר אל לבבות האמריקאים הרגשניים. הוריקן קתרינה נדחף פעם נוספת, ממש כמו ב"סיפור המופלא של בנג'מין באטן”.

     

    היחידים שהיו יכולים להציל את הסרט מעצמו, השחקנים, הגיעו אך ורק בשביל תלוש המשכורת. קילמר, שמעולם לא הצטיין בבחירת פרוייקטים, מוסיף עוד הופעה כבויה לגלריה. שרון סטון עדיין נראית מעולה ועדיין לא יודעת לשחק ואותו קרטיס ג'קסון, נותן הופעה של שקל תשעים. בפינה הישראלית קיבלנו את שירלי ברנר בתפקיד זונה מסוממת עם צמות אתיופיות, אשר זוכה לבצע מין אוראלי באחד השוטרים המושחתים. אבל השחקן הראשי, אם לשפוט לפי זמן המסך שקיבל, היה מין אפקט ויזואלי מוזר, אשר שימש כמעבר בין סצינות. מעין פלאשבק, אבל על אסיד.

     

    בתור סרט שוטרים, “רחובות הדמים" נלעג וחובבני. בתור קומדיה, הוא לא מספיק מצחיק, למרות שניכר מאמץ. הוא נע בתבנית קבועה ומייגעת של סצינת פעולה, דיבורים עם הפסיכולוגית, מבט על העיר וחוזר חלילה אל עוד דיבורים בניידת תוך כדי נסיעה לילית, שתוביל למעקב אחר רכב חשוד ומשם אל עוד קטע אקשן יבשושי. רק לא לנסות ולאתגר את הצופה או להעיר אותו מן הפנטזיות שהוא שקע אליהן מרוב שעמום.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/5/10 10:42:

      צטט: shuohuo 2010-05-11 16:55:56


      אורון, איזה סרטים של טרקובסקי אתה אוהב?

       

      קצת אוף טופיק, אבל אחלה בהתחשב בנסיבות... (הרי נחמד יותר לדבר על סרטים טובים מאשר גרועים)

      אז אני אוהב כל דבר של טרקובסקי שראיתי, שזה "קורבן", "נוסטלגיה" ואת שני האהובים עליי יותר בתיקו על המקום הראשון - "סטאלקר" ו-"סולאריס". אני מניח שזה בגלל שהם יותר מדע-בדיוני, ז'אנר שאני מאוד מתחבר אליו.

      לצערי יש לי עוד חצי קריירה שלו להשלים (אני רואה את סרטיו רק על מסך גדול, אז נדיר שאני משלים).

      למזלי, יש לו קריירה קצרה יחסית חיוך

      אם אתה שואל ממה להתחיל, הייתי הולך על שני המד"בים, סטאלקר וסולאריס, אבל רק כי כך הכרתי אותו אני.

        11/5/10 16:55:

      אורון, איזה סרטים של טרקובסקי אתה אוהב?
        11/5/10 15:44:

      צטט: Soul Sista 2010-05-10 17:38:44

      מצטרפת לתפילתך המרגשת.

      אני מבינה את זה שאתה לא אוהב לקטול סרטים אבל אתה טוב כשאתה רע:-)

      (הרסת אותי עם שירלי ברנר).

      לגבי ואל קילמר- גם "פקד מושחת "הוא סרט פוסט הוריקן קתרינה.כנראה יש לו חיבה לסרטים כאלה.

      עצוב השחקן הזה בעיניי.

       

       

      אני תמיד אזכור את קילמר בתור באטמן/ברוס וויין בסרט המחריד להפליא "באטמן לנצח". למרות שאני מניח שבשביל כולם הוא ג'ים מוריסון מהדלתות. אכן קריירה די מעציבה יש לו, גם בעיניי.

       

      והבעיה במקצוע שלי היא שיוצא לראות הרבה סרטים לא טובים, אבל קשה להתלונן על כך. כשהתחלתי תמיד אמרתי שאני מוכן לראות 20 בינוניים כל עוד צפיתי באחד מעולה בכל חודש. היום אני כבר לא כל-כך בטוח באיזה מצב אני...

        10/5/10 17:38:

      מצטרפת לתפילתך המרגשת.

      אני מבינה את זה שאתה לא אוהב לקטול סרטים אבל אתה טוב כשאתה רע:-)

      (הרסת אותי עם שירלי ברנר).

      לגבי ואל קילמר- גם "פקד מושחת "הוא סרט פוסט הוריקן קתרינה.כנראה יש לו חיבה לסרטים כאלה.

      עצוב השחקן הזה בעיניי.