בליני, שבמתחם סוזן דלל, נמצאת כבר הרבה זמן במאגר המידע שלי של המסעדות המומלצות שיש לפקוד. זו מסעדה שהצטיירה בראשי כאחת המשובחות שבמטבח האיטלקי. מה היתה שמחתי כשקיבלתי הזמנה מהקפה להשתתף בארוחת בלוגרים במקום.

המקום והמיקום

המסעדה ממוקמת, כאמור, במתחם סוזן דלל משהו שמוסיף לה נופח פסטורלי עוד לפני שראית את המסעדה עצמה. המקום מעוצב ברוח איטליה הכפרית: מפות משובצות באדום ובירוק, פרחי שדה פזורים בכל מקום, אפילו בשירותים (חסכתי מכם תמונה), מטבח פתוח ואווירה מאוד נעימה אפילו במרפסת, הסגורה בימים חורפיים אלה, וזה בכלל לא טריוויאלי.

פתיח וראשונות

לפתיחה הוגש קוקטייל בליני המורכב מנקטר אפרסק, שמפניה ורום - קליל ומרענן.

מייד אחריו נחתו על השולחן צלחות עם פוקצ'ת עגבניות מיובשות, זיתים ועשבי תיבול עם צלוחיות שמן ובלסמי. פוקצ'ה טעימה רכה בפנים ופריכה במידה בחוץ.

נמזג יין הבית, שהוא פרימיטיבוס אינפנדל מיקב רוקה אלטה, בקבוק המגיע בלי תווית, מה שמדמה כפר טוסקני חמוד. יין נחמד, טיפה חמצמץ ונכשל במבחן הצביעה (יין משובח, לדעתי, לא אמור לצבוע את הפה בסגול כהה).

ואז הגיע ריזוטו אנטריקוט ופטריות. למנת פתיחה? ברור שלא התווכחנו. ריזוטו מוצלח ביותר. הרבה מחברי טענו שהאנטריקוט מיותר במנה הזו אני דווקא אהבתי אותו שם (קרניבורית שכמותי - כל דבר שבא עם בשר מבורך). (המנה לא נמצאת בתפריט שבאינטרנט, כך שלא אוכל להוסיף מידע על מחירה).

עוד לראשונות צלחת ירקות קלויים (48 ₪) (או אנטיפסטי בהגה של הארץ, האיטלקים קוראים לכל מנות הפתיחה אנטיפסטי), באמת לא מנה לדבר עליה... ירקות קלויים הם ירקות קלויים.

ולסיום הראשונות: פטריות פורטבלו ביין ולחם פרושוטו (48 ₪). רוטב היין היה טיפה מתוק מידי וללחם הפרושוטו היה טעם של יום האתמול. הפרושוטו לא הורגש בכמויות הבצק וחברה מסביב לא הבינו למה זה נקרא לחם פרושוטו. ואני אומרת עד שאתם מגישים פרושוטו למה להרוס אותו עם לחם?

עיקריות

פפרדלה קצ'יטורה (72 ₪) - פפרדלה ברוטב ציידים - הפסטה היתה עשויה במידה והשתלבה עם הרוטב בצורה טובה. מנה טעימה.

המנה הכי מוצלחת היתה ללא ספק ניוקי תפו"א בשמנת ומחית כמהין (69 ₪). ניוקי נימוחים על הלשון, מרירות הכמהין מורגשת פה ושם ברוטב, באמת שלא הפסקנו לאכול מהמנה הזו...

קינוחים

לפני הקינוחים כל אחד מהאורחים קיבל צלוחית עם שלושה צ'ייסרים של לימונצ'לו, תפוזצ'לו ואשקוצ'לו. כולם היו מתוקים בצורה בלתי נסבלת ונשארו מלאים כשהגיעו.

הקינוח המסורתי של איטליה: טירמיסו (29 ₪) - אוורירי עם מעט קקאו מעל (אני לא משתגעת על קקאו לכן הכמות הזו היתה מעולה לי).

הקינוח השני: באצ'ה - שוקולד מריר מצופה עם אגוזי לוז. מתוק מידי והמרקמים לא השתלבו לי למנה אחת מנצחת.

שירות

חבורה צעירה, חיכנית ובעלת חוש הומור משרתת/מבשלת במקום. זה חלק שבהחלט עושה את האווירה במקום.

לסיכום

בבליני יש ידיים שעובדות יפה ומדויק, אך לא יזיק לנסות לחשוב טיפה על חלק מהמנות הקיימות ולבדוק איך אפשר לשדרג אותן או להיפתר מהן.
המיקום וצוות המלצרים בהחלט מצדיקים את הביקור במקום, אך המחירים ממש לא.
אפשר לומר שהציפיות שלי קצת התבדו...