עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    בלי-פלייה

    הכאוס בקצה המינ-הרה

    0 תגובות   יום שישי , 8/1/10, 02:02

    להקת המחול קולבן דאנס הירושלמית בניצוחו והנחייתו של הכיראוגרף והיוצר אמיר קולבן, מעלה את מינ-הרה.

    על פי התוכניה אנו עומדים לחזות ב: "אירוע בימתי שונה... מופע של תשוקה בלתי ניתנת לכיבוש, של בילבול ומבוכה, של יהירות, עונג ודו-שיח מתמשך בין היוצר לרקדנים ובינם לבין החומר... ".  גורניטש.

    מהיהרות אכן לא חסר ביצירתו החדשה של קובלן; מה לא נזרק לקלחת בערב ססגוני זה.  ממדע המערכות המורכבות, ועד למופע אשר עוסק בהליך יצירתו שלו עצמו.

    חזרה גנרלית שהיא מופע, שהוא מחול, שהוא חזרה, שהיא מופע, וכו' וכו'. מבולבלים? גם אנחנו.

    -

    אך ניכר כי מידת הבלבול אינה צפויה להתנדף במהלך הערב, אשר נודד מהמטריד במקצת בתחילתו, ועד לגבולות הביזאר הטוטאלי לקראת סופו. כל זאת, בכיכובו של קולבן, אשר ממען לרדת מהבמה ולו לדקה אחת, תוך שהוא מוציא עוד ועוד "שפנים" מכובעו, ומנווט את הטיטאניק הכיראוגרפית לטביעתה העגומה והבלתי נמנעת. 

    -

    ניכר כי היומרה שיבשה דבר או שניים בקו מחשבתו של קולבן, כי אחרת יתקשה כל חובב מחול סביר, להסביר את הנעשה על הבמה. דיקלום טקסטים בנאליים, קטיעת המופע מספר פעמים במהלכו, דואט מביך וביזארי של קולבן עם רקדנית הלהקה הצעירה ממנו ב 30 שנה לפחות.

    כל אלו ועוד אינם מהווים ערובה לערב מחול מוצלח במיוחד, וניכר כי דבר אינו ממש מתחבר ביצירה, ומשאיר את הצופה בכאוס לא פחות גדול מזה העולה מהתוכניה.

    -

    כיראוגרפאית, מינ-הרה, פשוט אינה מספקת את הסחורה. היא רפטטיבית מדי, שבלונית ובלתי מאתגרת.

    את כל אשר מופיע בה, גם בחלקיה הטובים יותר, כבר ראינו באין ספור יצירות קודמות, ובשלל וריאציות אחרות, חלקן פרי יצירתו של קולבן עצמו. ניסיונה של היצירה לחשוף את מורכבות התהליך של יצירתה עצמה, מצטייר כגימיק, אשר אינו עומד לה אפילו בהתחלתה. גרוע מכך הוא חוסר יכולתו של יוצרה להכיר בעובדה כי נוכחותו הבימתית אינה מפסיקה לחבל בעבודת רקדניו גם במעט הקטעים היותר מבטיחים של הערב.

    -

    אנסמבל רקדניו של קולבן מהווה קאסט מרשים, המפגין יכולת טכנית משובחת לצד עבודת צוות מסונכרנת להפליא.

    דואטים אחדים במהלך הערב אכן עובדים יפה, ומבנים תנועתיים שונים על אף שנראו כבר בלא מעט עבודות אחרות מתפקדים היטב ומספקים את העניין הדרוש. כל אלו כאמור, אין בהם די בכדי להציל את הערב מחוסר קוהרנטיות טוטאלי, ומטורדנותו של הבוס הנרקסיסט, שאינו חדל מלחבל, בנוחכותו על הבמה, במעשה ידיו.

    -

    תקופה לא פשוטה עוברת על קולבן ולהקתו בבירה הסמי-אירנית, המכונה ירושלים. רקדנים רבים נטשו את הלהקה בתקופה האחרונה והוחלפו באחרים, חזרות מתקיימות לצד עינו הבוחנת של הציבור החרדי, אשר מדי פעם משליח טיטול לאות הערכה ללהקה ופועלה. ומעל כל אלו, חרב התקציב המאיימת, המשרה אי-וודאות שמסייעת רבות לשקט הנפשי של צוות הלהקה ורקדניה.

    ניכר כי קולבן ורקדניו מנהלים מלחמת מאסף חסרת סיכוי כנגד המעט שעוד נותר מאופיה התרבותי של העיר.

    ובכל זאת אין בכל אלו כדי להפוך את עבודתו האחרונה של קולבן לכזאת שתזכה למקום של כבוד בהיכל המחול המודרני בארץ. בניסיונו לירות לכל כיוון אפשרי, הצליח קולבן לפספס כמעט כל מטרה. לנו, לא נותר כקהל, לקוות כי מדובר במעידה חד-פעמית, שתתוקן בעבודותיה הבאות של הלהקה, לכשיבין כיאוראגרף הבית, כי לא הוא ומלחמתו הם לב העניין, אלא המחול עצמו.  

     

    ---------------------------------------------

     

    היצירה: מינ-הרה, מאת אמיר קולבן, 2009.

    רקדנים יוצרים: אילת יקותיאל, אתי טובי, חן לשר, הילה זהר, דנה הנדלר,

                         הראל קיי, ליאור תבורי ואמיר קולבן.

    עיצוב תלבושות: יסמין וולק

    עיצוב תאורה: שי יהודאי 

    מוסיקה: סיגור רוס, אלפרד שניטקה, מרקאן דדה, נפס, ו.א. מוצרט,

                 האפס דה קורסון ואחמד אל מוגברי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      פרופיל

      PrivateDancer
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין