עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    שלום ולהתראות

    ביקורת על "להתראות"

    שלום ולהתראות

    8

    סרטים  

    2 תגובות   יום חמישי, 21/1/10, 12:00
     
    מה היינו עושים בלי המלחמה הקרה? אין ספק שהמלחמה ההיא בין ארה"ב לרוסיה, השאירה אחריה מלבד משמעויות פוליטיות גם לא מעט מזכרות תרבותיות- בשירים (Russian של סטינג הוא נציג בולט ומוכר), בספרים (ג`ון לה קארה בנה מזה קריירה) וכן, גם בקולנוע לא נפקד מקומה של אותה מלחמה (ד"ר סטרנג`לאב והמרדף אחר אוקטובר האדום הם הבולטים לטובה, והיו עוד כמה סרטים שניסו לעשות להריסון פורד קריירה). איכשהו תמיד הסרטים והספרים האלה מתמצים בריגול ובגידה, כאילו אלו הסוגיות היחידות שבערו באותה עת.

    הנציג התורן לעסוק במלחמה הקרה והפעם בזוית הצרפתית, הוא הסרט "להתראות". הסרט מבוסס על אותה פרשיה נודעת שכונתה, איך לא, בשם- להתראות. או ליתר דיוק farewell. אז לטובת כל אלו שנרדמו בשיעור היסטוריה נזכיר מהי אותה פרשיה ששינתה את פני המלחמה הקרה: קולונל  סרגי גריגורייב (במציאות ולדימיר וורטוב, לא ברור למה אם זה סיפור אמיתי יש צורך לשנות את שמות הדמויות, אבל ניחא ) מהנדס בכיר בק.ג.ב שהעביר בתחילת שנות ה80 מסמכים סודיים בעלי חשיבות אסטרטגית יוצאת דופן (כן, לא תאמינו באיזו דרגת חשיבות) לשירות הביון הצרפתי. יחד עם המסמכים הפליל וורטוב גם מרגלים סובייטים שהזרימו מידע אל אמא רוסיה. הקולונל הבוגדני כונה בצרפת ובבית הלבן farewell- להתראות. האינטרס לבגידה אם רציתם לדעת, הוא רצון להבטיח חיים שלווים בצרפת ולברוח מרוסיה המאיימת והחונקת, האח הגדול גרסת שנות ה80 במלוא עוצמתו. בסרט (שאפשר לכנותו כעיבוד חופשי לעלילה שהיתה באמת, ע"ע ממזרים חסרי כבוד) הדגש הוא על הידידות ההולכת ונרקמת בין סוכן הביון הצרפתי במוסקבה לבין גריגורייב. הסוכן הצרפתי, כמו גם ידידו הרוסי יתחבטו מלבד בסוגיות הריגול הסבוכות, גם בשאלות בגידה, מחויבות ומוסר: כמה אתה מוכן להקריב ולהשתנות למען האחר? עד כמה אתה עומד על עקרונותיך?  מהי המחויבות של המדינה לאנשיה? האם מי שבוגד במדינתו יבגוד גם במשפחתו? האם בגידה במולדתך שוות ערך לבגידה במשפחתך ולהיפך? האם סיכון משפחתך לטובת המדינה הוא בגידה?

    אכן שאלות מרתקות, נכון? בדיוק המטעמים שעושים מהם סרט מצוין, ואכן על הנייר יש לסרט הזה את כל המרכיבים להיות מותחן ריגול עוכר שלווה ועצבים עם דיון משמעותי וביקורתי. אבל משהו טיפה לא עובד בסרט הזה, או בעדינות ניתן לומר שיש כמה חורים לא ברורים בעלילה. אז נכון שלקחת סיפור אמיתי ולעבד אותו מחדש זה מותר ולגיטימי וכבר הזכרתי את "ממזרים" של טרנטינו ששטח מחדש את המציאות והציע סוף אחר למקרה שקרה באמת, מה היה קורה אילו. כאן זה פשוט פחות עובד וגם לא ברור למה לשנות גם את השמות וגם חלק מהעלילה, כאשר זה לא משרת ממש את הסרט, להיפך זה אפילו פוגם בו.

    כאמור, על פניו יש כאן את כל הרכיבים לסרט מוצלח באמת ונתחיל בעיצוב האמנותי המושלם. הבמאי כריסטיאן קאריון, שעשה בעבר את חג שמח האוסקרי (והביא לטעמי גם שם דיון שטחי ביותר על מלחמת העולם השנייה) עשה כאן פשוט סרט יפה. צילומים מרהיבים, פריימים מקוריים וכמו שאמרתי קודם- עיצוב אמנותי פשוט מדויק ומושלם. אבל כמו שאני טוען שנים, יופי זה לא הכל בחיים. מה עם עלילה ומתח? חבל מאוד שהסרט מזדחל לו לאט לאט בחוסר אחידות בין סצנות מעניינות, מותחות ואפילו משעשעות לעתים, לבין סצנות ארוכות מדי ומשעממות עד מוות. רק לקראת הסוף מישהו שם נזכר שזה גם סרט מתח והחליט להכניס קצת עניין ורוח חיים בעלילה. לא שאני הורס משהו, אבל הסוף עשוי מצוין ממש. ממש.

    חוץ מזה ניחן הסרט בשני שחקנים בולטים ובלא מעט שחקני משנה. שני השחקנים הבולטים של הסרט, באופן מפתיע הם דווקא במאים. את קולונל גריגורייב משחק לא אחר מאשר הבמאי האהוב עלי אמיר קוסטוריצה. קוסטוריצה (יאללה רוצים סרט חדש!!) שמשחק בגמלוניות חיננית, נשמע לעתים מדקלם את הטקסט אך בדרכו הגמלונית הזו הצליח בסופו של דבר להתחבב עלי ונראה שהתאים לתפקיד. אצל חברו הצרפתי הדברים עובדים ביתר קלות. את תפקיד הסוכן הצרפתי פייר מגלם בטבעיות רבה ובצורה הרבה יותר משכנעת גיום קאנה (הבמאי של אל תגלה למשל). אולי כדאי שכל אחד מהם יתרכז במה שהוא טוב בו באמת- קוסטוריצה בבימוי וקאנה במשחק. מסביבם באים והולכים לא מעט שחקנים- אמריקאים (וילם דפו למשל ופרד וורד כרונלד רייגן הקריקטורי), צרפתים ורוסים, אך רוב רובם מגלמים דמויות די שטוחות.

    אז להתראות הוא קצת כמו שיעור היסטוריה טיפוסי (ונא לא להעלב אם במקרה אתם מורים להיסטוריה)- מעניין רק לפרקים. יש כאן דיון אך הוא שטחי מדי, שמגיע לשיאו בסוף מצוין, מותח ומעניין אך הדרך אליו מעט מייגעת (אם כי מעוצבת לעילא ועילא). כסרט ריגול מותח, הוא עובד חלקית בלבד ואינו הכי טוב שראיתם בתחומו. דווקא כשיעור היסטוריה הנותן מושגים וכמעביר רוח של תקופה (המלחמה הקרה) הוא יעיל יותר. ומילה אחת לקוסטוריצה: תחזור לתפקיד הבמאי. דחוף. 
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/1/10 18:57:


      אכן סרט לא מושלם, אך החבירה של שלושה במאים לסרט היסטורי חשוב די מעניינת.

      *

        22/1/10 00:32:

      אני היתי מוסיף לו עוד מעט בניקוד. אחרי הכל קוסטריצה.

      אני יכול להסכים איתך שיש מעט תחושה של פספוס. בימוי מרושל מעט.