עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    הכל בגלל בריוש קטן

    9 תגובות   יום חמישי, 7/1/10, 07:48
     

    סופשבוע בפתח וזה שוב הזמן הטוב ביותר לפנטז על בראנץ' טעים, חמים ומנחם. הרי כל השבוע עבדנו כמו...רק בשביל להגיע לרגע הזה בסופ"ש: לשבת רגל על רגל, לשתות קפה טוב ולהתנחם בפחמימה איכותית ואנינה. נכון? נכון!

     

    ובמסגרת החיפוש אחר הבראנץ' הזה, שיעשה נעים בלב ובבטן ויפתח בטוב טעם את השבת (וגם במסגרת הכרות עם השכונה השכנה) טיילנו לנו שוב בנווה צדק השכנה היפה, זאת שתמיד אנחנו שמים עליה עין אבל היא משחקת אותה יקרה ויוקרתית. מה שנכון נכון. תוך כדי שיטוט בשכונה ותחושות הרעב בבטן הגענו למסקנה שבוקר כזה לא יכול להסתיים בלי ארוחה טובה. אם נודה על האמת, התעורר בנו חשק עז למאפים משובחים ואיכותיים. כאלה אנחנו המכורים לפחמימות. ואם כבר מאפים ופחמימות, אז חייב לטבול אותם במשהו. חשבנו על בראסרי אבל היא בשכונה אחרת (ומה? כל שבוע?) והרעב כבר מציק מציק. התחליף הכי קרוב ששמחנו לחזור אליו והוא מכיל בחובו את המאפים הכי טעימים ויפים (כן יפים) בשכונה, כך שתוך כדי כתיבת שורות אלו בא לי לקום, לעזוב הכל ולרוץ לקחת לי איזה בריוש. ואני מדבר על דלאל.

     

     

    כאחת השוות  והיפות יותר בנווה צדק, מתהדרת דלאל (המסעדה) בתור ארוך בכניסה (אם לא הזמנת מקום כמונו נגזר עליך

    ל-ה-מ-ת-י-ן) ובמארחת חמוצה שמשחקת אותה הרד-טו-גט. אם לא היינו מכירים את המאפים המהוללים ששווים כל דקה ארוכה של המתנה כבר מזמן היינו הולכים, אבל חשק זה חשק זה חשק ואף המתנה לא תרחיק אותנו מהבריוש המקסים שלנו.

     

     

    כך הגענו לנו לשולחן רעבים עד מוות ומוכנים לקבלת המאפים שלנו. הבראנץ' בדלאל (כל סופשבוע בין 12-17) שייך אף הוא לטרנד הדי המעצבן תרכיב-אותו-בעצמך (מזל-שלבשל- עוד-לא-נתנו), כלומר יש את הארוחה הסטנדרטית נוסח עדות הביצים-לחם-גבינה-סלט ושתיה ב55 ₪, אבל אני מאמין שבמקומות האלה חובה עליך לחרוג מהנורמה ולהתרכז במנות המעניינות באמת בתפריט. כך יצא שאם אתה רוצה מנה מעניינת/יצירתית וגם לחם (להזכירכם-בגללו אנחנו פה) וגם שתיה אתה מרכיב בעצמך ארוחה שהיא טיפה טיפה יקרה מהממוצע.

     

     

    כאמור, אנחנו חרגנו מהשגרה, אבל לא יכולנו בלי המאפים האגדתיים. אי לכך ובהתאם לזאת הזמנו ארוחת בוקר קונטיננטלית (34 ₪) שמקנה לנו סלסלת מאפים מאלפים/מעלפים/ממיתים, חמאה נימוחה, ריבה ושתיה.  בואו נדבר רגע על המאפים האלה- מדובר בסלסלה המכילה גם לחם (טעים טעים אבל הוא ממש לא העיקר) אבל הדבר הכי חשוב בה הוא המאפים המיוחדים הכוללים עוגות קטנות ובעיקר- את הבריוש הזה ימח שמו. אוף! איזה תענוג, איזה טעם. נצחון מוחץ באליפות העולם בבריושים למרחקים קצרים לפה שלי.  בבריוש הזה הסתתרו כל מיני תופינים שעזרו לבצק המרגש גם ככה להיות שירה של ממש. מעשה אומנות בבריוש אחד. ובקיצור- למות. כיוון שהמאפים האלה חוסלו די מהר, הרבה לפני הגעת המנות העיקריות ביקשנו תוספת. במקרה הזה התברר כי הלחם הוא חופשי אבל עוד בריוש קטן אך קסום יעלה לך 3 ₪. אין ספק, החיפזון מן השטן.

