עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    שיעור חברה (או: תשכחו מפריז)

    5 תגובות   יום חמישי, 15/4/10, 08:19

    בואו נשחק משחק אסוציאציות קטן. אני אגיד מילה ואתם תגידו לי מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש: פריז. רומנטיקה עשויה להיות אחת המילים הראשונות. נכון? ובכן, תשכחו את פריז כפי שהכרתם ולכו לסרט יום החצאית. שלא תטעו ותצפו לסרט על שבוע האופנה הצרפתי או, חלילה, לסרט בנות מפונפן על התאווה לשופינג. תשכחו מכל זה.


    לפני כשנה וחצי הוקרן בארץ סרט צרפתי מצוין ממש שנקרא "בין הקירות" (הוא גם היה מועמד לאוסקר), שהיה בין הסנוניות הראשונות להציג סדקים בתדמיתה של האומה הצרפתית וביחסה אל הזר. בין הקירות הראה תמונת מצב מאוד לא פשוטה בבתי הספר הצרפתיים (בסרט מדובר בפרבר פריזאי), שאולי משקפים במקצת את מה שקורה בצרפת, לפחות בכל מה שמדבר לסוגיה האתנית, זרים ויחסה של המדינה אליהם ודן גם במקומה של הדת (בד"כ האיסלם), כבוד, אלימות ויחס לנשים. אחר כך הגיע "וולקאם" המצמרר והמחיש גזענות מהי, ומה שהיה סדק הפך בו לקרע מכוער של ממש בכל הנוגע ליחס לזרים והפערים החברתיים ההולכים ומעמיקים.


    אפשר להגיד שיום החצאית מתחיל במקום בו בין הקירות נגמר: שוב בית ספר בפרבר פריזאי ושוב קבוצת תלמידים שרובם בני מהגרים (או מהגרים בעצמם) מצפון אפריקה (אבל לא רק); שוב מורה במצבי לחץ; שוב חבית נפץ על סף פיצוץ ומציאות פריכה. וכך, מה שמתחיל בעוד יום שגרתי בכיתה עם מורה לספרות צרפתית, מאבד שליטה והופך לאירוע טרגי של ממש.
    כל מי שעמד פעם מול כיתה או בני נוער, יודע שזה מעשה לא פשוט בכלל, אך סוניה ברז'ראק (איזאבל אדג'ני, כמו שמזמן לא ראיתם אותה), מורה לא שיגרתית לכל הדיעות, לא תיארה שכך יתפתח יומה. כל מה שהיא רצתה זה ללמד את מולייר, אך מהדקה הראשונה ברור לכולם (כולל לצופים) ששיעור לא יהיה כאן. בני הנוער מתקיפים, חצופים, סוערים, בוטים ואלימים. בראשם עומד מוס, תלמיד שחור שלא ממש סופר אותה. תסכול רב, לחץ וחרדה, אבל בעיקר חוסר כבוד מינימאלי, גורמים לה לאיבוד שליטה ואקדח שמתגלה בתיקו של מוס במערכה הראשונה יירה ויירה ויירה. השאלה במי.


    יום החצאית, בעל השם המעט מטעה, מתחיל באינטנסיביות רבה ובעשרים דקות הראשונות שלו תחושו לחץ רב, תסכול ומחנק כאילו דחקו אתכם לתא צפוף במיוחד. בית הספר הופך בהדרגה לבית כלא וכולנו בני ערובה בו. ברגעים שהסרט יוצא מחלל הכיתה, מבעבעת האמת שמתחת לפני השטח (ואיתה גם השקרים, הקונפליקטים והמאבקים) ופורצת החוצה גם היא - היחסים בין המורים, בין משפחות התלמידים, המצב הפוליטי בצרפת עצמה ויחסים בין המינים. אם חשבתם שהלחץ איפשהו נרגע, אתם ממש טועים: ככל שהסרט הולך ומתקדם, עולה וצף אל פני השטח כל מה שמטריד בימים אלה את החברה הצרפתית - היחס לנשים (שנתן לסרט את שמו), היחס לדת, כבוד, ההתנשאות הצרפתית לזרים, הגזענות ותחושת הקיפוח ועוד ועוד אלימות שלא מרפה מדוושת הגז.


    איזאבל אדג'אני, שלרוב מאופיינות דמויותיה בעדינות (אולי בזכות יופייה ומראה הענוג בדרך כלל), קיבלה לידה תסריט די משובח שמציג דמות נשית חזקה שלא נכנעת לתכתיבים, שלא נכנעת למסורות ולנורמות, מובילה, מעורערת, מהרהרת, עצבנית ומורכבת (ולרגע זה לא נראה נלעג, על אף האזכור לסרט המתווך. כן, כן, ההוא עם סמואל ג'קסון), דמות שמורכבת מלא מעט ניואנסים של מרירות, תסכול, פחד וסרקאזם לצד מנות גדושות של אנושיות. ברז'ראק לוקחת את החינוך צעד אחד קדימה. לא בכדי זכתה אדג'אני בפרס הסזאר כשחקנית הטובה ביותר, היא פשוט עושה כאן ניסים ונפלאות בתפקיד שיש בו הרבה עוצמה וכוח, אך גם הומור דק ואבסורדי.


    לסיכום: קודם כל, אם עוד לא ראיתם את בין הקירות זה הזמן (חפשו בספריית הDVD הקרובה), הוא יעשה לכם הכנה טובה לסרט הזה. מיד אחריו תמשיכו ליום החצאית (שהתחנה המתבקשת אחריו היא הנביא, אחרי שבית הספר לא הצליח להציל את התלמידים ככל הנראה הכלא יהיה הנקודה הבאה במסלול), שעל אף פגמיו (וכמה סיפורי משנה מעט מיותרים) מדובר בסרט מטלטל, מסעיר, אינטנסיבי, מותח, סרקסטי, לפעמים עד גבול האבסורד, ובעיקר מדובר בסרט פסימי ועצוב, על קצוות שלא מתחברים ולא יתחברו, על אינטגרציה כושלת, על מאבקים בשם דתות, ומעל לכל, על היחס של גברים לנשים. דבר שחשבנו שעבר מן העולם.
    יום החצאית. סרט שלא יניח לכם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/4/10 08:58:
      תודה וכוכב.
        16/4/10 00:27:
      מפחיד ומעניין.
        15/4/10 21:55:

      לך*
        15/4/10 17:36:
      באותה משפחה אפשר למצוא את נביא שמתעסק בזרים בצרפת מתוך בית הכלא. אני שם...
        15/4/10 14:40:

      אהבתי מאוד את הסרט "יום החצאית"

      ממליצה מאוד - משחק משובח  תסריט

      גאוני.