באוונגרד ביקרתי לאחרונה לפני חודש וקצת, יום אחרי שנחתתי מהודו (זו גם אחת הסיבות שנעלמתי כאן), בסבב פגישות עם חברים, שכלל כמובן השווצה בצבע הברונזה החדש, והשלמת מאגרי אוכל מערבי. ![]() צילום: psychojr כשהגעתי ביקשתי הוגרדן שאני נוהגת לשתות במקום. בדיעבד הסתבר שהיא לא היתה כלולה בתפריט הארוחה, אך נראה שאף אחד לא התרגש מזה והבירה צנחה על שולחני בכל גודלה המפלצתי המרשים.
![]() צילום: psychojr
ראשונות
![]()
על השולחן כבר חיכו באפלו ווינגס (52 ₪) שטעמתי מהם רק בשביל המדגם, כי הרי באפלו ווינגס הם באפלו ווינגס... ואכן הם היו באפלו ווינגס די סטנדרטיים.
![]() צילום: psychojr עיקרית למנה העיקרית עמדה לפנינו בחירה מבין שלושת סוגי ההמבורגרים שהמקום מציע. אני הלכתי על המבורגר ישראלי (42 ₪) עם גבינת גאודה, שהוזמן מדיום ריר והגיע מדיום. עדיין מספיק טעים כדי לא להטריח את העובדים במקום, מצד שני גם מתוך חוסר ציפייה גדולה ממקום שמגיש לכל כך הרבה סועדים בו בזמן. לצד ההמבורגר הגיע פירה לא מרגש במיוחד.
צילום: הבורגנית מאלנבי
קינוח
אצלי ניצח הסופלה, שהוגש עם גלידת וניל ואגוזים, גלידת שוקולד וקצפת. חבריי לשולחן התעלפו מעוגת הגבינה, בעיניי היתה טעימה וזהו (אני לא חסידה גדולה של אפויות).
![]() צילום: psychojr והבורגנית מאלנבי לסיכום אוונגרד היא מסעדה ישנה ומוכרת, בהחלט מקום לקפוץ עם החברה' להשביע רעב של אמצע לילה או סתם קרייב לבשר סביר עד טעים. רוב החוויות שלי במקום היו חיוביות, במיוחד זכורה לי לטובה הפעם הראשונה... אבל זה כבר לפוסט אחר (וגם למדור אחר...) |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברוכה השבה כריסטינה. מקווה שנהנית לך :)
האמת שנסיון העבר שלי בסניף באבן גבירול (שנסגר) ומרמת החייל לא השאיר רושם משמעותי כלשהו. אולי אפילו אדישות.
אם כבר דיינר אמריקאי, אנחנו נוהגים לפקוד את הדיקסי או מוזס, שהם פחות או יותר באוץו טווח מחירים ומציעים חוייה אכילה טובה יותר