עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    הכלה משחררת (או הכלה לבשה שחורים)

    10 תגובות   יום שישי , 23/4/10, 14:41


    ובכן...התלבטות- עד עכשיו אני לא מצליח לפענח את "כלת הים". מצד אחד- הסרט מרגש וחזק מאוד, כמה רגעים מצמררים ומרגשים מאוד שפועלים היטב על הבלוטות הנכונות (כן, פעמיים זה קרה לי במהלך הסרט!!). מצד שני- לא מעט נקודות חולשה.
    אז אחרי אור המטלטל ועוכר השלווה, המסויט והעצוב מגיעה קרן ידעיה עם סרט שני עטור ציפיות חסרות תקדים שאולי הן המקור ללא מעט תחושות אכזבה בקרב מבקרים רבים וצופים רבים. ההשוואה לאור, עטור הפרסים (החל מפרס אופיר וכלה במצלמת הזהב בקאן) והשבחים לא תעשה טוב לכלת הים. אז יש לומר את האמת כבר עכשיו- כלת הים אינו אור 2, על אף שמתהדר בשתי השחקניות הראשיות של אור- דאנה איבגי (וואו איזו הופעה מרגשת) ורונית אלקבץ (אולי תנוחי בבקשה...), לכן אסור לשפוט אותו לאור אור אלא לכשעצמו.


    אם נבדוק את כלת הים בפני עצמו נמצא סיפור קטן על משפחה יפואית, בה ראובן (מוני מושונוב) בעל מוסך משפחתי, בו עובדים בתו מלי (דאנה) ובנו (רועי אסף, אפשר לומר תגלית הסרט). את דמות האם מגלמת כאמור רונית אלקבץ. מלבד ראובן ובני ביתו עובדים במוסך גם חסן ובנו תאופיק. בין מלי לתאופיק ניצת רומן סוער, אסור וסודי והשניים מתכננים בריחה לחו"ל לצורך חתונה ולממש את פרי אהבתם. היו סמוכים ובטוחים שבמקרה כזה דבר רע עשוי לקרות והדברים ישתבשו כך שהדבר לא יצא לפועל, האם זה מזכיר לכם משהו? כן, סרט ערבי או לפחות טלנובלה...


    הסרט נע על קו מלודרמטי יצרי עם נוכחות, אופי ואוירה חזקה מאוד של סרט מצרי-ערבי, מן הסוג הזה שהיינו נוהגים לראות בשישי אחר הצהריים (אפילו הבמאית קרן ידעיה הצהירה שנהגה לצפות בהם ולקבל מהם השראה והסרט מהווה סוג של מחווה), לזה תורם באופן ממשי גם הצילום הדרמטי המרהיב ובעיקר הפסקול של הסרט. המוזיקה הערבית של שושן מוסיפה תבלין חשוב לסרט ונופך דרמטי שמתאים בהחלט לסיפור, אך בהחלט מקבעת אותו בתודעה כסרט מהז'אנר הזה, אני מנסה לדמיין את הסרט עם מוזיקה אחרת, נגיד של אסף אמדורסקי.


    כמו בסרט ערבי טוב אחד הדברים הבולטים בו הוא המשחק הדרמטי הגדול מהחיים, הרבה מעבר לתסריט הרזה מדי של הסרט (ובניגוד למלודרמה טובה שמרגשת כאן לרוב זה נותר קר רוב הזמן). במקרה של כלת הים ואנסמבל השחקנים שלה מדובר דווקא בחולשה. רוב השחקנים עושים עבודת משחק טובה, אך מתפלק להם משחק תיאטרוני-מוגזם ומסורבל. נקודת החולשה המרכזית של הסרט בעיני היא דווקא רונית אלקבץ. אם בשבעה הגברת אלקבץ למדה שיעור באיפוק מהו ועד כמה הוא עשוי להיות אפקטיבי ומצמרר, כאן זה נראה מאולץ ולא אמיתי, משוחק מדי, אפילו מזוייף. להיות גדול מהחיים זה לא תמיד כזה טוב. הסצנה הבולטת ביותר שהמחישה לי זאת היא סצנת בית החולים המרגשת, בה רואים את ההבדל האדיר בין מוני מושונוב האדיר לרונית אלקבץ ההיסטרית.
    נקודת החוזק המרכזית של הסרט, שעושה את הסרט בכל זאת לחזק ומטלטל, היא לא אחרת מאשר דאנה איבגי. מה שהיה הפתעה באור, כאן הוא ברור מאליו- זהו הסרט של דאנה איבגי. על כתפיה הצנומות היא נושאת את הסרט ומרביצה תצוגת תכלית מצטיינת של יכולותיה המרהיבות. היא מרגשת, היא קטנה-גדולה, היא מאופקת וסוערת ובעיקר, מרתקת.


    אם כך אז מה אני אומר? בהשוואה לאור, כלת הים מאכזב. מאכזב מאוד אפילו. לכשעצמו (ועשו לו טובה, לכו לראות בלי דעות קדומות), הוא מחווה נאה מאוד (מבחינה צורנית) לסרטים ערביים, אך פחות מדי מרגש והדמויות דלות מדי, יחד עם זאת מובטח כמה סצנות אדירות אדירות. אך מה שהופך את הסרט להרבה יותר מראוי לצפייה ולשווה דיון הוא דאנה איבגי, המלכה החדשה. פשוט מלכה.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/4/10 08:27:
      טוב אז ראינו. לא ברור איך הצליחו לקחת סיפור מעולה. שחקנים מדהמים ולהפוך אותם לסרט בינוני (מחמאה) מישהו התרשל בעבודתו ובמקום סרט לשטיח האדום בקאן קיבלנו דרמה טרחנית
        28/4/10 12:11:
      החברה דורשת לראות אותו.  לי היתה תחושה שזה לא בהכרח מופת. כנראה נתרום אותו בשביל הזוגיות
        27/4/10 11:15:


      אני תמיד חושבת פעמיים לפני שאני קוראת ביקורת על סרט מסויים שאני רוצה לראות. וקיים הסיכון שתגיע עם דעה מוקדמת, אין מה לעשות.

      אז אל תכעסו על חברנו ששיתף אותנו בדעותיו ובביקורת שלו (הכתובה היטב יש לציין)...

       

      ועוד לפני שראיתי את הסרטאני מצטרפת למחמאות שהרעפת על דאנה איבגי, אחרי שהלכתי לראות את המופע "ציפורלה" ההתאהבות שלי בה כבר הייתה סופית.

      נראה מה ארגיש אחרי שאראה את הסרט...

      תודה!

        25/4/10 17:14:

      אני אהבתי את הסרט. המשחק מעולה

      הבימוי והסיפור עם הביקורת שלנו כחברה

      גזענית ולא סובלנית.

      יופי של סרט - תלכו ותהנו.

        24/4/10 10:28:

       כשאראה, אחליט אם אני חשה כמוך,

      בינתיים, כוכב לך  על בקורת מושקעת וכתובה היטב.


      אוסף של שחקנים קאליברים לא תמיד מבטיח תוצאה טובה....

      אין כמו מושונוב, אין כמו אלקבץ, אבל לא תמיד מצרכים טובים עושים עוגה משובחת...

        24/4/10 08:17:

      לא אוהב את שם הפוסט,

      זה הקשר שלילי...

        24/4/10 00:10:

      לא עושה חשק ללכת....תודה על הביקורת המרתקת
        23/4/10 17:43:

      דנה איבגי אכן מלכה, אבל רונית אלקבץ היא המלכה האם. דווקא תכננתי ללכת לסרט הזה רק בשבילה. אנחנו אוהבים את רונית אלקבץ. מאוד.
        23/4/10 17:42:

      כתבת מעולה...

      לך*