עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    אני וחיות אחרות

    הכל ולא כלום

    מרק מוריס - בשבחי התנועה המדויקת

    7 תגובות   יום רביעי, 30/12/09, 20:10

    דיוק, תנועה, קומפוזיציה, מוזיקה, מיומנות, קצב, ניתוק ממימד הזמן. זה היה הערב המצוין של להקת המחול של מרק מוריס, חלק א'. חלק א' משום שיש לו ערב נוסף, שמוצג במקביל, עם יצירות אחרות לגמרי שאליו, כנראה כבר לא אגיע אבל לבטח נותן תמורה דומה.

    שלושה חלקים בערב אחד, שלעיתים היה סתמי (החלק הראשון, Visitation למוזיקה של בטהובן), לעיתים כמעט מבנה קינטי מהפנט (All Four למוזיקה של ברטוק) ובסופו של דבר סוחף כמו מחול שבטי מתוחכם (V למוזיקה של שומן) אבל היה כל הזמן מקצועי לעילא, יעיל ומרהיב למראה.

     

     


    מתוך החלק השלישי, V. יפהפה

     

    14 רקדנים מצוינים, שכנהוג בכל תצוגה אמריקאית, נראים מצוין, עוטים חיוך צחור שיניים ומקצועיים כמעט עד דרגת שלמות מהוקצעת.

    ערב מסחרר ומגוון שהצליח לרגש את הקהל הישראלי עד סערת מחיאות כפיים בסופה.

    לתאר מחול מודרני מורכב כל כך, לצלילי מוזיקה קלאסית חיה (!), עבור חובבים הוא עניין קשה למדי. מבחינתי רצוי לתאר התרשמות ורגש, תחושה וריגוש אבל לתאר ערב מורכב כל כך לפרטיו לא קל וגם לא אפקטיבי.

    החלק העצוב של הערב: גילו של הקהל. אנחנו, אחרי יום ארוך-ארוך, מצאנו עצמנו כצעירי השכונה (מופתע) ויכולנו רק לקנא באלה סביבנו, שהיו אלגנטיים והתכוננו כיאות, אחרי "שלאף שטונדה" חורפי ראוי. למה לא היו שם צעירים יותר? כנראה בגלל המחיר - שני ערבים, בייביסיטר וחניה הם עסק יקר. אולי בגלל זה כדאי ללכת למחול הישראלי, המוצג כאן מדי חודש לעשרות ובמחירים זולים יותר. בכל מקרה, אם בכל זאת יוצא לכם - מומלץ ביותר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/1/10 22:32:

      ליאת, אני לא יגיב עיניינית לפוסטים שלך עד שתאשרי את הצעת החברות ששלחתי לך, ואם תהססי יותר מידי זמן אז אני אגיד אותך לאמא'שלי, הנה:

       

      אייימאא... אייימאאא... ליאת לא רוצה להיות חברה שליייי, תגידי להההה:

       

       

                      צוחקצוחקצוחקצוחקצוחקצוחק

       

        6/1/10 22:27:

      ליאתי שמחתי לפגוש אותך שם ואכן  "הורדנו" את הגיל משמעותית.

      של מופע מושלם, כמי שרקדה בלט קלאסי ומודרני כמעט כל חייה ישבתי מהופנטת למראה הדיוק של התנועות, איך הכיראורוגפיה משלתבת באופן מושלם עם המוסיקה, כאילו המסוקיה נכתבה עבורה ולא ההפך.

      החלק הראשון של בטהובן היה מרנין, אין שילוב מושלם יותר מאשר מוסיקה קלאסית מוכרת ונינוחה המקבלת אינטרפטציה חדשה במחול מורדני וירטואוזי. רקדנים הלבושים בבגדים נוחים כמעט כמו בדגי חזרות נעים בקלילות ושלמות לצלילי המוסיקה.

      המוסיקה של בארוק כלשכעצמה קשה יותר לשמיעה, קבלה משמעות חדשה לגמרי במחשקי האורות והצבעים שהעניק לה מוריס. המופע אינו היה רק מופע מחול אלא שילוב מושלם בין צליל תנועה וצבע.

      הקטע השלישי של שומן רומם את הרוח, מעבר לשילוב המרענן של ירוק וטורקיז ותשלבושות מקוריות בהן אין הבדלה בין רקדנים לרקדניות, יצר מוריס קומפוזיציה של תנועה בקצב אחיד שהתחלף לקנון וחזר חלילה והפתיע בכל פעם מחדש.

      אני הלכתי הביתה מרוממת נפש עם חיוך שהיה קשה להסיר במשך כמה ימים.

      בהחלט רוצה לראות את חלק ב'....מצטרפת להמלצה בחום

       

       

      אז אתם הרגשתם כמו אפרוחים בלול?

      ונהניתם. 

      מה עוד תבקשי עלמתי?

       

        2/1/10 01:22:
      לפני שהתחלתי לקרוא ממש, כשרק ראיתי כמה מילים שקפצו לי מהטקסט שלך, חשבתי שאת מדברת על צילום :)
        31/12/09 20:42:

      רשמתי לפני

      בדרך כלל אנחנו הולכים לקונצרטים ושירה

       

      תודה

        31/12/09 18:59:


      מתקבל באהבה

      וגם לשנה אזרחית פוריה ביצירה

        31/12/09 18:09:

      תודה!