     

     

    הא מרוב דיבורים על מאפים שכחתי שגם אכלנו אוכל של ממש:

    א' כהרגלו הולך על מנת הבוקר המועדפת עליו אחרי הקרוק מאדאם וזה- אגז בנדיקט (42 ₪ לא כולל כלום) ולו רק בזכות הרוטב ברנייז (שהוא אחיו התאום כנראה של ההולנדייז). בצלחת גדולה ומבהיקה נחו להם שני בריושים ועליהם ביצים עלומות מקסימות וחינניות. וכמובן- הרוטב. אז אולי זה הברנייז הזה, שאולי הוא התאום של ההולנדייז (כך נשבע המלצר) אבל הוא נופל בהרבה מזה הבראסרי והיה מעט מיימי. זה לא מנע מא' לסיים זאת יפה ולבקש עוד אחד J. למרות ששוב נפלתי מהבריוש, א' חשב שזאת מנה טובה וחביבה אך לא תכתב בספר דברי הימים של בנדיקטוס.

     

     

    אני הזמנתי את השקשוקה של ויקי שהבטיחה וקיימה גם זיתי קלמטה האהובים עלי וגבינת פטה. השקשוקה (42 ש") שהיתה רותחת התגלתה כחרפרפה, עוקצנית וטעימה. היא קיבלת נפח, עומק וייחוד בזכות הזיתים ומליחות נעימה גם מהגבינה ושכחתי- בליבה שחו להן שתי ביצים עשויות למחצה שאפשרו לחלמון להתערבב שם יפה יפה. שקשוקה טובה וטעימה, וגם אם לא מסעירה (טוב כמה אפשר להסעיר בשקשוקה) היא חוסלה יפה באמצעות מספר פרוסות לחם מעולות.

    את הכל שטפנו בעזרת קפה הפוך מהמשובחים וטעמנו (רק בשביל המתיקות, כן) מהריבה שנלוותה לסלסלה והתגלתה כנפלאה ממש.

     

    לסיכום,

     

    דלאל היא בעצם מלכת השכונה החדשה ובהתאם לכך הקהל הבא בשעריה. בערב נראה לי שמאוד יקר בה אך הבראנץ' שלה שעלה בסופו של דבר 118 ₪ לזוג הוא טוב מאוד. הוא אולי לא מציע שום דבר חדשני שלא תמצאו בשום מקום, אבל המקום יפה ונעים, האוכל טעים ואיכותי ומי צריך יותר מזה בשביל להזדחל אחר כך שמנמן וטוב לב מעודף פחמימות... אבל אם יש סיבה אחת ששווה המתנה של חצי שעה ושירות מתנשא זו סלסלת המאפים המושלמת והחלום על מנוי חופשי חודשי לפריז.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      שיואו! עשית לי חשק!!
        10/1/10 18:17:


      אחלה ביקורת, כרגיל.

       ממש עשית לי חשק לבקר במקום.

      אני באמת מעריכה את היכולת שלך לגרום לשקשוקה או ארוחת בוקר להשמע כ"כ מסעירה ומלהיבה....

        8/1/10 22:23:


      היי, ראיתי את המקום, זו אכן אחותה של "דלאל" הסמוכה, אך טרם נכנסתי לשם.

      ב"דלאל" עצמה הייתי בערב לפני שנה ליום הולדתי, היה נהדר, כולנו נהנינו.

      אז עושה רושם שגם במקום עם המאפים אנחנו ניהנה - נקווה לנסות בקרוב.

      אני כבר מריירת על הביצים בנדיקט... נשמע טעים...

      תודה.

        7/1/10 20:41:


      אני מתייחסת לבריוש...סוף סוף

      5 מתוך 5.

      כמכורה לפחממות...נהנתי

      ,לקרוא את תאורך המרנינים...

      אבדוק מקרוב בהקדם האפשרי...

      לך*

        7/1/10 18:45:
      האמת שאתה צודק, בנוגע למאפים ולטעמים אבל את מחיר ההמתנה בכניסה והמארחת חמוצת הפנים..אני כבר לא שם חמוד.. פשוט תזמין שם פעם הבאה ותזמין אותי איתך.. :)
        7/1/10 18:01:
      אתה יכול לגלות לי מה אתה לוקח שאתה כזה פעלתן? זה רק מארוחות הבוקר בסופ"ש? קשה לי להאמין נשיקה
        7/1/10 15:24:

      כרגיל, אתה הורס לי את החיים ואת היום של הדיאטה

      וחוץ מלהגיר ריר כרגע אין לי כלום בראש....

      צוחק

        7/1/10 13:51:

      צטט: חנן הראל 2010-01-07 13:34:59

      דלל זה המסעדה ליד סוזן דלל שמזכירה את הבראסרי ויש לה חצר עם בר?

      ישבתי שם פעם. חביב הקונספט של החדרים מסביב החצא עם הבר. 

      הקמפארי שלהם היה מצויין (למרות שבבראסרי מגישים אותו עם מיץ תפוזים סחוט טרי)

       

      זו בדיוק היא...

        7/1/10 13:34:

      דלל זה המסעדה ליד סוזן דלל שמזכירה את הבראסרי ויש לה חצר עם בר?

      ישבתי שם פעם. חביב הקונספט של החדרים מסביב החצא עם הבר. 

      הקמפארי שלהם היה מצויין (למרות שבבראסרי מגישים אותו עם מיץ תפוזים סחוט טרי)