עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    "ארץ יצורי הפרא": עצוב ומאכזב

    9 תגובות   יום חמישי, 10/12/09, 15:15

    איך אפשר לא להתרגש מסרט כה חמוד ומקסים? לא ברור, אבל אני הצלחתי.

    ואני ממש לא אומר זאת בגאווה. להיפך. כל-כך רציתי להתאהב, אבל לא הורגש שום אימפקט רגשי.

    העיבוד של במאי שאני יותר ממחבב, ספייק ג'ונז ("להיות ג'ון מלקוביץ'"), לקלאסיקה הספרותית של מוריס סנדק הבטיח המון.

    בכל אלמנט חיצוני,נרשמה הצלחה. הפסקול של קרטר בורוול וקארן או נהדר, הסרט מצולם ברוך ומתרחש כמעט כל הזמן לנגד השמש השוקעת (תמונה מייצגת לעיל), את היצורים פשוט מתחשק לחבק ואפילו הילדון בתפקיד הראשי היה בסדר גמור (עצם העבודה שהשכיל לא לעצבן כמו יתר עמיתיו השחקנים-ילדים מצדיקה ציון לשבח).

    אבל... על התסריט חתום יחד עם ג'ונז דייב אגרס אחד. נובליסט מוערך ("מקסוויני", למי שמכיר) שגם כתב השנה את "לצאת לדרך". כלומר, בשנה אחת ועם שני תסריטים ברזומה, הספיק אגרס להיות התסריטאי החדש השנוא עליי. אני תמיד אומר שבמאי מצויין יכול, במקרה הטוב, להעלות סרט רמה אחת. להפוך טוב מאוד למעולה, אולי להציל קטסטרופה קיומית לדרגת בינוניות.

    במקרה של "ארץ יצורי הפרא", ג'ונז לוקח תסריט בינוני, לא אחיד וחסר דמיון בהשוואה למקור - ומייצר סרט טוב, ותו לא. וגם הרבה יותר מדי קודר ומלא עצב לטעמי, אבל זו כבר מגמה של המון סרטי ילדים מזה עשור.

     

    ביקורת מלאה באתר עכבר העיר אונליין

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/12/09 13:21:

      אני ממשיך בדיאלוגים הוירטואלים, בתקווה שמישהו בצד השני יקשיב ומדביק כאן תגובה שדרשה התייחסות בביקורת שלי באתר עכבר העיר.

      "שלום אורון, רציתי להגיד לך משהו על הבעת הביקורת שלך לסרט הספציפי הזה שהרגיזה אותי מאוד. אני צפיתי בסרט עם 3 אנשים. אחד בן 50 אחד בן 15 ואחת בתת 7. ראינו את הסרט יחד וכל אחד יצא עם גישה ומחשבות שונות. ראשית בתום הסרט שאלתי את הילדה הקטנה מה היא חשבה על הסרט. בתגובה ענתה לי שהסרט היה יפה, היא אהבה את המפלצות והיה מעניין. לא ציפיתי ליותר מתגובה של ילדה בת 7. אחר כך עברתי אל הנער ושאלתי אותו איך היה הסרט ומה הוא מרגיש בנוגע אליו. הנער ענה לי שהסרט ריגש אותו מאוד. העלילה, התסריט והמפלצות גרמו לו למחשבות שונות. הנער אמר לי שהסרט גרם לו לחשוב על עצמו, היחס שלו כלפיי העולם, הרגשות שלו והפחדים שלו. הוא אמר לי כי הוא לא רוצה להיות אדם כמו המפלצת הקנאית והרגזנית או המפצלת שלא שולטת בעצמה והורסת הכול ברגע אחד. אחר כך שאלתי את המבוגר והוא ענה לי במונחים והסברים פילוסופיים. הוא אמר לי שכל מפלצת מייצגת רגש שונה והחבורה הכוללת מדמה את הילד עצמו וגורמת לו להבין את פשר התנהגותו וחייו. כלומר שהדבר שהוא חפש כל הזמן היה יחס ושליטה על אחרים עד שהוא מבין שזה לא כמו שזה נראה. גם הנער אמר לי תשובה דומה וגם הילד בדרכו שלו אמר לי משהו כזה. בקיצור, אתה באת כסוקר מעמדה של אדם חסר אופי, רגשות, או מחשבות. אל תיקח את זה בהעלבה או משהו כזה כי גם אני עוסק במשהו דומה ויודע סוקר צריך לבוא מעמדה ניטרלית לגמרי ללא העדפות מסוימות. מה שאתה לא בדקת זה את זווית הצפייה של ילדים, נערים ומבוגרים מאוד. הביקורת שלך מציגה את הסרט כשלילי ומשעמם. אני חושב שצריך להציג אותו כ"טיפול פסיכולוגי של 35 שקלים" זאת אומרת שהסרט מעורר מחשבות ורגשות שונים לצופים, כל אחד בדרכו שלו. אשמח אם תשלח לי מייל עם תגובתך. אל תיקח כל מה שאמרתי כדבר רע או העלבה. הכתבות שלך טובות אך זו הספציפית הכעיסה אותי. יום טוב וחג שמח"

