עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    נו אז איך האווטאר הזה?

    ביקורת על "אווטאר - תלת ממד"

    נו אז איך האווטאר הזה?

    11

    סרטים  

    12 תגובות   יום ראשון, 3/1/10, 23:53

    נו, אז מה אתם אומרים על אווטאר? היה שווה לחכות את כל השנים? האם זה הסרט הכי גדול של ימינו או סתם נפיחה שיצאה מכלל שליטה?

     

    חברים יקרים, כבר שבועיים מסתובב בינינו הסרט הכי מדובר של העת האחרונה. יש האומרים שאחריו הקולנוע כבר לא יראה אותו דבר, אגב גם המתנגדים לסרט אומרים בדיוק אותו דבר. כחובב של סרטים קאמריים קטנים ואינטימיים, אווטאר הוא הניגוד המושלם והקיצוני אליהם ועל כן נעתי בין רצון עז לראות על מה כולם מדברים לבין החשש מכל העומס הויזואלי הזה. יעני לס איז מור...איף יו נואו וואט אי מין. אז התבדתי.

    אכן באווטאר הזה אין שום דבר קטן (טוב, חוץ מיצורים  קסומים אגדתיים), אבל נדמה שכל פריים וכל סצנה נועדה לעשות רק דבר אחד- לגרום לך להגיד "וואו. דבר כזה עוד לא ראיתי בקולנוע" או לחילופין "וואו זה הדבר הכי יפה שראיתי אי פעם" וכן הלאה (בכל זאת מדובר ב160 דקות של סרט, אז תחשבו כמה פעמים אתם הולכים להגיד וואו). גבירותי ורבותי, אווטאר הוא הספקטקל הכי יפה, הכי גדול, הכי גרנדיוזי, הכי לוהט וגם הכי מושקע שתראו בימים אלה ובכלל נראה לי בזמן הקרוב בקולנוע.

     

     

    אבל בואו נתחיל מהתחלה. 12 שנים אחרי טיטאניק הבמאי ג'יימס קמרון חוזר ובענק עם המופע המממ סליחה, הסרט הכי מושקע בהיסטוריה של הקולנוע (אתם מוזמנים לתקן אותי אם אני טועה). בתחילה הגיעו הקדימונים (הטריילרים) שלא ממש עזרו להבין לקראת מה אנחנו הולכים, אבל אז הגיע הטיטאניק הזה והיה כבר חשש שכמו הספינה ההיא ששקעה למצולות כך יהיה גורלו של האווטאר הזה. אבל איפה הוא ואיפה שקיעה במצולות. תגידו תרגיל מבריק בקידום מכירות וביחסי ציבור, תגידו הכל, אבל על השקעה כזאת ועל מופע זיקוקים כזה באמת אף פעם לא ראינו. אני, אני רותם מימון, מודה ולא אבוש- נהניתי כמו ילד קטן ברכבת הרים של ריגושים. ושוב, במקום לספר קצת על מה הסרט גלשתי שוב לדבר שהכי מפתה לעשות עם הסרט הזה- להתלהב מהאפקטים. אבל האפקטים זה בכלל לא הכל כאן.

     

     

    עיקר מבקרי הסרט רעמו על שני דברים מרכזיים בעייתיים לדעתם, האחד האורך ועם זה אני מסכים לחלוטין. כמה שהסרט הזה יפה, מומלץ לא לבוא אליו עייפים מדי. העין צר לה מלהכיל את כל הגודש הזה ויש מצב שמצמצתם פספתם איזה יצור מרהיב עין ושובה לב. אבל בחייאת, הסרט טיפה ארוך. קצת עריכה לא היתה מפחיתה מעוצמת החוויה. נראה לי, לא?


