עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    פיזיקה למתקדמים (או על ילדות פלא מבטיחות במיוחד)

    ביקורת על "פרקים נבחרים בפיזיקה של אסונות"

    פיזיקה למתקדמים (או על ילדות פלא מבטיחות במיוחד)

    11

    ספרים  

    7 תגובות   יום חמישי, 25/2/10, 15:04

     הרשו לי לפתוח בשורה התחתונה, כבר בשורה העליונה. זה לא קורה לי הרבה פעמים, אבל כשזה קורה צריך להגיד את זה: אם יום אחד אכתוב ספר, ככה אני רוצה שהוא ייכתב. כלומר לא בסיפור (כי כבר יש אחד, קוראים לו פרקים נבחרים בפיסיקה של אסונות) אלא בסגנון ולמרות שאני לא אוהב להכתיר כתרים כבר אחרי הספר הראשון, אפשר להגיד שמרישה פסל היא לגמרי אחד מהדברים הבאים בספרות (ויכולה בשקט לעמוד לצד זיידי סמית', ג'ונתן ספרן פויר וניקול קראוס). במילים אחרות, פסל היא אחד העפרונות היותר מחודדים שיצא לי לפגוש לאחרונה (לא פנים אל פנים , כי אם פנים אל ספר).

    עכשיו אפשר להתחיל.

     אומרים הרבה דברים על הנוער של היום: שהוא רדוד ושטוח כשטיח דק במיוחד, שהמשפט הכי ארוך שלו בנוי מ140 תווים וידע כללי הוא לומד מ"אחד נגד מאה". הנה אחת ששוברת את כל מה שחשבתם על נוער בכלל ואמריקאי בפרט. כן, בלו ון מיר היא נערה יוצאת דופן בכל מובן. כל כולה תחכום וחכמה (ושם הספר הוא אחרון התחכומים, תאמינו לי). עולם התוכן שלה מורכב מקלאסיקות ספרותיות וקולנועיות הבאים לידי ביטוי בחיבה יתרה עד מאוד לסוגריים (כמוני J) ובעיקר לציטוטים ומראי מקום מספרים שקראה (ולא סתם קראה, אלא יודעת לצטט בדיוק ברגע הנכון מילה במילה את המקורות). לעתים נדמה שהביבליוגרפיה שקראה בימי חייה הקצרים יכולה להכיל בשקט את בית אריאלה על כל מפלסיו.


    אומרים שהחינוך בא מהבית, במקרה של בלו ון מיר אין תיאור מדויק מזה: אביה, גארת, הוא מרצה בכיר ומצודד באוניברסיטאות וקולג'ים יוקרתיים במיוחד בחורים נידחים במיוחד (אלמן, במקרה שתהיתם, האוסף לחיקו נשים רבות המכונות בפי בלו "חיפושיות יוני"). כיאה לאנשים משכילים במיוחד, גארת מעט עסוק בעצמו, אבל זה לא מונע ממנו להיות בעל דעות מוצקות, מתנשאות וחדות גם אם בלתי שיגרתיות על העולם בכלל ועל חינוך בתו בפרט.


    המושג בית הוא די נזיל בעבור גארת ובלו הנעים ונדים ברחבי היבשת הצפונית מדי כמה חודשים, אם אנשים רגילים עוברים אולי 4-5 בתים במהלך חייהם דמיינו מה זה לעבור שלושה בתים בשנה אחת, כל שנה. אין ספק שגם לזה יש השפעה רבה על בלו, עולמה ודרכיה ליצור קשרים עם העולם, שלא לומר עם בני נוער בגילה. אפרופו גיל, כעת היא בשנה האחרונה ללימודיה, רגע לפני הרווארד. כן, בלו ון מיר גם היא עפרון חד במיוחד.

    פרקים נבחרים בפיזיקה של אסונות (ואל תטעו בשם המטעה, החצי מתחכם וחצי מתוחכם), מתאר את שנת הלימודים האחרונה כפי שבלו מספרת לנו ומחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון מהווה את קורות היקלטותה בבית הספר סט. גלווי, פגישה מקרית עם האנה, מורה לקולנוע יפה ומסתורית שתיכנס מיד לליבה (מה שלא ימנע מבלו לנסות ולפצח אותה בצורה מתמדת) וכניסה לחבורת "כחולי הדם", אותה חבורה נחשקת שאין סיכוי ולא הקל שבקלים להתקבל אליה.

    בחלק הראשון והמבואי ייזרעו הזרעים לטוויסט עוצר הנשימה והמטלטל בחלקו השלישי. בין לבין מתארת בלו בלשון חלקלקה, חכמה, חדה, מלהיבה ושנונה כמו שאף פעם לא שמעתם בן נוער (ושלא תטעו, מדובר גם בסופרת צעירה מאוד כיום בת 32 ובת 28 כשפרסמה את הספר)את עולמה ובעיקר את קשריה עם החבורה, שמנהלת קשר סבוך, מוזר ומטריד עם המורה (היא מצידה רואה זאת כאפשרות לקידום הנוער). כמו כל תלמיד שפוגש את המורה שלו ברחוב ומגלה לתדהמתו שיש לה חיים מחוץ לביה"ס, כך תנסה החבורה לתהות מה יש מאחורי החומה הבצורה ששמה האנה.

