עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    נועה תנוע

    פוסטים אחרונים

    0

    אביב גפן מנסה להיכשל ולא מצליח

    ביקורת על "אביב גפן והתעויוט - עשור לחלולים ונדירים"

    אביב גפן מנסה להיכשל ולא מצליח

    1

    מוזיקה  

    3 תגובות   יום שני, 21/12/09, 14:40

    אביב גפן מנסה להיכשל ולא מצליח

     

    ביקורת על מופע העשור ל"חלולים" של אביב גפן

     

    אנדרדוג? אאוטסיידר? אביב גפן כבר מזמן אינו מתהדר בכינויים אלה. מזה זמן רב שהוא עטוף בלב הקונסנזוס. מנער כועס, המנסה לבעוט בממסד ובמוסכמות הנורמטיבית, הוא גדל להיות איש עסקים, איש משפחה, ולאומן לגיטימי. החלטתו של אביב לקיים מופע חד פעמי לחגיגת כישלון האלבום "חלולים", יכולה להיתפש מנקודת מבט ציניקנית, כניסיון עקר לחיזוק המיצוב הישן נושן של אביב כחתרני, בועט וא-ממסדי, כאילו מעולם לא היו לו שיתופי פעולה עם מותגים מסחריים.

     

    רגע לגילוי נאות: אינני מעריצה של אביב גפן. יתרה מכך - אינני צרכנית של המוסיקה של אביב גפן. מעבר ללהיטים הגדולים, מהם לא ניתן להתחמק אלא אם כן אתם מתגוררים על פלנטה אחרת, לא נחשפתי לחומריו של אביב מאמצע שנות התשעים והלאה.

     

    על אף הכתוב מעלה, מצאתי עצמי ביום שישי האחרון עומדת במועדון התיאטרון וצופה במופע "חלולים". לא בתור מעריצה, כי אם לשם העניין האינטלקטואלי, כי הייתי סקרנית לראות ולשמוע על מה ולמה המופע התמוה הזה, כי מה לאביב לקיים מופע מיוחד עבור אלבום שכשל, והאם רצונו להדגיש את היותו "לוזר" משמעו גם כישלון קופתי.

     

    התבדיתי. מועדון התיאטרון היה מלא עד אפס מקום. סולד אאוט. כראוי ל"דרס קוד" שפורסם מראש, הגעתי אף אני עטויה בבגדים שחורים והבעה מיוסרת. הקהל הקונפורמיסטי שיתף פעולה, וגדש את המקום במיטב מחלצותיו השחורות. ניסיתי להראות כעשר שנים צעירה יותר, כדי להתמזג בקהל הסטודנטיאלי, אך בהיותי הנפש היחידה שלא ידעה את מילות השירים, הרגשתי כעוף מוזר.

     

    עם יד על הלב, "חלולים" הוא אלבום לא רע בכלל. ואביב, יש לתת לו את הקרדיט, הוא פרמורפר מצוין. עומד על הבמה בתלבושת גרנדיוזית, בקול חלול והבעה חלולה לא פחות, שומר על דיסטנס מן הקהל ויורק את המילים. עם הופעת אורח של שירה גפן לשיר משותף, ולאחר מכן משה לוי בקלידים, עם השיר הסוחף "סופרסטאר", וסאונד ותאורה משלימים, הרים אביב מופע מהוקצע לעילא ולעילא.

     

    לאחר תום ביצוע האלבום, המשיך אביב את ההופעה עם מבחר שירים, שאותם הוא בחר על פי מידת כישלונם המסחרי. למעשה, כך הודיע לקהל, הוא בחר את אותם השירים שזכו להצלחה מעטה, וכמעט ולא ניתן לשמוע ברדיו. מכיוון שכך, הייתי מצפה שהקהל יעמוד כמוני, נטוע במקומו, שואל עצמו "מה זה ומה אני עושה כאן". אך מבטים ימינה ושמאלה גילו לי כי, למעשה, אני היחידה שאינה מזהה את השירים. שמחתי לראות כי יש לאביב גרעין קשה, רחב ונאמן של מעריצים, שמכירים גם את השירים הפחות מוכרים. מכירים? לא רק מכירים, כי אם שרים בגרון ניחר כל תו, מילה ומשפט, מניפים ידיהם אל על במבט מיוסר.

     

    ואני? אני מחזיקה בדעה שיש סיבה מדוע שירים אלו נכשלו. פשוט בגלל שהם לא טובים. לא מתקשרים, לא מתפתחים לשום מקום, חדגוניים. מעבר ל"פרופיל 97" המצוין, כל שאר השירים נשמעו לי בדיוק אותו הדבר. יכולתי לסווג את הטקסטים לשלוש קטגוריות: מאוהב, דפוק, ונגד. ואני שואלת - זה לא קצת שנות התשעים לשיר על זה? האם אין נושאים נוספים?

     

    בשלב זה גיליתי סימני עייפות מתקדמים. עוד שיר ועוד שיר, ואביב עדיין מאוהב, מיוסר וקטנוני. מבט נוסף לצדדים גילני כי כוחם של ילדי אור הירח עדיין במותנם, וקולם עודנו לא נצרד. שקעתי במחשבות פילוסופיות על משמעותו של כישלון. שהרי, אם מופע החוגג כישלון מסחרי זוכה להצלחה, אזי אביב שופך את התינוק עם מי האמבטיה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/12/09 16:24:
      הוא נמצא בדיוק בשלב שכדאי לגלות בו עניין: זה בו הגרף נמצא בירידה מבחינת מעריצות ופופולריות ואביב גפן הרי מוזיקאי פורה.
        22/12/09 16:13:


      שלום לך "בייב"

      חבל שאהדה לאמן מסמאת את עינייך, עד כדי ירידה לביקורת אישית, שאינה רלוונטית כלל וכלל לנושא הדיון.

      המשך יום מקסים,

      נועה


      לא מעניין, לא מרענן, לא סקסי ולא רהוט (וזה עוד לעינייה של מי שאוהבת את אביב גפן עד כדי צימאון לכל מילה טובה אודותיו)

      נסיון לכתוב והגרוע מכל שניכר שזהו נסיון להתחכם-בין המילים, בין השורות. מדהים איך שמילים יכולות להאוויר את האמביאנס בו הן נכתבות והפעם הוא מתחכם אך לא חכם כנכתב על ידי מי שיש לו זמן לשרוף ולא מי שבוער בו רצון להגיד.

      הלכתי לכרטיס הכותבת ובאמת בנימה לא אישית אך מי שכותבת על עצמה שהיא רוצה להכיר את כל מי שרואה את החיים כקסומים (משהו כזה בכל אופן) אך לא לוקח אותם כמובן מאליו, לא מצטיינת בכתיבה או בתחביר (המילה אך לא מתאימה במשפט הזה בעליל) אלא אולי נחשבת לזו שכותבת ברכות יום הולדת נחמדות וחוטאת (על כל משמעויות המילה) בכתיבה למבוגרים. חבל, בזבוז שמו של אביב גפן (כותב הטקסטים המעולה).