    הביקורת השניה על הסרט היתה דווקא על הסיפור. כבר שמעתי טענות על רמת הפיגור של הסרט בתחום הנ"ל ואני שואל-האם אף אחד ממליוני הצופים בארה"ב לא שם לב שהסרט הזה מביא להם את האמת המרה בפנים? הכיבוש, כמו שאמרו פה כבר שנים- משחית! שאם מגרדים טיפה את האפקטים והמציאות המדומה, מסתתר לו סיפור פציפיסטי אנטי מלחמתי, נגד הקולוניאליזם בכלל ואנטי אמריקאי בפרט! במילים אחרות, הסרט הזה הוא בעצם פוקהונטס- הדור הבא. תוך כדי צפייה לא יכולתי שלא להיזכר גם ברוקד עם זאבים עטור האוסקרים של קוין קוסטנר, האם בקרוב אצל קמרון? וגם חשבתי על סרטו של טרנס מאליק- העולם החדש עם קולין פארל (סרט איטי מאוד ויפה יפה יפה).

    כמו אצל פוקהונטס ההיא ובסרטים הארוכים ההם, כך גם באווטאר הזה - (וזה הקיצור של הקיצור) חייל (כאן- מארינס לשעבר) מתחזה לבן שבט כחלחל ( סאם וורתינגטון הכובש שתראו אותו בקרוב בגרסה האמריקאית גם לסרט הישראלי החוב) על מנת לכבוש ולהביא מינרל יקר שהשבט במקרה יושב עליו. עם הזמן הוא יפגוש נסיכה מקומית (זואי סלדנה המעולה שאותה ראינו השנה גם בסטאר טרק), יתאהב ויעבור צד. ולא סתם יעבור צד, אלא גם יצא להלחם נגד עמו שלו, שבכלל יתגלה כמקור הרוע עלי אדמות ועלי ירחים. נשמע מוכר לא? תודו, יחסית לסרט אמריקאי מיינסטרימי מדובר בחתיכת מסר ובחתיכת אמירה!

     

     

     

    אז נכון שכל הסיפור הזה נמתח לאורך 160 דקות אבל ברגע שמתמסרים לסרט נטול הכוכבים כמעט (אם לא מחשיבים את סיגורני ויבר כמושכת קהל ואת ג'ובאני ריביסי) נשארים עם יצורים מדהימים מקיר לקיר (לראות רק בתלת מימד ושלא תעיזו להוריד, לא חבל?!), עם סצנות קולנועיות בלתי נשכחות וסצנת קרב מפוארת הנמשכת קרוב ל40 דקות ובמקרה הזה מדובר בנס- בחיים לא ראיתי 40 דקות שחולפות בשניה! חברים, לכו לאווטאר אם לא בשביל הסיפור אז לפחות למופע הכי יפה, מבדר וכייפי בעיר (או בעצם להיפך).

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/1/10 18:04:

      לגבי הסיקוול...

      טיפלנו בנושא :

      אווטאר תל אביב

       

      http://www.youtube.com/watch?v=K8kXHKTgUUI

        5/1/10 16:09:


      טוב מן הסתם נסחפתי ברור שראית סה"כ מאד אוהב את הביקורות שלך!

      רק זכרתי שבסרט הם כלכך גבוהים לעומת בני האדם זה הצחיק אותי טיפה..

      מעניין אם קמרון יעשה סיקוולים הוא אמר שאולי כן. בדרך כלל אנחנו יודים מה רמת הסיקול למרות יוצאי דופן ולמשל אחד יוצא מאד מאד דופן זה המשך שקמרון עצמו ביצע לנוסע השמיני!

        5/1/10 13:48:


      תומרון - היצורים הכחולים הם "קטנים"?! אתה ראיתאת אותו סרט שאנט ראינו!?

      בני הנאבי באווטר, גובהם כ-3 מטרים. לא יודע מה הגובה שלך אבלבהשוואה אלי 186 ס"מ אני לא ממש מרגיש "גדול" לידם...

       

      נב

      בבקשה אל תנפץלי את המחשבה שגם בשאר הביקורות לא כלכך ראית את הסרט!!

      אני סמוך עליך!

        5/1/10 11:18:

      גם אני נהניתי מהסרט ,

      אשמח לראות אותו פעם נוספת.

       

        4/1/10 20:01:

      רותם, כתבת יפה כהרגלך.

      דעתי- השעה הראשונה היא די מעלפת.העושר הויזואלי הצליח לקנות אפילו חשדנית אסתטיקה בלבד שכמותי.

      יש משהו בהיפיות של הסרט שמאד כובש בהתחלה, ומצליח לא לעצבן.

