שוב נאלצת לכתוב על אכזבתי  מהסרט ''אליס''

מזל שראיתי לאחרונה הצגות מעולות, כך שאכתוב בקרוב ביקורות טובות, ויותר מזה, נישמתי ניזונה באיכויות ברמה גבה וחזרה למוטב.

 איפה הפלאות בסרט?

עצב ורצינות שורר באולם בזמן הסרט, לא צחוקים והתרגשות.

הדבר היחדיד שתרם לי, זה שהתפתחה שיחה אחרי הסרט ביני לבין בני בן ה11, על מקומה של נערה בחברה באותם ימים ובארצות מסוימות, שהיו מוסכמות שהיה מאוד קשה להפר-

ואליס, שמילדותה הראתה סימנים אינדיבידואליסטים, בנערותה לא התאימה לה ללכת עם כללי החברה ולהתחתן עם המועמד שלא היא בחרה, ספק אם בכלל רצתה לבחור בגבר לחיים, כי לא נראהת שום נטיה רומנטית.

אליס בורחת אל תוך בור פנטסטי, ושם מתרחשים סיפורי אימה-

דמויות אפלות, מפחידות .

ממש לא סרט ילדים, אסור-

נראה לי גם לא סרט מבוגרים.

דמויות מוות, איפור לבן בדמות של המלכה הטובה.סרט אימה.

כמה עצוב שהולך תקציב כה עצום על סרט כזה-

במקום להפחיד ילדים, תאכילו אותם בתקציב הזה-

יש מספיק ילדים רעבים בעולם, ומבוגרים שגם לא מגיע להם להיות רעבים.

עדיין בוחרת בפשטות-

והצמא לסירטי איכות לילדים מתגברת לאחר צפייה בסרט הזה.