עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    אדום של גד

    אני כותב על טיולים, ספורט, סיורים בארץ וקולנוע ואוכל.מצלם הרבה טבע,חיות,אתרים בארץ.מקווה שתהנו .

    0

    נער משום מקום

    ביקורת על "נער משום מקום"

    נער משום מקום

    8

    סרטים  סרט, גון לנון

    8 תגובות   יום שלישי, 6/4/10, 21:16

    כל מי מרכיב משקפים עובר (או שנתקע בו) את השלב של הבושה מהרכבת החפץ שיקנה לך לעולם שמות חיבה כמו "אבו ארבע","משקפופר"...גם ג'ון לנון הצעיר חווה את הדבר בסרט, רוב הזמן משקפיו נמצאים בכיסו, למעט הדקה של היציאה מהבית ,בהן דודתו המאמצת (מימי) מצווה עליו להרכיבן, או שהוא לומד תווים מפול מקרתני (תומס סנגסטר).

    דבר מצחיק שלאחר שנים מספר יקראו דגמי המשקפיים העגולים על שם המרכיב המפורסם שלהן "משקפי ג'ון לנון"...

    הסרט מספר לנו את סיפור ילדות של לנון עד ניצני להקת החיפושיות האגדית, הסיפור הוא די דרמתי, ג'ון  הצעיר (אהרון ג'ונסון) נקרע בין שתי האימהות שלו,הדודה מימי סמית (קריסטין סקוט תומס) המופנמת דאגנית מקרוב קפדנית, והבילוגית ג'וליה לנון (אן מארי דאף) המפוזרת נעה בין עצב לצחוק, רגשנית ואוהבת מרחוק,אגב נראה שהסרט מרכך את הסיפור שג'ון נהג לישון עד גיל מאוחר יחסית עם אימו במיטתה.

    קצת מצחיק האופן בו צירף ג'ון לגרעין הלהקה המתגבש את פול מקרתני ואת ג'ורג הריסון למרות שלא נראו לא בתחילה בשל מראה נקי מידי או גיל צעיר... 

    לפי דעתי סרט כזה היה צריך להמשיך עוד קצת ולהשלים את סיפור חייו של הזמר/מלחין/משורר/סופר (מקווה שלא השמטתי תואר) האגדתי שנרצח לפני כ 30 שנה.

    הסרט הוא אפרורי כמו כל סרט שעוסק באנגליה של התקופה שלאחרי המלחמה העולמית הגדולה השנייה, אבל עדיין מסקרן לגבי המקור שממנו צמח הנער משום מקום או ליברפול של שנות החמישים -שישים.

    מהסרט מוסקת תובנה שבכדי להפוך למוזיקאי גדול אתה חייב לחוות טרגדיה וכאב, במקרה שלנו שני החיפושיות (זה כתיב תקין?) איבדו במרוצת ילדותם את אימא ולפעמים גם את אבא , רינגו סטאר חווה פרידה של ההורים בגיל 3 , והיה חולני מאוד בילדותו. רק ג'ורג' האריסון הורס לי את התזה.  . .אגב ממה שלא מופיע בסרט ג'ון לנון התעלם מבנו ג'וליאן בילדותו, ג'וליאן "תרם" מציור שבו צייר את חברתו מהגן לוסי מרחפת בין יהלומים שיר ללהקה "lucy in the sky " , ו"גרם" לפול לכתוב לו שיר עידוד (ששונה מג'ואל לג'וד) "hey jude".

     

    הסרט בינוני לא היסטרי, ומקבל ציון 3 בסולם עכבר קפה, על ההחטאה בסיפור סיפורו המסקרן של ג'ון לנון.  


    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/4/10 21:34:

      צטט: מחרוזת 2010-04-27 21:10:37


      נחמד לקרוא על הסרט דרך המשקפיים שלך.

      אני אהבתי את ההתמקדות של הסרט בתקופה הראשונה לחייו של לנון, שכן את השאר אנחנו מכירים.

       

       

      תודה מחרוזת.

      :-)

      אני הרגשתי שצריך להיות המשך לסרט 

      אבל טוב שיש מגוון דעות.

      המשך שבוע טוב

      :-) 

        27/4/10 21:10:


      נחמד לקרוא על הסרט דרך המשקפיים שלך.

      אני אהבתי את ההתמקדות של הסרט בתקופה הראשונה לחייו של לנון, שכן את השאר אנחנו מכירים.

        12/4/10 17:55:

      צטט: eladp82 2010-04-12 16:37:16

      אני לא רוצה להיות קטנוני, אבל...

       

      "רוב הזמן משקפיו נמצאים בכיסו, למעט הדקה של היציאה מהבית ,בהן דודתו המאמצת (מימי) מצווה עליו להרכיבן, או שהוא לומד תווים מפול מקרתני (תומס סנגסטר)."

       

      אם זה מה שהופיע בסרט, אוי ואבוי ואוי ואבוי.

      אחת האנקדוטות היותר מעניינות וידועות לגבי מקרטני היא שהוא לא ידע לקרוא ולכתוב תווים.