      הבעיה מתחילה כשהעין מתרגלת ליופי של הסרט.

      לא רק שהעלילה לא מצליחה- בעיני- להחזיק את השלוש שעות-  היא פשוט נהיית קצת מביכה.אבל הסרט חוזר לעצמו בעשרים דקות האחרונות בסיקוונס עם הגנרל (נזהרת מספויילרים).אקשן מעולה.

      בכיף היה אפשר לעשות שם קצת סניפ סניפ עם מספרי העריכה.

       

      הדבר הכי יפה בסרט זה הכבוד לפרטים.באמת יש שם תשומת לב מדהימה.

      והשחקנית בעיני מקסימה.

      אגב, עוד משהו בעייתי בסרט זו המוזיקה- היא די נוראית.

      .

        4/1/10 17:09:


      באתי ,ראיתי,נהתי...

      לך *

        4/1/10 16:53:
      ביום שבת, אינשאללה וחמדוליללה
        4/1/10 16:11:


      רותם! עשית לי חשק.. ודרך אגב סיגורני ויבר מופיעה בסרט?? איזו הפתעה..מבחינתי סיבה נוספת ללכת.. אז קדימה אני בדרך

      ומקווה להתמודד עם עניין הזמן, אין לי סבלנות כבר לסרטים הארוכים ארוכים ארוכים הללו אבל נשמע שזה שווה את הישיבה..

      עכשיו רק צריך להתגבר על אתגר השגת הכרטיס :)

      ננשיקות

        4/1/10 15:43:


      רותם

      ביקורת יפה

      אני אלך, אני אלך.... רק אחכה שהתורים יתקצרו קצת ואמצא מישהו שיצטרף (כי חייבים שמישהו לידך ישמע את הוואוו)

      ואחזור לחוות את דעתי

        4/1/10 11:45:
      ראיתי אותו ביום שהוא יצא ומאז אני מבטיח לעצמי שאלך לראות אותו שוב ואני אל מגיע לזה. אז הנה אני מבטיח לעצמי שוב שאראה אותו היום
        4/1/10 10:47:
      פעם בעשור בערך מגיע סרט שמשנה את איך שאנחנו חושבים על קולנוע. כזה הוא אווטאר. הקדשתי את הכרטיס שפתחתי לסרט הזה. אתה מוזמן
        4/1/10 00:11:

      מחזק כמובן, לכו לראות כדי שכאשר הנכדים ישאלו האם ראיתם בקולנוע את אחת התופעות הבלתי מוסברות של ימינו, תוכלו להגיד להם כן בלי להתבייש צוחק

      רותם חביב, בעוד אתה מעלה את ביקורתך שמצליחה להיות גם ביקורתית וגם להודות שהתלהבת (מה שאני לא הצלחתי ולכן אני מעט מקנא) - אווטאר חצה את רף מיליארד הדולר בהכנסות. תוך 17 ימים בלבד. זה אומר שהוא עקף את ההכנסות העולמיות של "האביר האפל" ונמצא במקום הרביעי של כל הזמנים... משהו מטורף קורה עם הסרט הזה.

      גם בישראל מסתמנת היסטריה - אנשים מספרים לי שהם הגיעו לקולנוע ונגמרו הכרטיסים! כל יום מחדש! זה אומר שעשרים אנשים שילמו 45 שקלים על לשבת בשורה הראשונה והקרובה מדי... מפחיד ממש.

      והתורים... מתי ראיתם כאלה תורים בבתי הקולנוע? אני לא זוכר דבר כזה בימי חיי הקצרים.

       

      קמרון עשה זאת שוב. תריסר שנים אחרי שהוציא את כולם מהבית כדי לראות את טיטאניק והכניס אותו לספר השיאים בזכות צפיות חוזרות בבתי הקולנוע, מגיע סרט שגם בעידן ההורדות איש לא יכול להוריד ולזכות בחוויה דומה לזו המתוארת בקולנוע, ולכן שוב קמים אנשים מהכורסאות ואף משלמים סכום גבוה יותר מזה של כרטיס קולנוע רגיל.

      תגידו מה שתגידו על קמרון, אבל פורץ דרך הוא תמיד היה.