    שיאו של הספר מגיע בחלק השני, אז יוצאת החבורה בראשותה של האנה לטיול סודי בהרים. כל זה טוב ויפה אלמלא היה שם מבוגר אחראי באמת.  במהלך הטיול תמצא האנה את מותה ותתגלה על ידי בלו תלויה מאחד העצים (זה לא ספוילר זה אפילו כתוב בגב הספר J). האם התאבדה? האם נרצחה? בלו, שכל הזמן היתה בספק לגבי האנה לא מניחה לפרשה ומחליטה לחקור את מותה של מורתה האהובה (היו סמוכים ובטוחים שזה לבטח לא הפיתול האחרון).

    מכאן ואילך מה שהתחיל כעוד ספר נעורים אמריקאי של נערה מתבגרת וחכמה במיוחד, המתארת כביומן את שנת ההתבגרות היפה בחייה, מסעותיה ברחבי אמריקה, יחסה עם אביה ומאהבותיו, קשריה עם הבנים וחוויות מהלימודים, מבהיר מהר מאוד שהתבלבלתם בספר ובלי ששמתם לב, זה הפך להיות סוג של ספר מתח מאוד מודע לעצמו, אבל רק סוג של, האם הוא בכלל ספר על קונספירציות? זה בכלל לא משנה, כי רגע לפני הסוף יגיע הספר לשיא חדש שיהדהד כסטירה מצלצלת...

    הבחירה (המופלאה והחכמה) של פסל לקרוא לכל פרק בשם של יצירה ספרותית קלאסית, החל מאותלו ואנקת גבהים עבור דרך פיגמליון, מאדאם בובארי, מובי דיק וכלה בסוד הגן הנעלם היא לא רק ניים דרופינג שבא להשוויץ בידע הכללי של בלו (והמחברת), כי אם תמצות מדויק וחד של הפרק. תחפשו היטב בכל פרק ותמצאו את בין השורות את ההקבלה למקור הספרותי. הברקה.

    כאמור, אין ספור ציטטות ואין ספור אזכורים (שעם הזמן מבינים שחלקם בדויים), הופכים את העלילה המפותלת גם ככה למעט מסורבלת. כמו עם הרבה מתבגרים העסוקים בעצמם, לפעמים מתחשק להגיד לה טוב הבנו, הלאה...שכן לעתים עם כל המבריקות והשנינות, זה טיפה מנג'ס יותר מדי. אז הקריאה בפרקים נבחרים עשויה להתיש. אבל רק קצת. מצד שני, לא מעט פעמים תרצו לקרוא את אותה פסקה שוב ושוב ולהשתאות נוכח כשרון הכתיבה המבריק והאירוני באופן מעורר קנאה (על אף עודף הערות ביניים בדרך על מנת להבין הכל).

    על אף השם המתוחכם, אך הגיקי מעט (שלא לומר חנוני, כי למי יש כוח לפיזיקה עכשיו) פרקים נבחרים בפיזיקה של אסונות הוא אחד הספרים הטובים של השנה האחרונה ובלו ון מיר היא אחת הדמויות מהסוג שנכנס מיד ללב. מרישה פסל מציבה לעצמה רף גבוה מאוד לאחר שהציגה לראווה ספר ביכורים גם אם יומרני ומעט ארוך, הוא מושקע במיוחד, חזק ואינטנסיבי, אירוני וחד, שקריאה בו גם אם לפעמים מתישה הופכת למשתלמת (תלמדו משהו) ומקבלת בכל פעם כפל משמעות. מבין הספרים הרבים לאחרונה שנכתבו על ידי מבוגר אך מובאים מנקודת מבטו של מתבגר, בלו ון מיר מקבלת בקלות  (שוב) את תואר התלמידה מצטיינת בכיתה.

    פרקים נבחרים בפיזיקה של אסונות מאת מרישה פסל, בהוצאת מודן

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/3/10 15:33:

      בהמלצתך - רכשתי אתמול.

      מבטיח לחזור עוד חצי שנה עד שנה לספר איך היה חיוך

      (לא קרוא מספיק ספרים ובטח שלא מספיק מהר...)

        1/3/10 08:29:

      אחרי זה מה נותר לי?

      לרוץ לסטימצקי או צומת ספרים...

      אין מה לעשות:)

       

      תודה

        27/2/10 21:34:

       

      אחלה ביקורת, מסקרן, גם אחלה שם באמת. איכות שמזיכרה לי את ההיסטוריה הסודית (שהוא גם במקרה אחלה ספר). מעניין - גם התוכן של הספר (כפי שהוא מצטייר מהביקורת לא קראתי) הזכיר לי את ההיסטוריה הסודית, וגם השם. הם באמת דומים?

      שמעון פרס לידך ילד.

        27/2/10 09:47:


      אפשר להגיד שמרישה פסל היא לגמרי אחד מהדברים הבאים בספרות (ויכולה בשקט לעמוד לצד זיידי סמית', ג'ונתן ספרן פויר וניקול קראוס). ..

      תמריץ לקרוא...

      תודה לך*

        26/2/10 00:36:


      חנן וסיוון תודה על תגובותיכם!

      חנן אתה לא יודע שידי בכל? :))))

       

      סיוון אני מוכן להשאיל לך ..

        25/2/10 21:07:

      בגלל הביקורת הזאת אין לי ברירה אלא לקרוא את הספר בעצמי, אחלה טיזינג עשית לנו :)
        25/2/10 17:34:

      עכשיו אתה שולח ידך גם לספרים? אתה בלתי נלאה? ממש שמעון פרס של הביקרות

      נעים לקרוא. ליד המיטה יש ערימה של 5 ספרים שנקראים בו זמנית. נעים לקראו אותך, אולי גם את הספר