עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    עכבר גלובלי

    ארוכה הדרך לקולם של מלאכים

    ביקורת על "הדוד וניה - בית ליסין"

    ארוכה הדרך לקולם של מלאכים

    1

    אמנות ובמה  

    1 תגובות   יום שלישי, 26/1/10, 19:22


    המחזות של צ'כוב מוכיחים בקריאה וצפייה נוספים שאין חדש תחת השמש, כל המאוויים שלנו דומים, גם אחרי 100 שנה ויותר, אנחנו כמהים לאהבה, רוצים שיכבדו אותנו, נהנים מאינטריגות ורכילות ובזים להשכלה המתנשאת על אנשיה הצבועים. זה בבסיסם של בני האדם וצ'כוב ידע לשים על זה את האצבע ולכתוב על כך, ב"הדוד וניה" הוא גם כתב והתריס כנגד השתלטות האדם על הטבע והריסתו, ממש הקדים את מה שכבר קורה לעולמנו, זעק ואנחנו משלמים את המחיר.

     

    אכן נפלא היה אמש בבית ליסין לשמוע את הטקסטים קורעי הלב אודות חיים מרוסקים, ובסיום המחזה את המונולוג המפורסם של סוניה "אנו נשמע קול מלאכים..."  הדיכאון במיטבו. אבל עד שהגענו לרגע הזה של ההשתחוויה היה לעיתים קצת קשה. וזה לא שהצוות המוכשר לא עשה עבודתו נאמנה, בכל זאת מדובר בשחקנים מצויינים כמו מיה דגן, שגילמה באימפולסיבית יותר ממה שמצריכה הדמות של סוניה לטעמי. וששון גבאי שתמיד מצויין והפעם בתור הדוד וניה, וליאור אשכנזי המסוקס עדיין על אף הידלדלות גופו וחוסנו. מרים זוהר כרגיל נפלאה, ממש הצליחה להביא את תקופת צ'כוב לבמה בזכות משחק ששייך ל-old school עם דיקציה כבדה ומכובדה. וכמובן יובל שרף הג'ינג'ית הכי הלוהטת שיש על הבמה (ולכל תאטרון יש אחת כזו זה כנראה חובה באנסמבל) תמימות מהולה בסקסיות שמחפה על משחק לא תמיד בשל.

     

    על כולם ניצחה הבמאית דדי ברון שלצערי הרב במקום לתת קצב חדש ועדכני לטקסטים האלמותיים הללו (בתרגום טוב מאד של שלמה מושקוביץ) היא קרטעה בקצב. חבל כי סוףסוף מעלים קלאסיקה בבית ליסין ועוד אחת מצויינת אבל לעיתים קצת מייגע.

    גם התפאורה האפורה של כנרת קיש לא היתה מענינת מלבד איזו מטאפורה שנתלתה על הקיר.

     

    לסיכום נפלא הטקסט ונהדרים השחקנים אבל קצת יותר להדק (רינה ירושלמי העלתה לפני כשנתיים את שלוש אחיות לצ'כוב גם כן. ועשתה זאת בצורה מעולה עד מצמררת).

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/2/10 14:02:

       

      למעשה במקביל מעלה הבימה את "השחף" שזה מעניין. "השחף" הוא מחזה אהוב עלי יותר מה "דוד ואניה" ובכל זאת יצא שראיתי את הדוד ואניה. מה שחשבתי  לעצמי אחרי ההצגה הוא: "מעניין אבל..." אז מה היה חסר? אני חושב שביסודה הצגה טובה צריכה לגרום לנו לא רק לחשוב אלא קודם כל להתרגש עם הדמיות בזמן אמת.  להגיע אתן לקתרסיס או למפח נפש. ב"דוד ואניה" זה לא קרה. הרגשתי ריחוק מסויים מכל מה שהתרחש על הבמה. בקיצור: לא התרגשתי. אני חושב שעיבוד מודרני לדוד ואניה היה הולם יותר. אני לא תמיד חסיד של עיבודים מודרניים. הכול תלוי לא ב"מה?" אלא ב"איך?". לסכומו של עניין: הצגה מהוקצעת וכולי..אבל.....חסר משהו... 

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      תגיות

      פרופיל

      avi-von
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין