עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    ימי מתושלח (או ארוחת בוקר מפתיעה)

    8 תגובות   יום שלישי, 19/1/10, 08:47

    כמו שהתחלתי לספר לכם זה מכבר, פלורנטין הולכת ומסתמנת באמת כאוצר בלום של ברים קטנים ומיוחדים, עם סגנון שכונתי קסום, אך גם בתחום הקולינרי השכונה אינה טומנת את ידה בצלחת. קולינרי קולינרי, אך כמעט ולא תמצאו כאן מקומות מפונפנים כמו באחות הצפונית נווה צדק, או מקומות יוקרתיים כמו בשדרה ההיא המרוחקת מכאן רק כעשר דקות הליכה (ודקה ברכב, לא כולל חניה), אך מנטלית הרבה יותר מזה. אולי זו הקרבה לשוק לוינסקי עם הגבינות והתבלינים והנקניקים ואולי זה הריחוק ממרכז העיר וההתמקמות בלב השכונה, שמאפשר ליותר מקומות כאן להיות פשוטים, אך כל כך טעימים.

     

    הנה מקום שבקלות רבה מאוד יכול להתחרות בארוחות הבוקר התל אביביות, ואפילו להכנס לליגת העל של המקומות המועדפים לארוחת בוקר מקסימה, חמימה, מושקעת, טעימה ובעיקר- לא סטנדרטית שיש כאן. נעים מאוד להציג- מתושלח (חידה- נראה אתכם מפשפשים בזכרון ולא בגוגל- מי היה מתושלח? התשובה בסוף הביקורת).

     

    על אף שמו המטעה, מתושלח נולד רק לפני כשנה במסגרת טרנד ברי היין ששטף את העיר (והותיר אחריו מקומות חמודים בעיקר באיזור נחלת בנימין). ברי היין האלה לא הביאו רק תצוגת תכלית של יין לסוגיו, כפי שניתן לחשוב בטעות משמם, אלא גם מנות אוכל משודרגות (ובעיקר מיני מעדנים) במחירים יחסית שפויים (מיתון אתם יודעים, זה כזה 2009). בית היין הנוכחי מתפאר גם במטבח שלא היה מבייש את הטובות שבמסעדות. חלק מהמנות כאן הן מנות קטנות, מבוססות גבינות ונקניקים וחלק תבשיל ממש. כלומר, גם חנות ובר יין, גם מעדנים וגם אוכל. חגיגה של ממש. ותודה לאלוהי הטרנדים.

     

     

    אוריאל אקוסטה הוא אחד הרחובות הכי יפים ומיוחדים של השכונה (שלא לומר בעיר בכלל), מן רחוב הולנדי קטן עטור מרפסות קטנות וצבעוניות, שזור עצי הדר נושאי פרי משל היינו באמצע איטליה או ספרד (חברים, מי צריך חו"ל כשיש לנו מקומות נפלאים כל כך?!) והרי זה רק מתבקש שימצא בו בית מרזח שכזה שיציע בשבת שמשית (או חורפית לחלופין) איזה אוכל ומשקה להחיות את הנפש הדואבת משבוע עבודה מתיש.

     

     

    כך יצא שכבר הרבה זמן אנחנו זוממים על המקום ועל ארוחות הבוקר שלו ששמן יצא למרחוק כבר מזמן. במקום יש שלושה סוגי ארוחות בוקר. האחת, הסטנדרטית יחסית, זו שאי אפשר בלעדיה- ארוחת הבוקר הישראלית המוכרת לכם מכל מקום שמציע ארוחות בוקר. אנחנו כהרגלנו כוונו דווקא לשתי הארוחות היותר מעניינות והיצירתיות בתפריט (הקרטוני):

    א' הלך לחפש את שורשיו והזמין ארוחת בוקר רוסית המתהדרת בצלחת עמוסה בארבעה בְליני (בלין ביחיד, Blini), שזה סוג של פנקייק רוסי ובמילים אחרות- לביבה, שהגיעה ארצה ממזרח אירופה. על הבליני החמודים כאן יש ארבע תוספות מענגות: גבינת קממבר, גבינת רוקפור, שמנת וסלמון ואיקרה. כיוון שאנחנו נוהגים לחלוק מנות (ואני אינני אוכל דגים, מבקר בלאי, אני יודע) התמקדנו בתוספות הגבינה ואלו התגלו כפרוסות גבינה שמנמנות ומעולות שנחו להן על הבליני והמילה מעדן קטנה עליהן. עוד נכלל בארוחת הבוקר הזו סלט רוסי שכלל פיסות מטיאס יפות (א' מוסר- טעים, מאוד טעים), פרוסות קבנוס וירקות, שוט וודקה (לבוקר רוסי שמח במיוחד, לנו היו עוד תכנונים להמשך היום אז המרנו לעוד מיץ תפוזים) ושתיה נוספת. ליד כל זה הגיע גם לחם. ואתם יודעים כבר ומכירים את חולשתנו ליופי, סליחה ללחם. אחח אלוהים איזה לחם. זו כיכר שמנמנה מאוד שנעה בין פוקצ'ה ללחם מרוקאי שנאפה על אבנים, כאשר הוא חתוך בצדדים ולשם הוכנסו גמבה ושמן זית. מי ימלל גבורות מתושלח, מי. ברגע זה ממש, כאשר לחם כזה מגיע לשולחן, יש משהו שיכול לקלקל את היום? בחיים לא. אגב, תענוג הבוקר הזה יעלה לכם 55 ₪, בדיוק כמו ארוחת הבוקר הכפרית שאני בחרתי.

     

     

    אני לא יודע מאיזה כפר הגיע מתושלח, אבל בכפר שלי ארוחות הבוקר הצטיינו בעיקר בקוטג', עגבניה שנחתכה זה עתה, ביצים מהלול של השכן ולחם לבן מהצרכניה. אז אנחנו שנינו לגמרי לא מאותו הכפר. כי הכפר של מתושלח הזכיר לי דווקא יותר את ארוחות הבוקר הכפריות באיזה חבל באסקי נגיד מאשר את עמק חפר. בארוחת הבוקר הכפרית התענגתי על חביתה עבה שנעשתה היטב עם המון קבנוס וחתיכות בשר והיתה חביתה מליגות אחרות לגמרי. כמה פשוט ככה טעים. באמצע הצלחת נחה לה צלוחית עם צ'ילי קון קבנוס, שכללה אף היא (תנחשו תנחשו) חתיכות קבנוס מבושלות בתבשיל ספייסי, עטור בעגבניות טעימות ובצל. למה מגיע לי כל האושר הזה. עוד בצלחת הגיעו חתיכות קממבר נפלאות שפגשנו כאן קודם ואין ספק שמפגש כזה לא רואים כל יום ועוד נצפו בצלחת ירקות חתוכים ומתובלים וכן חתיכות קבנוס טעימות. גם לארוחה זו נלווה אותו לחם אגדי הי"ד שנטרף כלא היה. יצויין לטובה גם מיץ התפוזים שנסחט במקום והזכיר שאחרי הכל זה תל אביב כאן.

     

     

    הביקור במתושלח היה הפתעה קולינרית טעימה, שסימנה אותו כבית אוכל טוב מאוד (את היין לא טעמנו, אבל נחזור גם נחזור, ראו הוזהרתם) שעושה חשק לשוב לשם גם בשעות הערב ולא רק בשביל היין, אלא גם לטעום את שאר המנות המסקרנות שבתפריט העץ שעל הקיר (ועוד לא אמרתי מילה על העיצוב המתושלחי, כמו המחסן של סבא). אין ספק שארוחת הבוקר המעולה היתה פתיח מוצלח ביותר לסופשבוע שמשי שבא אחריה.

     

     

     

    נ.ב.

    מתושלח (אני אוהב שמות עבריים למקומות, זה ישראל כאן!) לידיעתכם הרבה, היה בנו של חנוך, אביו של למך וסבו של נח, בונה התיבה. הוא דמות הנזכרת בספר בראשית (פרק ד) בסדר הדורות שבין אדם לנח. מתושלח הוא סמל לאריכות ימים, חי 969 שנים, משך הזמן הארוך ביותר במקרא. אני מאחל זאת גם לחבר הפלורנטיני.

     

     

     

     

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/1/10 17:26:

      אני חושב שבפעם האחרונה שהיתי בפלורנטין היה בבגסי לפני 5 שנים.

      שיכנעת אותי לזוז דרומה. נצייץ לך שנבקר שם...

        19/1/10 21:58:


      הביקורת שלך כתובה מקסים ועושה לי חשק לבקר ולסעוד במקום. כמו פיסה של ארץ ישראל היפה.

      גם אני אוהבת שמות עבריים למקומות חדשים.המילה צרכניה מחזירה אותי תמיד תמיד למושב ילדותי.היתה צרכניה אחת (שהיום היא סופר של אחת הרשתות), מגדל מים כנראה אחד וכמה טרקטורים של פעם ..

      תודה רותם .

        19/1/10 19:48:

      ביקורת מקסימה לגמרי!

      עושה חשק לבקר. הרחובות ההולנדים יעלמו בקרוב לגמרי, עם רבי הקומות העצומים-יוקרתיים שאנו מתעקשים לבנות דווקא בלב שכונות רגועות כל כך, בעלות מגוון של שימושים ואנשים.

        19/1/10 19:02:


      לפחות הארוחות טריות ולא מימי תושלח...

      :))

      לך )*

       

        19/1/10 18:08:

      צטט: city rat 2010-01-19 14:01:37

      ומה עם המסקל?

       

       

      גם תורו יגיע...
        19/1/10 14:27:


      כמה יפה כתבת.

      התיבול ההומוריסטי מחליק בין מנה למנה ומגליש לי בגרון תאווה לטעום.

      שווה.

        19/1/10 14:01:
      ומה עם המסקל?