      זה אמנם סרט על לנון ולא על מקרטני, אבל אי דיוק כזה בפרטים בסרט שמתיימר לספר סיפור חיים הוא שערורייה.

       

      "לפי דעתי סרט כזה היה צריך להמשיך עוד קצת ולהשלים את סיפור חייו של הזמר/מלחין/משורר/סופר (מקווה שלא השמטתי תואר) האגדתי שנרצח לפני כ 30 שנה."

       

      אם קראת לו סופר אין סיבה שלא לציין את המיני-קריירה שלו כשחקן (כיכב בסרט "כיצד ניצחתי במלחמה" ושיחק עוד כמה תפקידי משנה בסרטים כאלה או אחרים). הוא גם היה צייר די טוב, למרות שאני לא חושב שהוא פרסם יותר מדי ציורים. מה שבטוח, הוא אהב את זה לא פחות ממוזיקה, ואפילו את הבאסיסט הראשון של הביטלס, סטוארט סטאקליף, הוא הכיר בביה"ס לאומנות. (הוא בכלל לא היה באסיסט, אגב, אבל אף אחד מחברי הביטלס לא ייחס חשיבות רבה לכלי או למי שמנגן עליו עד שנת 62')

       

      "שני החיפושיות (זה כתיב תקין?)"

       

      לא :)

       

       תודה eladp82

      לגבי שתי הערות הראשונות יש אמת בדבריך , אבל ככה זה בקולנוע מייפים דברים,יוצרים אמיתות.

      ולא רציתי לעייף את הקורא , הוא (לנון) היה גם פעיל פוליטי (שלום?). 

      השלישית נכתבה בהומור כי כידוע החפושיות הן זמרים, שני זמרים, שתי חיפושיות===> שני חיפושיות.

      :-) 

        12/4/10 16:37:

      אני לא רוצה להיות קטנוני, אבל...

       

      "רוב הזמן משקפיו נמצאים בכיסו, למעט הדקה של היציאה מהבית ,בהן דודתו המאמצת (מימי) מצווה עליו להרכיבן, או שהוא לומד תווים מפול מקרתני (תומס סנגסטר)."

       

      אם זה מה שהופיע בסרט, אוי ואבוי ואוי ואבוי.

      אחת האנקדוטות היותר מעניינות וידועות לגבי מקרטני היא שהוא לא ידע לקרוא ולכתוב תווים.

      זה אמנם סרט על לנון ולא על מקרטני, אבל אי דיוק כזה בפרטים בסרט שמתיימר לספר סיפור חיים הוא שערורייה.

       

      "לפי דעתי סרט כזה היה צריך להמשיך עוד קצת ולהשלים את סיפור חייו של הזמר/מלחין/משורר/סופר (מקווה שלא השמטתי תואר) האגדתי שנרצח לפני כ 30 שנה."

       

      אם קראת לו סופר אין סיבה שלא לציין את המיני-קריירה שלו כשחקן (כיכב בסרט "כיצד ניצחתי במלחמה" ושיחק עוד כמה תפקידי משנה בסרטים כאלה או אחרים). הוא גם היה צייר די טוב, למרות שאני לא חושב שהוא פרסם יותר מדי ציורים. מה שבטוח, הוא אהב את זה לא פחות ממוזיקה, ואפילו את הבאסיסט הראשון של הביטלס, סטוארט סטאקליף, הוא הכיר בביה"ס לאומנות. (הוא בכלל לא היה באסיסט, אגב, אבל אף אחד מחברי הביטלס לא ייחס חשיבות רבה לכלי או למי שמנגן עליו עד שנת 62')

       

      "שני החיפושיות (זה כתיב תקין?)"

       

      לא :)

        9/4/10 09:14:

      צטט: aniamos 2010-04-09 00:21:01

      חיוך

       

       תודה עמוס.

      :-) 

        9/4/10 00:21:
      חיוך
        7/4/10 17:32:

      צטט: מיקה33 2010-04-06 23:12:56


      אילן,

      לא ראיתי, וחבל על פי הסקירה

      שלך שלא פרשו את יריעת חייו

      המרתקת כולל תקופת יוקו אונו

      הסוערת, עד הסוף המר.

      בעיקרון כל הלהקות הבריטיות

      הטובות ביותר צמחו בערי התעשייה

      האפרוריות מתוך מחאה על החיים

      בעוני, בלחץ והשחיקה המנוולת

      בערים אלה.

      ראה: לד זפלין, בלאק סאבאת....קצרה

      היריעה למנות כאן את כולן.

       

       באמת חבל, ללנון הגיע יותר מסרט על ילדותו-נערותו.

      תודה מיקה . 

       

        6/4/10 23:12:


      אילן,

      לא ראיתי, וחבל על פי הסקירה

      שלך שלא פרשו את יריעת חייו

      המרתקת כולל תקופת יוקו אונו

      הסוערת, עד הסוף המר.

      בעיקרון כל הלהקות הבריטיות

      הטובות ביותר צמחו בערי התעשייה

      האפרוריות מתוך מחאה על החיים

      בעוני, בלחץ והשחיקה המנוולת

      בערים אלה.

      ראה: לד זפלין, בלאק סאבאת....קצרה

      היריעה למנות כאן את כולן.