       

      תשובתי לאותו אורי:

      צר לי אם הרגזתי אותך, אבל הביקורת שלי היא דעתי האישית על הסרט והיא משקפת את טעמי האישי (ועודנה). לא באתי מעמדה ניטרלית של "סוקר", משום שאני לא מאמין שיש דבר כזה "עמדה ניטרלית" או "דעה אובייקטיבית". כל ביקורת היא סובייקטיבית, ואני מקווה ומעריך שהקהל הקורא אותה יודע זאת. לא בדקתי את זווית הצפייה של ילדים, נערים ומבוגרים מאוד משום שאין לי היכולת לעשות זאת, וגם לא לאף אחד שאינו נמנה עם הקבוצות האלה. לטעון אחרות זו יהירות.

      יתרה מזאת, הגדלתי לעשות וסיימתי את הביקורת בהסתייגות ובאמירה חד משמעי שכל הקהל סביבי התרגש עד דמעות, בעוד אני נותרתי אדיש. אם יבקשו ממני המלצה על הסרט, אמליץ ועוד איך, עם תוספת של "אבל אני התאכזבתי".

      אני מצטער לשמוע שתפסת את הביקורת שלי כמציגה את הסרט כשלילי ומשעמם. לדעתי, התנסחתי בצורה הברורה ביותר וכתבתי שהסרט טוב, אך לא אחיד. לא שלילי ולא משעמם באופן גורף.

      בקשר לאמירה שלך שאני אדם חסר אופי, רגשות או מחשבות... נו, תרשה לי לא להיעלב לא כי ביקשת, אלא מכיוון שאתה לא מכיר אותי. לא כל מי שלא נהנה מסרט כמוך, הוא בהכרח אוסף של חוסרים. הוא פשוט בנאדם אחר, זה הכל.

      ועכשיו רק נקווה שלא דיברתי עם עצמי במשך כל המשפטים הרבים הללו חיוך

        14/12/09 11:04:
      קודר זה מה שיפה בסרט. אני אהבתי אותו מאד.
        13/12/09 15:23:

      צטט: אורון שמיר 2009-12-13 11:12:43

      צטט: Soul Sista 2009-12-11 16:59:01

      אני אהבתי אותו.

      נכון, הוא עצוב וקודר, אבל זה חלק מהכח שלו.

      כוחו במה שהוא לא אומר.סרט חמוד לכל המשפחה זה לא (אם כי בניגוד לסרטי ילדים אחרים שמציגים עכשיו, הוא בהחלט יכול להתאים גם לילדים).

      הילד לא רק שלא מעצבן, אני חייבת להגיד שהוא עושה עבודה די יפה.

      אני חושבת שהצילום החשוף-צרוב שמש הזה עושה לסרט המון חסד וקרן או משחקת אותה לגמרי והופכת את לעוד יותר ספייק ג'ונזי מהאפשר (וזה סרט מאד ספייק ג'ונזי).

      אני גם חושבת שחלק מהיצורים ממש מאופיינים בצורה מקסימה (והבולט שבהם דוקא אינו גנדולפיני), שלא לדבר על עבודת התלת הנהדרת.

       

      זה אולי לא מהיצירות שהכי יזכרו אצלי בהקשר של ג'ונז, אבל אני בהחלט ממליצה.

       

      אחותי נשמה, מסכים איתך על כל האמור לעיל (חוץ מעניין הטעם, כי אני לא הצלחתי לחבב יותר מדי), חוץ מאפיון היצורים.

      האם את יכולה לאפיין לי את איירה, נניח? חוץ מזה שהוא טוב בלקדוח חורים, מה אנחנו יודעים עליו בעצם? האם יש לו תכונת אופי ולו אחת ויחידה כמו ליתר חבריו?

      היחידים שיש להם אופי של ממש, בעיניי, הם קיי דאבליו (מאגניבה מלנכולית) וקרול (סוג של הפרעת אישיות דו קוטבית, שילוב כזה של עדינות וגסות). האם לחברו הטוב של קרול, אלכסנדר התרנגול הענקי יש אישיות? או שהוא רק הבאדי של קרול?

      (גם ממש ממש לא אהבתי את השמות שנתנו להם בסרט. "רגילים" מדי.)

       

      איירה קצת סוטה, נראה לי :-)

      קיי דאבליו הכי מוצלחת, מסכימה איתך לגמרי.

      שמת לב שהיא מאפיינת קצת כמו אחותו של הילד? קרול מצויינת גם.

      אני מוכנה להסכים שיש משהו רזה קצת בפיתוח של הדמויות.אבל בהתחשב בזה שמדובר בסרט שמבוסס על ספר עם איזה שמונה משפטים, זה ממש אפוס רחב יריעה:-)

        13/12/09 11:12:

      צטט: Soul Sista 2009-12-11 16:59:01

      אני אהבתי אותו.

      נכון, הוא עצוב וקודר, אבל זה חלק מהכח שלו.

