עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    אדום של גד

    אני כותב על טיולים, ספורט, סיורים בארץ וקולנוע ואוכל.מצלם הרבה טבע,חיות,אתרים בארץ.מקווה שתהנו .

    0

    האצ'יקו

    10 תגובות   יום שלישי, 23/3/10, 19:46

    אתם הולכים להתאהב בכלב החביב הזה (למעשה אלו 3 כלבים בני אותו גזע האקיטה העונים לשם: ציקו ,לילה,פורסט) , ואתם הולכים כנראה להזיל דמעה או יותר.

    הסיפור מתחיל עם הגעתו של גור כלבים חביב, מיפן לארה"ב, הארגז בו מאוחסן הגור נפתח באיזה שהוא שלב, וגם התג אליו רשומים פרטי המשלוח אובדים.

     

    זהירות ספויילר

     

    האציקו הכלב בוחר למעשה בפרופסור למוזיקה חביב (ריצ'רד גיר) פארקר וילסון, הפרופסור מתאהב בו, ומכאן מתחברת לה אהבת נפש בין הכלב הקטן לבעליו, בתור מנהל תחנת הרכבת בריד'ג משחק מיודענו מ"סינפלד" (ג'יסון אלכסנדר) .

    הפרופסור מתקשה להכניס את הגור לביתו בשל וטו חד משמעי מצד רעייתו קיית וילסון (ג'ון אלן), אך מתקשה יותר לוותר על גור שאליו נפשו נקשרה.

    לבסוף האישה נכנעת, והפרופסור מאבד את הראש, בגידול הכלב המקסים, שגורר אותו למצבים מביכים ומצחיקים לרוב, הפרעה לזוג האוהב במיטה, נסיעה אסורה ברכבת,הרס של חפצים בבית, סירוב ללמוד לשחק קאצ כמו כל כלב נורמלי שמרצה את בעליו, מפגש עם בואש.

    האצ'יקו החביב מפתח לו הרגל מגונה ומסרב להפרד מבעליו גם שהוא ממהר למקום עבודתו ברכבת, לאחר נסיונות עיקשים ,

    הוא מפתח לו הרגל להמתין לפארקר בגינה מול הרכבת, מול עיניהם המשתהות של העובדים במקום.

    הכלב מתחבב על כל בני המשפחה האם, הבת, החתן,ועם הזמן גם על הנכד.

    לפתע נפטר הפרופסור בהתקף לב בעבודה , ולמרות הטרגדיה אהבת הכלב אליו לא משתנה ואף מתעצמת, והכלב לא חורג ממנהגו להמתין לבעליו במקום הקבוע מול תחנת הרכבת, לאורך שנים כשהוא מטופל ע"י עובדי המקום עד לסוף כל בשר ודם.

    מדובר פה על סיפור אמיתי שקרה ביפן בין השנים 1923-1934 על מקרה דומה, ובתחנת סאבויה מוצב עד היום פיסלו של הכלב הנאמן שהמתין לבעליו המת במשך 9 שנים עד מותו מזיקנה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/12/10 16:06:

      צטט: בר כוכבא 2010-12-22 18:44:52

      סרט עוצמתי. הדמעות זלגו לי מעצמן...

      לא נעים להודות, אבל הסרט בהחלט סוחט דמעות .

      :-)

        22/12/10 18:44:
      סרט עוצמתי. הדמעות זלגו לי מעצמן...
        25/3/10 17:55:

      צטט: מיקה33 2010-03-25 15:44:58


      אוי, איזה סיפור קורע לב,

      החום והתום שלהם הורסים אותי.

      מכינה את הטישיוס.

      רק מלקרוא את העלילה

      נקרע לי הלב, אז מה יהיה בסרט ?

      *

       

      היי מיקה.

      כמו שאני מכיר אותך, 2 חבילות טישו לפחות...

      הסרט הזה סוחט רגשות.

      תודה.

      :-)

        25/3/10 15:44:


      אוי, איזה סיפור קורע לב,

      החום והתום שלהם הורסים אותי.

      מכינה את הטישיוס.

      רק מלקרוא את העלילה

      נקרע לי הלב, אז מה יהיה בסרט ?

      *

        24/3/10 16:25:

      צטט: ליאת z 2010-03-24 13:48:31

      אני בכיתי כמו משוגעת. אחד הסרטים היותר מרגשים שראיתי השנה. כמעט באופן בלתי הגיוני, המבקרים קטלו אותו ללא קשר לאפקט שלו על הצופים.

       

       

      תודה ליאת.

      אני לא מתבייש להגיד שנאלצתי לשטוף את הפנים בסוף הסרט שלא יראו שירדו לי דמעות.

      :-)

       

        24/3/10 16:24:

      צטט: aniamos 2010-03-24 07:02:38

      מקווה שיצא לי לראותתתת

       

       

      תראה עמוס , זה כדאי.

      תודה.

      :-)

        24/3/10 16:23:

      צטט: צבי קירשטיין 2010-03-23 20:40:26

      גם אני התרגשתי מאוד מהסרט

      ולא פעם הזלתי דמעה.

       

      תודה צבי.

      באמת סרט מרגש וסוחט.

      :-)

        24/3/10 13:48:
      אני בכיתי כמו משוגעת. אחד הסרטים היותר מרגשים שראיתי השנה. כמעט באופן בלתי הגיוני, המבקרים קטלו אותו ללא קשר לאפקט שלו על הצופים.
        24/3/10 07:02:
      מקווה שיצא לי לראותתתת
        23/3/10 20:40:

      גם אני התרגשתי מאוד מהסרט

      ולא פעם הזלתי דמעה.