      כוחו במה שהוא לא אומר.סרט חמוד לכל המשפחה זה לא (אם כי בניגוד לסרטי ילדים אחרים שמציגים עכשיו, הוא בהחלט יכול להתאים גם לילדים).

      הילד לא רק שלא מעצבן, אני חייבת להגיד שהוא עושה עבודה די יפה.

      אני חושבת שהצילום החשוף-צרוב שמש הזה עושה לסרט המון חסד וקרן או משחקת אותה לגמרי והופכת את לעוד יותר ספייק ג'ונזי מהאפשר (וזה סרט מאד ספייק ג'ונזי).

      אני גם חושבת שחלק מהיצורים ממש מאופיינים בצורה מקסימה (והבולט שבהם דוקא אינו גנדולפיני), שלא לדבר על עבודת התלת הנהדרת.

       

      זה אולי לא מהיצירות שהכי יזכרו אצלי בהקשר של ג'ונז, אבל אני בהחלט ממליצה.

       

      אחותי נשמה, מסכים איתך על כל האמור לעיל (חוץ מעניין הטעם, כי אני לא הצלחתי לחבב יותר מדי), חוץ מאפיון היצורים.

      האם את יכולה לאפיין לי את איירה, נניח? חוץ מזה שהוא טוב בלקדוח חורים, מה אנחנו יודעים עליו בעצם? האם יש לו תכונת אופי ולו אחת ויחידה כמו ליתר חבריו?

      היחידים שיש להם אופי של ממש, בעיניי, הם קיי דאבליו (מאגניבה מלנכולית) וקרול (סוג של הפרעת אישיות דו קוטבית, שילוב כזה של עדינות וגסות). האם לחברו הטוב של קרול, אלכסנדר התרנגול הענקי יש אישיות? או שהוא רק הבאדי של קרול?

      (גם ממש ממש לא אהבתי את השמות שנתנו להם בסרט. "רגילים" מדי.)

        11/12/09 16:59:

      אני אהבתי אותו.

      נכון, הוא עצוב וקודר, אבל זה חלק מהכח שלו.

      כוחו במה שהוא לא אומר.סרט חמוד לכל המשפחה זה לא (אם כי בניגוד לסרטי ילדים אחרים שמציגים עכשיו, הוא בהחלט יכול להתאים גם לילדים).

      הילד לא רק שלא מעצבן, אני חייבת להגיד שהוא עושה עבודה די יפה.

      אני חושבת שהצילום החשוף-צרוב שמש הזה עושה לסרט המון חסד וקרן או משחקת אותה לגמרי והופכת את לעוד יותר ספייק ג'ונזי מהאפשר (וזה סרט מאד ספייק ג'ונזי).

      אני גם חושבת שחלק מהיצורים ממש מאופיינים בצורה מקסימה (והבולט שבהם דוקא אינו גנדולפיני), שלא לדבר על עבודת התלת הנהדרת.

       

      זה אולי לא מהיצירות שהכי יזכרו אצלי בהקשר של ג'ונז, אבל אני בהחלט ממליצה.

        11/12/09 10:04:

      צטט: איילת הלר 2009-12-10 23:28:24

      יו אני קניתי כבר כרטיסים לכל המשפחה.

      כמה ציפיות פיתחתי... 

       

       ציפיות הן מקור לאכזבות, גם לי היו רבות מהן לפני הסרט.

      מצד שני, הרי אי אפשר בלי.

      מצד שלישי, אם הנמכתי לך ציפיות הרי שסיכויי ההנאה שלך(ם) מהסרט עלו חיוך

      בכל מקרה, אני מקווה שתבלו. עוד אשוב לסרט הזה כשיעבור מספיק זמן, אנסה להבין מדוע לא התחברתי. בינתיים, אני אוסף דעות של אחרים.

        11/12/09 10:01:

      צטט: rotemmon 2009-12-10 16:47:34


      אני דווקא מחבב את דייב אגרס כסופר (מהו המה - ספר חובה ) ואני כל כך חיכיתי לסרט הזה...

      אני מקווה להתאהב, כי הפסקול לגמרי תפס אותי (קסום קסום!) ואת ספייק ג'ונז אני אוהב אוהב!

       

       

       

      אני מכיר רק את "מקסוויני", בהמלצת חבר. אחלה דבר.

      אבל לא כל סופר הוא תסריטאי. שוב, נראה לי שזו אובר-רגישות שלי לתסריטים שהפריעה לי ליהנות.

      מחכים לרושם של רותם מארץ יצורי הפרא :-)

        10/12/09 23:28:

      יו אני קניתי כבר כרטיסים לכל המשפחה.

      כמה ציפיות פיתחתי... 

        10/12/09 16:47:


      אני דווקא מחבב את דייב אגרס כסופר (מהו המה - ספר חובה ) ואני כל כך חיכיתי לסרט הזה...

      אני מקווה להתאהב, כי הפסקול לגמרי תפס אותי (קסום קסום!) ואת ספייק ג'ונז אני אוהב אוהב!